דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

געסוס סוראייה נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) ואח'

פסק הדין בבג"ץ 5852/07 ניתן ביום 4 בספטמבר 2007.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 4 בספטמבר 2007.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 5852/07
נפתח
2007
ניתן
4 בספטמבר 2007
משך
3 עמודים

ההרכב

  • א' פרוקצ'יה
  • א' רובינשטיין
  • ס' ג'ובראן

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 5852/07 געסוס סוראייה נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) ואח' (4.9.2007)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5852/07

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרת: געסוס סוראייה

נגד

המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) · 2. בית הסתדרות החדשה-נציבות כ"א · 3. ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ-ישראל · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת: עו"ד אילן ירון

בשם המשיבות 2-3: עו"ד ניל זווייל

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרת, כי נבטל את פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה, בתיק ע"ע 147/07 מיום 15.5.2007, אשר דחה את ערעורה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, בתיק ע"ב 6852/04 מיום 10.1.2007.

העותרת מתארת בעתירתה, כי הגישה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה כנגד המשיבה 3 (להלן: המשיבה) לאחר שפוטרה מעבודתה אצלה. במסגרת תביעתה ביקשה העותרת כי יבוטלו פיטוריה וכי תושב לעבודתה, שכן ההחלטה לפטרה ניתנה שלא כדין. לחלופין עתרה העותרת להוציאה לפנסיה תקציבית.

ביום 10.1.2007 דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו את תביעתה של העותרת, בקובעו כי לא הוכח כי פיטוריה היו שלא כדין או כי המשיבה נהגה בה באופן פסול בהחלטתה שלא להעבירה למסלול של פנסיה תקציבית.

כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, ערערה העותרת לבית הדין הארצי לעבודה בטענה, כי שגה בית הדין האזורי בהגיעו למסקנות משפטיות שלא תאמו את הממצאים העובדתיים שנקבעו.

ביום 15.4.2007 דחה בית הדין האזורי את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

או אז הגישה העותרת את העתירה שבפנינו, בה ביקשה להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. לטענת העותרת, שגה בית הדין הארצי לעבודה, משקיבל את קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה לא נפל פגם בהליך פיטוריה.

בתגובתן לעתירות, טוענות משיבות 2-3 כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ומבקשות לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרת בתשלום הוצאות.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, הלכה היא, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו מתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים חריגים, כאשר פסק הדין לוקה בטעות משפטית מהותית, שהצדק מחייב את תיקונה (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673, 693 (1986); בג"ץ 5618/01 יצחק צויזנר נ' בית-הדין הארצי לעבודה, (לא פורסם)(2001); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל – ועד כבאים ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז (6) 810)(2003)).

בענייננו, אין מדובר בשאלה משפטית בעלת השלכה כללית או במקרה חריג. מדובר במחלוקת בעניין נקודתי, אשר אינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר אושרה על כל נדבכיה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה לא נפל כל פגם מהותי בהליך פיטוריה של העותרת, הינה קביעה הנמצאת היטב בתחום סמכותו ומומחיותו של בית הדין האזורי ומשכך, איני רואה כל מקום להתערב בה.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"א באלול התשס"ז (4.9.2007).

שופטתשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים