אבישי לוי נ' בית המשפט השלום בת"א-יפו ואח'

פסק-דין

העותר הועמד לדין לפני בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בשישה פירטי אישום שעיקריהם זיוף, שימוש במיסמך מזוייף, גניבה וקבלת דבר במירמה (ת.פ. 5004/96, שלום, תל-אביב; נספח א' לעתירה). העותר הודה בעובדות הנכללות בכתב-האישום, ובית-המשפט החליט להרשיעו על-פי הודאתו (נספח ב' לעתירה, בעמוד 8).

אחר הדברים האלה ביקש העותר לחזור בו מהודאתו, אך בית-המשפט החליט לדחות את הבקשה ולהותיר את ההרשעה על-כנה (נספח ט"ו לעתירה, בעמוד 41).

עתירתו של העותר עתה היא, כי נתיר לו לחזור בו מהודאתו, נבטל את הרשעתו בדין, ונורה לבית-משפט השלום לנהל את המשפט מתחילתו.

העתירה אינה מגלה על-פניה עילה העשויה לזכות את העותר בסעד מאת בית-המשפט הגבוה לצדק. הלכה מכבר היא, כי הליך פלילי שהחל בבית-המשפט המוסמך חייב להמשיך בדרכו הרגילה, בין אם לפני אותו בית-משפט בין אם לפני בית-משפט שלערעור (לאחר סיום ההליכים בבית-המשפט של הערכאה הראשונה). לא מצאנו בענייננו עילה ראויה לסטות מהלכה מקובלת זו. דרכו של העותר חייבת להיות הדרך הרגילה: להעלות טענותיו לפני בית-משפט השלום או לפני בית-המשפט המחוזי, בערעור שהוגש כהלכה על פסק-דין של בית-משפט השלום.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ט' בכסלו תשנ"ח (8.12.97)