בית הספר החקלאי סליסין של בית ג'מאל נ' קדמת עדן בע"מ ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.בתום הדיון שנערך לפנינו, הצענו לצדדים כדלקמן:

הבקשה לרשות ערעור תידחה ללא צו להוצאות; ככל שהמשיבה 1 תפקיד את הערבות הבנקאית כאמור בסעיף 22 להסכם הפיתוח מיום 7.2.2006, וזאת עד ליום 18.4.2018 (בהתחשב בפגרת חג הפסח), תהא המשיבה 1 זכאית לממש את זכות הסירוב הראשון; ברם, היה והמשיבה 1 לא תעשה כן, יהווה הדבר ויתור מבחינתה על זכות הסירוב הראשון, והמבקש והמשיבה 2 יהיו רשאים לקיים את החוזה ביניהם.

הצדדים שקלו את ההצעה. המבקש הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, המשיבה 1 קיבלה את הצעתנו, המשיבה 2 התנגדה לה.

2.כזכור, צירופה של המשיבה 2 כצד להליך נעשה במטרה לאפשר לבית המשפט לדון "בסכסוך כולו ביעילות ובשלמות", כמו גם לנוכח העובדה שראוי כי "ההכרעה אשר תינתן בבקשת רשות הערעור תכבול בסופו של יום את אקה [המשיבה 2 – נ' ס'] במעשה בית דין, כך שפסק הדין יסיים את המחלוקת בעניין שאלת פרשנותם של הסכמי הבוררות (וההשלכות של פרשנות זו על שאלת הזכויות במקרקעין)" (החלטת השופט (בדימוס) י' דנציגר מיום 16.7.2017, פסקה 11).

3.לאחר ששמענו את טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, לרבות את טענותיה של המשיבה 2, הצענו את אשר הצענו, כאמור בפסקה 1 לעיל. משהותיר המבקש את ההכרעה בעניין לשיקול דעתנו, ומשקיבלה המשיבה 1 את הצעתנו – שוב אין הצדקה להעתר לבקשת הרשות לערער. מכל מקום, גם לגופו של עניין שוכנענו כי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה זה.

4.אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; הצדדים יפעלו בהתאם לאמור בפסקה 1 לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באדר התשע"ח (14.3.2018).