מוחמד עקל נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.ביום 28.12.99 הגיש העותר בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד המדינה, שהיא המשיבה מס' 1 בעתירה, לפצותו עבור הנזקים שנגרמו לו עקב פגיעה בחזהו של קליע שנורה על ידי כוחות הבטחון ביום 27.5.92. ביום 24.7.00 הגישה המדינה כתב הגנה שבו נטען, בין היתר, כי התביעה התיישנה. בבקשה שהגישה ביום 8.4.02 ביקשה המדינה לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. בעקבות דיון בבית המשפט המחוזי ביום 21.5.02 הורה בית המשפט (כבוד השופט ב' אוקון) לבעלי הדין להגיש סיכומים בכתב לענין הבקשה. ככל הידוע, טרם נסתיים דיון זה.

בעתירתו שלפנינו עותר העותר לצוות על היועץ המשפטי לממשלה, המשיב מס' 2 בעתירה, לחזור בו "מאישור העלאת טענת התיישנות תביעתו של העותר" וכן לצוות על המדינה לחזור בה "מהעלאת טענת ההתיישנות". ביסוד עתירתו של העותר עומדות הטענות כי על היועץ המשפטי לממשלה לחשוף את נימוקיו ואת שיקוליו להעלאת טענת ההתיישנות, כי קיימת "מניעה מבחינה ציבורית" להעלאת הטענה וכי החלטתו של היועץ המשפטי אינה סבירה.

2.דין העתירה להדחות. הדרך הנאותה לבירור טענותיו של העותר היא במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי בבקשתה הנזכרת של המדינה לסלק את התביעה על הסף. על ההחלטה שתינתן יהיה העותר רשאי, כמובן, לערער במסגרת ערעורו על פסק הדין. בפני העותר פתוחה, אפוא, דרך חילופית לבירור השגותיו, דרך זאת טרם מוצתה.

3.לפיכך אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, כ"ה בסיון תשס"ב (5.6.02).