ויקטור ערטול ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,סניף נצרת ואח'

פסק-דין

א. לאחר עיון החלטתי להידרש לסמכות לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור ולקבלו חלקית. ניתנה למשיבים האפשרות להתייחס לכך, ומכל מקום סבורני כי לא תקופח זכותם. על פני הדברים, מטבע הדברים עושים המבקשים כל מאמץ למנוע את הליכי ההוצאה לפועל. הם גם טוענים, בהליך אחר, להיעדר חוב. עם זאת, בבסיס מצויות החלטות בית המשפט המחוזי בהליך דנא, ואיני רואה בהן בבסיסן דופי (אמנם נפלה שגגה בהחלטה מיום 26.12.05 במובן זה שההליכים כוללים גם דירת מגורים, ועל כך כנראה אין מחלוקת).

ב. יתר על כן, פגמים דיוניים ככל שנטענו – ואיני קובע שהיו כאלה – תוקנו בכל מקרה בקיום הדיון בפני בית המשפט המחוזי במעמד הצדדים מיום 19.2.06. ועוד, מקובל עלי כי אין מקום לרפא פגם שבאי הגשה במועד של בקשת רשות ערעור (בענייננו על החלטת בית המשפט מיום 26.12.06) על-ידי הגשת בקשה לעיון חוזר וניסיון להציג את מועדה (29.1.06) כמועד הרלבנטי להליכים ערעוריים. גם עיכוב ביצוע פסק דין שעניינו מימוש בטוחות מחייב תשתית עובדתית מוצקת באשר לנזקים, סיכויי ערעור טובים ואי פגיעה ממשית בזוכה (ע"א 7221/01 רוזנשטיין נ' שובל, פ"ד נו(4) 178, (השופטת פרוקצ'יה)), ומסופקני אם אלה מתקיימים בענייננו כדבעי.

ג. מאידך גיסא, מתנהלים כאמור בין הצדדים הליכים גם בהמרצת הפתיחה באשר לחוב, שאין להתעלם מהם.

ד. הואיל והמדובר בעסק חי, כנטען, ובדירת מגורים, נראה לי לעכב את הליכי הפינוי אם יופקד סך של 1.8 מליון ₪ במקום 2.5 מליון ₪ שקבע בית המשפט המחוזי, וזאת במזומן או בערבות בנקאית עד יום 7.3.06. עד אז – עיכוב ארעי של הליכי ההוצאה לפועל. אם לא יופקד סכום זה, ניתן לעכב פינויה של דירת המגורים אם יופקד סכום של 600,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית. איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, א' באדר תשס"ו (1.3.06).