רבקה פופוביץ נ' מכון בית יעקב ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

העותרת פונה לבית משפט זה זו פעם שמינית (ראו בג"ץ 4173/16 פופוביץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 3 (12.9.2016) (להלן: פסק הדין ב עתירה 7)) בבקשה לבטל פסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה על דרך הפשרה. פסק הדין ניתן לפני למעלה מ-20 שנה, והוא עסק בפיצויי פיטורים לעותרת ממוסד לימודי של המשיבים. הפיצויים שולמו לה (פסק הדין ב עתירה 7, פסקה 2). עד כמה שאפשר להבין, אין בעתירה זו טענות שהן (או דומותיהן) לא נשמעו בעבר. כפי שצוין בפסק הדין ב עתירה 7, בית משפט זה יתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה רק במקרים נדירים, שיש בהם סוגיה עקרונית ובעלת השפעות רוחב, ושורת הצדק מחייבת התערבות (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)) – וענייננו אינו נמנה עם מקרים אלה. ועוד בדומה לאמור שם, הפניות החוזרות ונשנות של העותרת לערכאות שיפוטיות לאורך השנים באותו עניין מעידות על האופי הקנטרני והטורדני של העתירה (בג"ץ 4047/05 פרחי נ' שר הפנים (28.6.2005)). בשל כל אחד מטעמים אלה יש לדחות את העתירה על הסף.

העתירה נדחית אפוא על הסף. העותרת תשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, י"א בשבט התשע"ט (17.1.2019).