מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
יעקב סדיק ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'
פסק הדין בבג"ץ 8992/00 ניתן ביום 24 בינואר 2001.
ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.
נמצא כי העותרים לא הראו כי מיצו את ההליכים העומדים לרשותם בטרם הגשת העתירה. המדובר בעתירה מוקדמת, ומטעם זה יש לדחותה על הסף. אין בפסק-דין זה כדי למנוע מן העותרים לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא העתירה, אם וכאשר תהיה להם עילה ראויה לכך.
התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 24 בינואר 2001.
- בית המשפט
- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- מקרה
- בג"ץ 8992/00
- נפתח
- 2000
- ניתן
- 24 בינואר 2001
- משך
- שני עמודים
ההרכב
- שלמה לוין
- אליהו מצא
- אילה פרוקצ'יה
כך מצטטים את פסק הדין.
בג"ץ 8992/00 יעקב סדיק ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (24.1.2001)
הנוסח המלא של פסק הדין.
ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8992/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופט א' מצא · כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרים: 1. יעקב סדיק · 2. אליהו ניני · 3. מנשה הרשקוביץ · 4. אברהם הרמן · 5. דוד צימרבליט · 6. נפתלי ברזילי · 7. ישראל גרבי · 8. מקס קולדינר · 9. משה רוזנברג · 10.אבי יחזקאלי · 11.שאול כוכבי · 12.קרול אייזנשטיין · 13.יעקב גוזובסקי
נגד
המשיב: המוסד לביטוח לאומי · עתירה למתן צו על-תנאי · בשם · העותרים: עו"ד אברהם הרמן
פסק-דין
השופט א' מצא:
העותרים, נכי תאונות עבודה, מבקשים להורות למשיב (המוסד לביטוח לאומי) לשנות את תנאי הזכאות הנוהגים כיום באשר לרכב רפואי, לקצבאות מיוחדות ולמענקים לנפגעי תאונות עבודה.
ביום 12.12.2000 הוריתי לעותרים להבהיר אם פנו בנושא העתירה למשיב, ואם פנו - לצרף את העתקי הפניות והתשובות שקיבלו. מתצהיר התשובה, שנחתם בידי העותר 4, עולה, כי חלק מן העותרים אכן פנו למשיב, בנוגע לחלק מנושאי העתירה, ונענו כי אינם עומדים בקריטריונים לקבלת ההטבות. במענה זה אין כל רבותא, שהלוא העותרים אינם טוענים כי הם מתאימים לקריטריונים, אלא לאי-חוקיות הקריטריונים ולהכרח לשנותם. דא עקא שלעניין זה אין העותרים מציינים אם המשיב השיב לפניותיהם ומה היתה תשובתו.
זאת ועוד. לתצהיר התשובה צורף פסק-דין חלקי, שניתן בעניינו של העותר 4 על-ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 17.1.96. בפסק הדין נדחו הטענות המועלות בעתירה דנן, הן משום שנטענו במסגרת הליך בלתי מתאים והן משום שהעותר לא מיצה את האפשרויות הפתוחות לפניו טרם פנייתו לערכאות. בתצהיר התשובה של העותר 4 אין כל התייחסות לצעדים שנקט בעקבות פסק-דין זה (מלבד צירוף מכתב בודד, ששלח למשיב ביום 18.4.96, וללא כל הסבר נוסף).
נמצא כי העותרים לא הראו כי מיצו את ההליכים העומדים לרשותם בטרם הגשת העתירה. המדובר בעתירה מוקדמת, ומטעם זה יש לדחותה על הסף. אין בפסק-דין זה כדי למנוע מן העותרים לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא העתירה, אם וכאשר תהיה להם עילה ראויה לכך.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ט בטבת תשס"א (24.01.01).
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.
- דוד בן הרוש נ' משה גרוס גבאי ביכ'נס האר'יבג"ץ 322/01 · 25 בינואר 2001
- איברהים קבול נ' משרד הפניםבג"ץ 9544/00 · 25 בינואר 2001
- דמיטרי פולין ואח' נ' שר הפנים ואח'בג"ץ 6567/00 · 24 בינואר 2001
- אברהם הרמן נ' השופט חיים סומך, ואח'בג"ץ 9046/00 · 24 בינואר 2001
- עו"ד נחמיה יעקב נ' המועצה המקומית אבן-יהודה ואח'בג"ץ 982/00 · 23 בינואר 2001
- אמנה עלי מונה נ' מדינת ישראל - שירות הבטחון הכלליבג"ץ 582/01 · 23 בינואר 2001