גנאדי סמיינוביץ' בוגומולוב נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

עתירה להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא תוענק לעותר – בן 66, איש עסקים, בעל אזרחות רוסית – אזרחות ישראלית על-פי חוק השבות, תש"י-1950 ועל-פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952. לדברי העותר, מניעיו לעלות לישראל לגיטימיים וברורים: מימוש זכות השבות, מצבו הבריאותי, ורצונו לבלות את ערוב ימיו בקרבת משפחתו ונכדיו.

מטעם המשיבים נמסר בשעתו כי אין בפניית העותר אל שר הפנים מחודש אוגוסט 2015 כדי לייתר את הצורך בהגשת בקשה מסודרת, כמקובל, לקבלת אזרחות ומעמד מכוח חוק השבות. העותר הונחה להגיש בקשה מסודרת כדין, לשלם אגרה, ולצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים. פעם, פעמיים ושלוש, הוארך המועד שנקבע בתחילה (30 יום) לעשות כן, בשל הצורך אצל ב"כ העותר לאתר ולהשיג את המסמכים הדרושים, חלקם מלפני עשרות שנים, ומפאת הצורך אצל המשיבים בהשלמות של בדיקות אצל גורמי מדינה מחוץ לרשות האוכלוסין וההגירה.

לאחרונה הודיע ב"כ המשיבים כי בעקבות עיון מחודש לגבי תחולתו בנסיבות העניין דנן של סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות, הוחלט אצל המשיבים ליתן לעותר מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות, מנימוקים שפורטו במכתב מיום 9.1.2018 מאת מנהלת תחום אשרות וזרים, מכתב שצורף להודעה (מש/1).

העתירה התייתרה אפוא, לדעת המשיבים, עמדה אשר מקובלת גם על דעת ב"כ העותר.

העתירה נמחקת בזאת.

הדיון הקבוע ליום 4.2.2018 – מבוטל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' בשבט התשע"ח (21.1.2018).