דרור אלן נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

העותר סיים לימודיו לתואר ראשון בהנדסה אזרחית. לדבריו הוא זכאי להירשם כמהנדס אזרחי בפנקס המהנדסים (להלן: הפנקס) המתנהל אצל רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: הרשם). העותר פנה מספר פעמים לרשם והרשם לא נענה לבקשתו להירשם בפנקס בשל טעמים שונים המפורטים בתשובותיו של הרשם אל העותר.

העתירה שבפנינו היא להורות לרשם לרשום את העותר בפנקס הנ"ל כמהנדס רשום ובהמשך לקבוע מועד רישום למהנדס רשוי בתום התקופה המתחייבת.

דינה של עתירה זו להידחות על הסף.

חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) קובע בסעיף 5:

"בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה -

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות בענין המנוי בתוספת הראשונה (להלן: עתירה מינהלית)".

ס' 21 לתוספת הראשונה לחוק אומר כדלקמן:

"הסדרת עיסוק – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:...

(4) חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958".

מכאן, שהערכאה הנכונה לברור עניינו של העותר היא בית המשפט לעניינים מינהליים ומשכך, אין מקום לעתירה זו ודינה להידחות על הסף.

ניתן היום, י"א באלול התשס"ו (4.9.06).