נאיף רג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העותר, שנטען כי הוא פעיל בכיר בארגון החמאס, נעצר ביום 1.12.2010, ולאחר מכן הוצא נגדו צו מעצר מינהלי שהוארך מעת לעת. עניינו הגיע בפנינו בעתירה שהגיש נגד צו המעצר המינהלי העדכני, שמכוחו הוא מוסיף להיות מוחזק במעצר. צו זה עתיד לפקוע ביום 27.3.2013.

2.עניינו של העותר נבחן בבית המשפט הצבאי לעניינים מינהליים שאישר את הארכת תוקפו של המעצר המינהלי, אך הורה על קיצורו בתקופה של כחודשיים. בית המשפט הצבאי ציין בהחלטתו מיום 4.12.2012, כי "המידע העומד ביסוד מעצרו המנהלי של העצור חמור, עדכני ומבוסס על מקורות מהימנים", והסביר כי החליט על קיצור שאינו "מהותי" רק כדי "להדק את הפיקוח השיפוטי על המשך מעצרו של המשיב". ערעור שהגיש העותר על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים ביום 6.1.2013, שחזר והדגיש כי ההחלטה על המעצר "לא נבעה רק מכך שפעל בעבר בחמאס, אלא מסיכון שנשקף ממנו כיום, לאור פעילות עדכנית".

3.המשיבים ציינו בתגובתם לעתירה כי בשים לב למועד פקיעת תוקפו של הצו הנוכחי, כמו גם למכלול הנסיבות, הצו בעניינו של העותר צפוי להיות מוארך בחודשיים נוספים בלבד, וזאת לאחר פקיעתו "ככל שלא יחול שינוי מהותי בנסיבות הרלוונטיות לסכנה הנשקפת מן העותר".

4.בדיון הודיענו בא-כוחו של העותר כי העותר עומד על העתירה, בהדגישו כי אין הצדקה להארכת מעצרו, וכי הדעת נותנת שהסכנה אשר תהיה צפויה ממנו לאחר הארכת מעצרו בחודשיים נוספים, ככל שקיימת סכנה כזו, אינה שונה מן הסכנה הצפויה ממנו כעת, ולכן מן הדין לשחררו.

5.בהסכמת בא-כוחו של העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו על-ידי גורמי הביטחון. העיון, כמו גם השאלות שהצגנו על בסיסו, שכנע אותנו כי לעת הזו אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב, שביסס את החלטתו על חומר מודיעיני עדכני, וכי ההחלטה אינה מבוססת רק על מעמדו הנכבד של העותר בקהילתו, כפי שחשש בא-כוחו. עם זאת, מצאנו לנכון להוסיף, כי לנוכח התמשכות מעצרו של העותר ומכלול הנסיבות שהוצגו בפנינו, טוב יעשה המשיב אם ישוב וישקול אם אמנם נדרש המשך המעצר לתקופה של חודשיים נוספים – וזאת לקראת המועד שבו צפוי לפקוע צו המעצר המינהלי הנוכחי ובהתאם לנסיבות באותה עת, והכל מבלי לגרוע משיקול דעתו בעניין.

6.העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' באדר התשע"ג (19.2.2013).