דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

עו"ד נחמיה יעקב נ' המועצה המקומית אבן-יהודה ואח'

פסק הדין בבג"ץ 982/00 ניתן ביום 23 בינואר 2001.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

לאור ההסדר אליו הגיעו המשיבים 3-1 ומשרד הפנים, ותוך שמירת זכותו לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא השבת הכספים שנגרעו מתקציבי הפיתוח, ביקש העותר למשוך את עתירתו. רשמנו לפנינו את חילופי הדברים בין הפרקליטים ואנו מוחקים את העתירה. לאחר שמיעת טענות לעניין ההוצאות הננו מחייבים את המשיבה 1 לשלם לעותר את הוצאות העתירה בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 23 בינואר 2001.

בית המשפט
בית המשפט העליון
מקרה
בג"ץ 982/00
נפתח
2000
ניתן
23 בינואר 2001
משך
שני עמודים

ההרכב

  • אליהו מצא
  • דליה דורנר
  • יעקב טירקל

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 982/00 עו"ד נחמיה יעקב נ' המועצה המקומית אבן-יהודה ואח' (23.1.2001)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בית המשפט העליון

בג"ץ 982/00

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' טירקל

העותר: עו"ד נחמיה יעקב

נגד

המשיבים: 1. המועצה המקומית אבן-יהודה · 2. ראש המועצה המקומית אבן-יהודה · 3. גזבר המועצה המקומית אבן-יהודה · 4. שר הפנים · התנגדות לצו על-תנאי · תאריך · הישיבה: כ"ז בטבת תשס"א (22.1.01) · בשם · העותר: עו"ד ז' חדד · בשם · המשיבים 3-1: עו"ד ח' גוגיג (רזניק) · בשם · המשיב 4: עו"ד א' קורן

עו"ד גוגיג: ההסדר המתואר בהודעה המשלימה מטעם המשיב 4, ובנספח להודעה (הסכם הפשרה בבג"ץ 5495/00) מקובל עלינו במלואו.

עו"ד קורן: לבקשת חברתי אני מבהירה, כי על-פי ההסדר יוסיף החשב המלווה לכהן עד לסוף שנת 2001 באותה מתכונת בה פעל, לפי הסכם הפשרה האמור, בשנת 2000. כך נכון להיום ומבלי לגרוע מן האפשרות להחלטות אחרות במידת הצורך.

עו"ד גוגיג: אני מסכימה להערה זו.

עו"ד חדד: מרשי אינו מתנגד להסדר, אך מבקש להבהיר כי דרישתו בעתירה להשבת כספי הפיתוח עומדת בעינה, גם אם מסיבה כלשהי לא יעלה בידי המשיבים לממש את ההסדר. תוך שמירת זכותו לחזור ולפנות לבית המשפט בנושא זה, אם תהיה לו עילה לכך, מבקש העותר לחזור בו מעתירתו. עם זאת הוא מבקש לפסוק לעותר הוצאות. בהכנת העתירה ובבירור השאלות העובדתיות הושקעה עבודה רבה.

עו"ד גוגיג: בדיקת הסכומים היתה מוכיחה, כי לפחות חלק מן הסכומים הוצאו לפיתוח ולא למימון צרכים שוטפים. אין הצדקה לחייב את המועצה בהוצאות.

פסק-דין

לאור ההסדר אליו הגיעו המשיבים 3-1 ומשרד הפנים, ותוך שמירת זכותו לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא השבת הכספים שנגרעו מתקציבי הפיתוח, ביקש העותר למשוך את עתירתו. רשמנו לפנינו את חילופי הדברים בין הפרקליטים ואנו מוחקים את העתירה. לאחר שמיעת טענות לעניין ההוצאות הננו מחייבים את המשיבה 1 לשלם לעותר את הוצאות העתירה בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ז בטבת תשס"א (23.01.01).

שופטשופט

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים