בית הכנסת "מגן דוד" מרח' נ"ח 33 כפר שלם נ' הועדה המקומית לתו"ב, תל אביב ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, שוכנעתי כי דינה להידחות על הסף. העותרים פנו לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב בבקשה כי יעוכב ביצוע צו הריסה מנהלי שניתן כנגד סככה במבנה בית הכנסת עוד ביום 6.4.01. בקשתם זו נדחתה. ביום 30.7.02 פנו העותרים בבקשה נוספת לאותו בית משפט אשר נעתר לבקשה ועיכב את ביצוע הצו למשך 3 חודשים. בית המשפט לעניינים מקומיים (השופט א' ספיר) דחה ביום 5.5.04 את בקשת העותרים לעיכוב נוסף ועתה פונים העותרים לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כי יינתן להם הסעד המבוקש.

כאמור, דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 238א בשילוב עם סעיף 250 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובעים כי ערעורו של מי שנפגע מצו הריסה מנהלי, על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים, יהיה לבית המשפט המחוזי. מכיוון שהעותרים לא נקטו בהליך זה, באף משלבי הדיון בעניינם לא אוכל להידרש לעתירתם כיום ולפיכך דינה להידחות על הסף.

לגופו של עניין סומכים העותרים טענותיהם על החלטתו של בית משפט זה בבג"ץ 3179/99 מיום 4.9.02. לענין זה נעיר כי אין באמור בפסק הדין הנ"ל כדי להשפיע על השאלה הטעונה הכרעה בכל הנוגע לביצוע צו ההריסה המנהלי הנדון בעתירה.

אשר על כן, דין העתירה להידחות.

ניתן היום, כ' באייר תשס"ד (11.5.2004).