עיריית רמלה נ' מדינת ישראל - שר החינוך

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בעתירה שבפנינו דורשת העותרת כי נורה למשיב 1 להגיש קובלנה על עבירת משמעת כנגד המשיב 2, המשמש מנהל בית-הספר "אל אמל" בעיר רמלה (להלן: בית-הספר), ולפעול להשעיית המשיב 2 מתפקידו. העותרת מבססת את דרישתה על ממצאי דו"חות ביקורת של מבקר העותרת ושל אגף הביקורת במשרד החינוך בדבר ליקויים שנתגלו בדרך ניהול בית-הספר, ועל העובדה שכנגד המשיב 2 הוגש כתב-אישום בגין עבירה של איומים.

בתגובה לעתירה הודיע המשיב 1, בין היתר, כי על רקע הממצאים שנתגלו באשר לאופן תפקודו של המשיב 2, ננזף המשיב 2 על-ידי מנהל המחוז. ואילו המשיב 2 הודיע בתגובה לעתירה, כי כתב-האישום שהוגש כנגדו בוטל.

דין העתירה להידחות על הסף.

ככלל, אין בית-משפט זה דן בעתירות מקום שבו לעותר עומד סעד חלופי.

עניינה של העתירה שבפנינו הוא התערבות ביחסי העבודה שבין המשיב 1 לבין המשיב 2. משכך, הסמכות לדון בטענות העותרת נתונה גם לבית-הדין האזורי לעבודה - בהתאם להוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969- - ולעותרת אף מעמד להעלותן בפניו. ראו בג"ץ 3991/92 המועצה המקומית אבו סנאן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד מז(3) 234, בע' 238.

בנסיבות אלו, וכאשר טענות העותרת מצריכות בירור של התשתית העובדתית להן, בית-משפט זה לא ידון בעתירתה.

העתירה איפוא נדחית.

ניתן היום, כ"א באייר תשס"א (14.5.01).

המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444