רוסלן פרנקל נ' שרות בתי הסוהר

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

עניינה של העתירה שלפנינו ב"מדיניות" המשיב, אשר על פי הנטען אינו מאפשר לקבוצות שונות של אסירים ליצור קשר עם בני משפחותיהם באמצעות תוכנת"זום".

1.העותר, תושב ישראל שבת זוגו איננה תושבת ישראל, טוען כי נמנע ממנו לקיים עמה שיחות באמצעות תוכנת "זום", שאיננה יכולה להגיע לישראל בשל המגבלות על כניסה לארץ לתושבים זרים שאינם מחוסנים. לטענתו, מדיניות המשיב שאיננה מאפשרת לקבוצת אסירים כדוגמתו ליצור קשר עם בני משפחתם באמצעות ה"זום", הינה מפלה, בלתי סבירה ובלתי מידתית. לטענת העותר, משמדובר במדיניות המתייחסת לקבוצה של אסירים, לא ניתן לתוקפה במסגרת עתירת אסיר.

דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת אי-מיצוי הליכים והן מחמת קיומו של סעד חלופי. כלל הוא כי כאשר לא מוצו הליכים על ידי העותר קודם להגשת העתירה, בדרך של פניה לרשות המוסמכת, תידחה העתירה על הסף (ראו למשל: בג"ץ 10030/07 בן ברוך נ' הממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז דרום, פסקה 10 (22.3.2018)). העותר לא צירף לעתירתו כל פניה או התכתבות עם המשיב. מעבר לכך, לעותר עומד סעד חלופי בדמות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המוסמך לדון "בכל עניין הנוגע למאסרו או למעצרו של אסיר", לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. העובדה שהסוגיה, על פי טענת העותר, נושאת גם אופי כללי ועקרוני, אינה מהווה מחסום לדון בה בכל ערכאה מוסמכת (ראו למשל: בג"ץ 4531/09 ברגותי נ' שירות בתי הסוהר (10.6.2010); בג"ץ 4348/20 חשאש נ' מדינת ישראל (28.6.2020)). אין מקום אפוא לבירור העתירה בבית משפט זה.

העתירה נדחית אפוא.

ניתן היום, כ"ח בתמוז התשפ"א (8.7.2021).