ענת ברוך-אל ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

1.בפני בית הדין האזורי לעבודה הוגשה תביעה כנגד העותרים. לא הוגש כתב הגנה על ידם, ובישיבה שנקבעה ליום 12.12.91 לא הופיעו העותרים לדיון בבית הדין האיזורי שקבע, כי "הנתבעים... הוזמנו כדין על פי אישורי מסירה שבתיק" ובהעדרם ניתן פסק-דין נגדם כמבוקש בתביעה, לאחר שמיעת עדות התובעת.

2.שש שנים לאחר מתן פסק-הדין הוגשה על-ידי העותרים בקשה לבית הדין האזורי, לביטול פסק-הדין שניתן נגדם. הבקשה נדחתה על-ידי הרשמת "נוכח השיהוי בהגשת הבקשה ובהעדר מסמך התומך בתצהיר המבקש בעניין מועד קבלת האזהרה מהוצל"פ".

3.בית הדין הארצי אליו ערערו העותרים, דחה את הערעור. בפרטו את כל ההשתלשלות הרלוונטית, קבע בית הדין, כי לא נפל פגם בהליך לפני הרשמת וכי היתה מסירה כדין. הוא הוסיף וקבע חוסר סיכויי הצלחה בהגנתם של העותרים.

4.העותרת 1 שקיבלה את ההזמנה טוענת שלא ידעה כי עליה להגיש כתב הגנה וכי עליה להופיע לבית הדין. טעמים אלה אינם יכולים לשמש עילה לביטול פסק-הדין שניתן נגדה וממילא אין הם יכולים לשמש עילה להתערבותנו בפסק-דינו של בית הדין הארצי.

העותר 2 טוען, שבאותה תקופה היה שרוי ביחסים בלתי תקינים עם אשתו, עותרת 1 - ולפיכך לא קיבל את ההזמנה לדין. לטענתו, נודע לו על זימון, ונודע לו על התביעה רק עם קבלת פסק-הדין על-ידו, שנים לאחר נתינתו. לפיכך, מבקש הוא לבטל את פסקי-הדין של בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו.

אין ממש בעתירה זו.

5.בית הדין קבע כעובדה, כי "הנתבעים הוזמנו כדין על פי אישורי המסירה שבתיק אך לא הופיעו ולא הגישו כתב הגנה". ואכן, עולה מן ההזמנה, שהיא נמסרה לכתובתם של העותרים ונתקבלה על ידי העותרת 1, אשתו של עותר 2. העותר 2 טען בתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין וכן בערעור ובפנינו, כי אותה עת לא התגורר עם אשתו, איתה היה בסכסוך. טענה זו אינה מעוגנת בראיה חיצונית. זאת ועוד כתובת מגוריהם של העותרים היתה הכתובת אליה נשלחה ההזמנה. כתובת זו לא שונתה ולא די בטענה לפיה מתגורר אדם זמנית בכתובת אחרת כדי לקבוע שההמצאה לאשתו בכתובתם המשותפת, לאו המצאה היא.

6.יתר על כן, ביוני 1996 נתקבלה בדירת בני הזוג אזהרה מאת ההוצאה לפועל ורק כשנתיים לאחר מכן מ1998- פנו העותרים בבקשה לבית הדין האזורי לביטול פסק-דין. בהחלטת הרשמת שדחתה את הבקשה לביטול פסק-הדין, נקבע על ידה, כי "נוכח השיהוי בהגשת הבקשה, ובהעדר מסמך התומך בתצהיר המבקש בעניין מועד קבלת האזהרה מהוצאה לפועל, אין להעתר לבקשה בשלב זה והיא נדחית".

7.במצב דברים זה אין מקום להתערב בקביעת בית הדין לעבודה, ואין נושא העתירה מסוג הנושאים שבהם יתערב בית משפט זה בהחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה.

העתירה נדחית. העותרים ישלמו למשיבה 3 הוצאות בסך 3,500 ש"ח.

ניתנה היום, י' בשבט התשנ"ט (27.1.99).