יצחק גונן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מודיעין-מכבים-רעות

פסק-דין

עיינו בבקשה לרשות ערעור ובתשובת המשיבה. להשקפתנו, עסקינן בהחלטה אחרת שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו, ועל כן ניתן להגיש עליה בקשת רשות ערעור.

לעצם העניין – "פסיקת הפרשי הצמדה וריבית היא ענין שבשיקול-דעת בית המשפט לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. אולם הלכה פסוקה היא, שרק במקרים יוצאים מן הכלל ובנסיבות מיוחדות שתצדקנה זאת יימנע בית המשפט מלעשות שימוש מלא בשיקול-דעתו זה" (ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לט(2) 222, 223 (1984); ראו גם ע"א 324/84 חברת פישל איזמן ובניו בע"מ נ' אוריאלי, פ"ד מא(2) 421, 436-435 (1987)). עיינו בתשובת המשיבה – שהיא רשות ציבורית החבה בחובת הגינות מוגברת – לבקשה לרשות ערעור ולא מצאנו כל טעם מבורר לכך שלא היה מקום להוסיף לפיצוי שנפסק למבקשים הפרשי הצמדה וריבית מאז המועד הקובע. אשר על כן, ובנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות, הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור במובן זה שלסכום הפיצוי שנקבע בהחלטת השמאית המכריעה מיום 2.3.2009 ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהמועד הקובע (2.3.1997) ועד לתשלום בפועל. אין צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום, ל' באדר א התשע"ד (2.3.2014).