יחיאל לוי נ' המרכז לגביית קנסות

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיב, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז) לעכב את ההליכים המתנהלים נגדו וליתן טעם מדוע "מסרבים לשלוח לעותר את כל מסמכי ההתכתבות בין הצדדים הנמצאים אצל הרשות, וזאת, על מנת להגיע להסדר תשלומים נכון ואמיתי, ככל שחייב העותר".

1.ככל שניתן להבין מהעתירה, היא מופנית כלפי מענה המרכז מיום 25.11.2020 לפניית בא-כוח העותר בבקשה לקבלת מסמכים הקשורים לחובותיו. במענה האמור צוין כי רשומים לחובת העותר 20 תיקי חוב על סך של 56,185 ש"ח וצורף ריכוז רשימת התיקים הפתוחים.

2.דין העתירה להידחות על הסף בהיותה כוללנית, מחמת אי מיצוי הליכים ומחמת שיהוי. במכתבה של הרשות מיום 25.11.2020 צוין כי באפשרותו של העותר להגיש בקשה לדחיית מועד תשלום, לפריסת תשלומים ולהפחתת פיגורים ופריסה לתשלומים. בנוסף על העותר למצות לפני המרכז את ההליכים הקבועים בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 ובתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996 (ראו: בג"ץ 2663/21 יוקר נ' המרכז לגביית קנסות, פסקה 3 (6.5.2021); בג"ץ 6242/20 שמואל נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, 12 (26.1.2021)). אין בעתירה ובנספחים שצורפו לה כל אסמכתאות המעידות על כך שהעותר פעל כאמור, ומשכך דינה של העתירה להידחות. מעבר לכך יצוין כי נוכח חלוף הזמן ממועד מתן המענה עד למועד הגשת העתירה – כשמונה חודשים – דין העתירה להידחות גם מחמת שיהוי (ראו: בג"ץ 6257/20 אבו נגמה נ' שר הפנים (9.9.2020)).

3.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בתמוז התשפ"א (8.7.2021).