אתר ארכיאולוגי · ים כנרת
כורזים
עיירה מתקופת התלמוד שנבנתה כולה מהבזלת השחורה שעליה היא עומדת, ונזכרת בתלמוד הבבלי בזכות החיטים שלה ובבשורות בגלל שסירבה להקשיב.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שטח העיירה העתיקה
כ-100 דונם
10 הקטאר בחמישה רבעים, לפי החוברת של רשות הטבע והגנים עצמה
האולם המרכזי של בית הכנסת
16.70 על 22.80 מטר
ספסלים לאורך הקירות, 12 עמודים בצורת U, לפי רשות הטבע והגנים
כניסת מבוגר
₪24
מחירון רשות הטבע והגנים שפורסם, כפי שנקרא באוגוסט 2026; ילד משלם ₪10
בתים שנחפרו ברובע הצפוני
שלושה וחצי
עד כאן הגיעה החפירה הנוכחית אחרי עשור, לפי הארץ במאי 2025
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות, או שעתיים עם שביל בית הבד, המסלול המעגלי ושתי התצפיות
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- מבוגר
- ₪24
כורזים היא עיירה יהודית הרוסה מתקופת המשנה והתלמוד, על רמת בזלת כ-4 ק"מ צפונית לכפר נחום והרבה מעל האגם. זה גן לאומי ולא כנסייה או מקום קדוש: רשות הטבע והגנים מתארת אותו כמקום שמשמר את שרידי כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, ובהם בית כנסת מפואר. ידועים חמישה רבעים, ורק המרכזי שבהם, ועוד כמה בתים ברובע המערבי, נחפרו ונבנו מחדש.
העובדה שמארגנת את כל השאר כאן היא האבן. הרמה עשויה בזלת, וכורזים נבנתה ממנה: קירות, מזוזות, קורות גג, ספסלים, רצפת בית הכנסת והמשקופים המגולפים. בית הכנסת של כפר נחום, 4 ק"מ במורד, הוקם מאבן גיר לבנה שהובאה ממחצבות רחוקות. בכורזים השתמשו במה שהיה מתחת לרגליים, והתוצאה נראית כמעט שחורה באור שטוח.
לפי החוברת של רשות הטבע והגנים, התלמוד הבבלי, במסכת מנחות (דף 85 עמוד א), זוכר את כורזים בזכות איכות החיטים שלה, ושלושת בתי הבד שבאתר מספרים את השאר. הבשורות זוכרות אותה אחרת. מתי 11:21 ולוקס 10:13 מונים אותה בין הערים שישו גינה, לצד בית צידה וכפר נחום, ולכן צליינים עדיין עוצרים במקום שבו מעולם לא נבנה שום דבר נוצרי.
האבן
עיירה שנחצבה מהקרקע שעליה היא עומדת
בזלת היא אבן קשה, היא מקהה כלים, וכמו שכתוב בערך בוויקיפדיה העברית, טעות בה אי אפשר לתקן: אין מילוי ואין סיתות מחדש. לכן צפיפות העיטורים בבית הכנסת של כורזים היא הצהרה על כסף ועל הסתתים שנשכרו.
העיירה תוכננה לפי קווים רומיים, בגושי בנייה גדולים שכל אחד מהם תחום בארבעה רחובות. ממזרח לבית הכנסת נחשף חלק מגוש אחד: שני בתים של משפחות אמידות, בכל אחד חצר פנימית, חדרי מגורים, בורות מים ומחסנים, ובין הגושים סמטה מרוצפת ומתעקלת. חלק מהחדרים קורו בקורות בזלת באורך של כשני מטרים, שהונחו על קשתות שנבנו לאורך הקירות, והקורות האלה מונחות היום במקום שבו נפלו.
ליד בית הכנסת, בין מבני הציבור, נמצא המקווה, שמחולק לשניים בשורת עמודים ובעמודים צמודי קיר. לבריכת הטבילה יורדים בשתי מדרגות מעל הקרקע ובשבע מתחתיה, מתחת לתקרה של לוחות בזלת באורך של כשני מטרים. לידו יש בור מים סגלגל עם עמוד מרכזי שתומך בתקרת אבן, ולפי רשות הטבע והגנים ייתכן שזה היה ה'אוצר', מאגר של מים שאינם שאובים שמקווה צריך להיות מחובר אליו. היום הוא מכוסה בסבכה ממתכת. מבין שלושת בתי הבד שנמצאו כאן, רק זה שבשולי הרובע המערבי שוחזר ונפתח.
- ידועים חמישה רבעים, והמרכזי שבהם נחפר ושוחזר
- בית הכנסת, המקווה ומבני הציבור מקובצים במרכז
- שני בתים של אמידים שנחשפו ממזרח לבית הכנסת, עם חצרות ובורות מים
- אחד משלושה בתי בד שוחזר בחלקו, בשולי הרובע המערבי
Liorca / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
בית הכנסת
טיפוס גלילי, חזית דרומית ותאריך שאיש לא הכריע בו
בית הכנסת בנוי לפי הדגם שהארכיאולוגים מכנים 'גלילי'. החזית פונה דרומה, לכיוון ירושלים, ועליה העיטורים: לפניה רחבה מרוצפת, ותשע מדרגות עולות לשלושה פתחים, שהמרכזי והגדול שבהם מוכתר בגמלון. בפינה הצפון-מערבית הקיר נשען ישירות על סלע אם מסותת. לאורך קירות האולם, שרשות הטבע והגנים מודדת ב-16.70 על 22.80 מטר, היו ספסלים, ו-12 עמודים בצורת U נשאו קומה שנייה, שלדברי הרשות חלק מהחוקרים סבורים שנועדה להכניס אור יום.
התיארוך באמת לא סגור, והגרסאות לא מתיישבות. לפי החומר שפרסם משרד החוץ, הבניין הוקם בסוף המאה ה-3 או בתחילת המאה ה-4, נהרס בחלקה המאוחר של המאה ה-4 ונבנה מחדש במאה ה-5. האנציקלופדיה הארכיאולוגית של נגב וגיבסון, שמצוטטת בערך בוויקיפדיה האנגלית, מדברת על בניין מסוף המאה ה-3, הרס במאה ה-4 ובנייה מחדש במאה ה-6. הארץ, שדיווח מהחפירה הנוכחית במאי 2025, כתב שהחופרים מצאו יסודות של בית כנסת מהמאה ה-1 מתחת לבית הכנסת המונומנטלי מהמאה ה-4.
הגילופים הם הסיבה השנייה להאט. על הקירות יש תבליטים של דמויות אדם, בעלי חיים, נושאים מיתולוגיים, צמחים ודגמים גאומטריים, ורשות הטבע והגנים מדגישה קונכייה מעוטרת במיוחד. המחקר של סטיבן פיין, שמסוכם בערך בוויקיפדיה האנגלית, מציין זוג אריות אבן עומדים, כשפיסול תלת-ממדי הוא דבר נדיר בבית כנסת עתיק, עם זוג מקביל בכפר ברעם, ומונה גילופים של ייצור יין, בעלי חיים, מדוזה, חייל חמוש ונשר, שלפי ההערכה היו צבועים פעם בצבעים עזים. הארץ מוסיף את הרקולס.
הבניין לא שימש רק לתפילה. לפי רשות הטבע והגנים, הוא שימש גם לכינוסים ולדיונים משפטיים, והחדרים שצמודים אליו שימשו אכסניה, מגורים לאישי ציבור, מוסדות צדקה וחדרי לימוד.
הקתדרה
'קתדרה של משה', והאיש שמימן את המדרגות
החפץ המצוטט ביותר מכורזים הוא כיסא שנחצב מגוש בזלת אחד, 'קתדרה דמשה', או 'כיסא משה'. לפי הארץ הוא נמצא ב-1926, בעונה שניהל יעקב אורי מטעם מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי. הוא חשוב כי הביטוי מופיע במתי 23:2, שם נאמר שהסופרים והפרושים יושבים על כיסא משה, וכורזים הניבה כיסא כזה של ממש.
עליו הקדשה בארמית. הערך בוויקיפדיה העברית מביא נוסח שזוכר לטובה את יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות על חשבונו, ומבקש שחלקו יהיה עם הצדיקים. יודן בן ישמעאל מזוהה שם כאמורא ארץ-ישראלי בן הדור השלישי. מה שהכתובת לא אומרת הוא מי ישב בכיסא, ואם מישהו ישב בו בכלל, והארץ מציין שהשאלה עדיין שנויה במחלוקת.
גם המקום שבו עמד לא ברור. לפי התיאור של משרד החוץ, ארון הקודש עמד בתוך הקיר הדרומי, מימין לכניסה המרכזית, ומשמאל עמדה הבימה או 'קתדרה של משה', בלי להכריע ביניהן. החופרים מצאו גם מעמד אבן דמוי עמוד קריאה, עם מקום לספר וטבעות חלולות משני צדיו; מרדכי אביעם, שמצוטט בערך בוויקיפדיה העברית, מפרש את הפריט הזה כמושב לנכבד בקהילה.
אזהרה מעשית אחת: מה שעומד היום בבית הכנסת הוא העתק. התיאור של רשות הטבע והגנים עצמה מונה העתק של כיסא הבזלת עם כתובת התורם, והעתק של העמוד הצמוד לקיר שעמד לצד ארון הקודש. התיאור לא אומר לאן הלך המקור.
מה אמיתי
120 שנה של חפירות, וכמה מזה הוקם מחדש
בכורזים עבדו במסעות קצרים עם הפסקות ארוכות ביניהם. צ'ארלס וילסון זיהה את בית הכנסת ב-1869. החפירה המסודרת הראשונה נערכה בידי היינריך קוהל וקרל ואצינגר בתחילת המאה ה-20, כחלק מהסקר שלהם על בתי הכנסת העתיקים בגליל, והעבודה התחדשה בשנות ה-20 מטעם האוניברסיטה העברית ומחלקת העתיקות של המנדט, וזו העונה של אורי, זו שהניבה את הכיסא.
הצורה הנוכחית של האתר נובעת משני מסעות חפירה מאוחרים, והמקורות חלוקים על השנים שלהם. החוברת של רשות הטבע והגנים מציינת עבודה של אגף העתיקות והמוזיאונים ברובע המרכזי בין 1962 ל-1965, ואחר כך חפירה ושחזור בין 1980 ל-1983 יחד עם רשות הגנים הלאומיים. זאב ייבין, שניהל אותה, כתב בכותרת הדוח שלו לרשות העתיקות מ-2000 שהוא עוסק בעונות 1962 עד 1964 ו-1980 עד 1987. ההבדל בתאריכים הוא בין עונה אחת לארבע; העובדה שהיה מסע שני וארוך לא משתנה.
השחזור לא מוסתר. רשות הטבע והגנים כותבת במפורש שהרובע הראשי נחפר ושוחזר בחלקו, וכך גם כמה בתים ברובע המערבי, ושהיא ביצעה שימור, סללה טיילת והציבה את השלטים. העמודים העומדים והחזית שהורכבה מחדש הם אבנים מקוריות שהוחזרו למקומן, לא קיר שמעולם לא נפל, ושני המוצגים המרכזיים שבפנים הם העתקים. כלל אצבע לביקור ראשון: הקירות הנמוכים, הריצוף, הספסלים, בורות המים והאבנים המגולפות הפזורות הם כפי שנמצאו, וכל מה שבגובה הראש הורם לשם.
בצד מוצגים כשישים פריטים אדריכליים בודדים: אבני סף, כרכוב, עמודים דקים שאולי הגיעו מהקומה העליונה של בית הכנסת, ואבן טחינה. זה החלק שלא היה אפשר להחזיר למקומו.
Liorca / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מה שבא אחר כך
בתים מקושתים, קבר שייח' וכפר שהסתיים ב-1948
העיירה לא נעצרה בסוף תקופת התלמוד, והשכבות המאוחרות הן החלק שרוב המבקרים מפספסים. לפי החוברת של רשות הטבע והגנים, היישוב הקדום ביותר היה במאה ה-1 או ה-2 לספירה, העיירה התרחבה דרומה במאות ה-3 וה-4, שוקמה במאה ה-5 או ה-6 ועברה שלב נוסף של שינויים במאה ה-8 תחת השלטון המוסלמי הקדום, ואחר כך באה הפסקה של כמה מאות שנים והתיישבות מחודשת במאה ה-13. הארץ חולק בשני הקצוות: לפיו העלייה הייתה במאה ה-2 או ה-1 לפנה"ס, והדעיכה האיטית עד המאה ה-11 נגרמה מקריסה כלכלית ולא ממלחמה.
הבתים המקושתים של הרובע המערבי הם המבנים השמורים ביותר באתר. רשות הטבע והגנים מתארכת אותם לתקופה הממלוכית, המאות ה-14 וה-15, ולפיה הם נבנו בסגנון החוראני על יסודות מהמאה ה-4, עם שלוש קשתות כפולות שנושאות קורות גג מאבן. שניים מהם שרדו כמעט עד הגובה המקורי המלא, יותר ממה שאפשר לומר על כל דבר מתקופת התלמוד כאן. החלונות שבקירות הפנימיים שלהם זוהו לראשונה באתר הזה, והם ידועים כ'חלונות כורזים'.
מתחת לאלון תבור עתיק נמצא קבר השייח' רמדאן אבו-כרזה, כנראה מסוף התקופה הממלוכית, שהבדואים המקומיים קישרו לאחד מלוחמיו של צלאח א-דין, ושאליו באו אנשים לנדור נדרים וליישב סכסוכים. הערך בוויקיפדיה האנגלית מתעד את הכפר מהתקופה העות'מאנית, ח'רבת כרזה, שהיה סביבו, ושגרו בו בדואים משבט הזנגריה. בחוברת מצוין נוסע מהמאה ה-16 שדיווח על דייגים יהודים בכורזים.
הכפר התרוקן מתושביו ב-4 במאי 1948 בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח במבצע יפתח, לפי הערך בוויקיפדיה האנגלית, שמתעד גם את ואליד ח'אלדי, שדיווח ב-1992 שכמה בתים עדיין עומדים. מבקרים בדרך כלל רואים בבתים המקושתים בתים עתיקים; הם צעירים מבית הכנסת בכאלף שנה.
- הבתים המקושתים, הרובע המערבי: ממלוכיים, המאות ה-14 עד ה-15, על יסודות מהמאה ה-4
- חלונות כורזים: פרט בנייה חוראני שזוהה לראשונה באתר הזה
- קבר השייח' רמדאן אבו-כרזה: כנראה מסוף התקופה הממלוכית, מתחת לאלון תבור
- ח'רבת כרזה: הכפר מהתקופה העות'מאנית, שהתרוקן מתושביו ב-4 במאי 1948
Liorca / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
היום
החפירה עדיין נמשכת, והציבור מוזמן להשתתף
כורזים היא אחד הגנים הלאומיים הבודדים בישראל שבהם החפירה היא פעילות למבקרים ולא מטרד מגודר. הארץ דיווח במאי 2025 שאחיה כהן-תבור מנהל כאן עבודה עם אוניברסיטת אריאל מאז 2014 וחושף בתים ברובע הצפוני ליד המקווה, ושאחרי כל עשרות שנות החפירה נחשפו רק כשלושה וחצי בתים. שאר העיירה, בשטח של 100 דונם, עדיין באדמה.
הממצאים ביתיים: שברי חרס, מטבעות מהמאות ה-4 וה-5, מטמון מטבעות מהתקופה העות'מאנית, ומזלג קדום שמצא ילד. ב-1 ביוני 2026, כעשר דקות לפני סוף יום החפירה, הרים אלון הורביץ, בן 12 מבית הספר המקומי ברמת כורזים, אבן כחולה עמוקה שכהן-תבור זיהה כניקולו, אגת מפוספסת שהרומאים שיבצו בטבעות חותם. הג'רוזלם פוסט דיווח שגילה כ-1,500 שנה.
רשות הטבע והגנים מוכרת את החוויה בשם 'חופרים בזמן': שעתיים עד שלוש של חפירה בהדרכת ארכיאולוג, באנגלית או בעברית, כולל סיור באתר וסדנת מלאכות עתיקות לבחירה, בהזמנה דרך משרד הגן בטופס חתום. ממצא נוסף אחד שווה חיפוש בשטח: גת של כ-16 מטר רבוע עם רצפת פסיפס, מתקופת התלמוד, שנחשפה במקרה ב-2019 במהלך עבודות שימור.
למה לשים לב
מה לא לפספס בכורזים
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
'קתדרה של משה'
כיסא בזלת שנמצא ב-1926, ועליו הקדשה בארמית ליודן בן ישמעאל, שמימן את העמודים ואת המדרגות. מה שעומד בבית הכנסת הוא העתק; בעמוד של רשות הטבע והגנים לא כתוב לאן הלך המקור.
המדוזה על קיר בית הכנסת
בין התבליטים יש ראש מדוזה, לצד סצנות של ייצור יין, בעלי חיים, חייל חמוש ונשר, שכולם היו פעם צבועים בצבעים עזים. זוג אריות אבן עומדים הוא הדבר הנדיר יותר: פיסול תלת-ממדי בבית כנסת עתיק.
המקווה והסבכה מעל האוצר
שתי מדרגות עד גובה הקרקע ושבע מתחתיה, מתחת לתקרה של לוחות בזלת באורך שני מטרים. הבור העגול שלידו, שמכוסה היום בסבכה ממתכת, הוא אולי ה'אוצר' של מים שאינם שאובים, שההלכה מחייבת לחבר אליו מקווה.
הבתים המקושתים של הרובע המערבי
מבנים ממלוכיים מהמאות ה-14 וה-15, שהוקמו בסגנון החוראני על יסודות מהמאה ה-4, ושניים מהם עומדים כמעט לגובהם המלא. פרט החלון שבקירות הפנימיים שלהם זוהה לראשונה כאן, ונקרא 'חלון כורזים'.
בית הבד בשולי האתר
אחד משלושה שנמצאו בכורזים, שרשות הטבע והגנים מתארכת למאה ה-4 או ה-5, ושוחזר בחלקו. הוא נמצא בקצה שביל חצץ מהודק שיוצא מהרובע המערבי, ולכן רוב הקבוצות לא מגיעות אליו.
תצפית השיזפים
התצפית שמתחת לעצי השיזף המצוי העתיקים צופה על האגם ועל כל האגן הצפון-מערבי שבו נמצאים אתרי הבשורות, ולידה השלט של רשות הטבע והגנים על כורזים במסורת הנוצרית.
לאורך השנים
כורזים: ציר הזמן
המאה ה-1 או ה-2 לספירה
היישוב הקדום ביותר, על מדרון הגבעה הצפונית, לפי החוברת של רשות הטבע והגנים. הדיווח של הארץ מהחפירה הנוכחית מקדים את עליית העיירה למאה ה-2 או ה-1 לפנה"ס.
המאות ה-3 עד ה-4 לספירה
העיירה גדלה ומתפשטת דרומה לאורך תקופת המשנה והתלמוד. רוב מה שמבקר רואה היום שייך לשלב הזה.
סוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4
בית הכנסת מבזלת נבנה, לפי התיארוך שפורסם דרך משרד החוץ. החופרים בחפירה הנוכחית מדווחים על יסודות של בית כנסת מהמאה ה-1 מתחתיו.
1926
יעקב אורי חופר מטעם מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי. 'קתדרה של משה' נמצאת בעונה הזאת. אורי תיאר גם בית כנסת שני, כ-200 מטר מערבה, שחופרים מאוחרים יותר מעולם לא הצליחו לאשר.
החלק המאוחר של המאה ה-4
העיירה ובית הכנסת נהרסים, אולי ברעידת אדמה, ונבנים מחדש במאה ה-5, או לפי קריאה אחרת במאה ה-6.
המאה ה-5 או ה-6
העיירה משוקמת בסוף תקופת התלמוד, עם תיקונים ושינויים במבנים המקוריים ובבית הכנסת.
המאה ה-8
שלב נוסף של צמיחה ובנייה מחדש תחת השלטון המוסלמי הקדום, ואחר כך הפסקה של כמה מאות שנים.
המאה ה-13
ההתיישבות חוזרת לאתר אחרי ההפסקה.
המאות ה-14 עד ה-15
הבתים המקושתים של הרובע המערבי נבנים בסגנון החוראני על יסודות מהמאה ה-4, יחד עם קבר השייח' רמדאן אבו-כרזה.
המאה ה-16
נוסע שעובר במקום מדווח על דייגים יהודים שגרים בכורזים. אוכלוסייה קטנה מחזיקה באתר מהמאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-20.
1869
צ'ארלס וילסון מזהה את בית הכנסת.
תחילת המאה ה-20
היינריך קוהל וקרל ואצינגר חופרים בכורזים כחלק מהסקר שלהם על בתי הכנסת העתיקים בגליל.
4 במאי 1948
ח'רבת כרזה, הכפר שצמח סביב החורבות, מתרוקן מתושביו בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח במבצע יפתח.
1962 עד 1965
אגף העתיקות והמוזיאונים עובד בהיקף נרחב ברובע המרכזי. הדוח של זאב ייבין עצמו מציין את העונות כ-1962 עד 1964.
1980 עד 1983
חפירה ושחזור במיזם משותף של רשות הגנים הלאומיים ואגף העתיקות והמוזיאונים. לפי הדוח של ייבין, המסע נמשך עד 1987; הערך בוויקיפדיה העברית מציין 1984.
2000
ייבין מפרסם את 'בית הכנסת בכורזים' בסדרת הדוחות של רשות העתיקות.
2004
חפירת הצלה קטנה של רשות העתיקות, בניהולו של יוסף סטפנסקי, חושפת את הדרך העתיקה שמכונה 'דרך כורזים', שחצתה את הרמה ממערב למזרח והסתעפה מהדרך הראשית מקהיר לדמשק.
2014
אחיה כהן-תבור ואוניברסיטת אריאל מתחילים את החפירה הנוכחית של בתים ברובע הצפוני, כשתיירים, משפחות וקבוצות של בתי ספר חופרים לצד הצוות.
2019
גת של כ-16 מטר רבוע עם רצפת פסיפס, מתקופת התלמוד, נחשפת במקרה במהלך עבודות שימור.
1 ביוני 2026
ילד בן 12 בחפירה של בית הספר מוצא אגת ניקולו, שמנהל החפירה מתארך לפני כ-1,500 שנה.
מידע מעשי
ביקור בכורזים
איפה
גן לאומי כורזים, כביש 8277 בין צומת כורזים לאלמגור, כעשר דקות מזרחית לצומת עמיעד, על הרמה שמעל החוף הצפון-מערבי של האגם.
איזה כרטיס צריך
כורזים הוא גן לאומי בפני עצמו, לא פינה באתר גדול יותר עם כרטיס, כך שכרטיס המבוגר של 24 שקלים הוא כל עלות הכניסה, והמנוי של רשות הטבע והגנים חל עליו. הוא לא קשור לכפר נחום, 4 ק"מ במורד, שהוא מקום קדוש פרנציסקני עם דמי כניסה נפרדים משלו, ואף כרטיס שנקנה באחד השערים לא תקף בשני.
שעות פתיחה
דמי כניסה
- מבוגר
- ₪24מקור
- ילד
- ₪10מקור
- סטודנט
- ₪20מקור
- אזרח ותיק ישראלי
- ₪12מקור
- בקבוצה של יותר מ-30
- ₪20 למבוגר, ₪9 לילדמקור
- 'חופרים בזמן', לאדם בקבוצה של 30 עד 50, כולל כניסה
- ₪79 למבוגר, ₪64 לילד, ₪69 לאזרח ותיק ישראלי. קבוצה של פחות מ-30 משלמת מינימום של ₪2,300, ופתיחת האתר מחוץ לשעות שפורסמו עולה ₪200 לשעהמקור
- מנוי רשות הטבע והגנים
- החוברת מציגה את המנוי של הרשות ככניסה חופשית ללא הגבלה ל-55 גנים לאומיים ושמורות טבע, וזה אחד מהםמקור
נגישות
טוב יותר מרוב הגנים הארכיאולוגיים בארץ, ורשות הטבע והגנים מפרטת למה. אין עלייה לאתר: שביל בטון יוצא מהחניון, שנמצא ליד הקופה ומרכז שירות המבקרים, אל לב העתיקות, כולל בית הכנסת, עם מעקות לצד המדרגות ושילוט הכוונה והסבר לכל האורך. החניה, הקופה, מרכז שירות המבקרים, השירותים, פינות הפיקניק המוצלות והברזיות מוגדרים כולם כנגישים. השביל לבית הבד ולסביבתו, והמסלול המעגלי, עשויים חצץ מהודק ברוחב נוח ובשיפוע מתון, והרשות מתארת אותם כמתאימים לאנשים שמתקשים בהליכה ולילדים. מה שלא מישורי הוא הארכיאולוגיה עצמה: תשע מדרגות עולות מהרחבה לבית הכנסת, הבתים החפורים הם בזלת לא אחידה עם ספים וקירות נמוכים, וקורות גג שנפלו מונחות בכל מקום. הגן מפרסם גם טופס לתיאום ביקור נגיש לאנשים עם מוגבלות, וזו הדרך הנבונה אם צריך תשובה לשאלה מסוימת לפני הנסיעה.
במקום
- קופה ומרכז שירות מבקרים
- שירותים
- פינות פיקניק מוצלות עם שולחנות בטון עגולים גדולים
- ברזיות
- מרחב עבודה ולימוד בחוץ עם Wi-Fi
- מסלול מעגלי מסומן ושביל בית הבד
- שתי תצפיות על האגם ועל נחל כורזים
- תצוגה של כשישים שברים אדריכליים בודדים
- מותר להכניס כלבים קשורים ועם זמם, אבל לא לתוך בית הכנסת
הזמנה מראש
אין צורך בהזמנה כדי להיכנס, אבל רשות הטבע והגנים מפעילה מערכת הזמנות לגן, ולפיה מבקרים שהזמינו ומגלים שהאתר מלא יתבקשו להציג את האישור בשער. 'חופרים בזמן' זה סיפור אחר: מזמינים אותו במילוי וחתימה על הטופס של הגן ושליחתו במייל ל-korazim@npa.org.il, עם מספר כרטיס אשראי כבטחון, והתשלום בקופה ביום הפעילות. הטלפון של משרד הגן: 04-6934982.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אל תתייחסו למוצגים המרכזיים של בית הכנסת כמקוריים. 'קתדרה של משה' והעמוד הצמוד לקיר שליד ארון הקודש הם שניהם העתקים, ורשות הטבע והגנים אומרת את זה בעמוד שלה. התבליטים על הקירות והאבנים הבודדות בתצוגה האדריכלית הם הגילוף האמיתי, ובגללם כדאי לעבור בבניין לאט.
- שימו לב לשעת הסגירה בחורף, כי היא 16:00 והשער מפסיק להכניס מבקרים שעה קודם. הגעה ב-15:30 בינואר היא נסיעה לחינם, ובשישי ובערבי חג הסגירה מוקדמת בשעה נוספת.
- המשיכו הלאה אחרי בית הכנסת. רוב הקבוצות עוברות על הרובע המרכזי ומסתובבות, ולכן מפספסות את הבתים המקושתים של הרובע המערבי, המבנים היחידים באתר שעדיין עומדים קרוב לגובהם המלא, ואת בית הבד המשוחזר בקצה שביל החצץ.
- בואו מוקדם או מאוחר, בגלל האור והחום. הרמה חשופה, ברבעים החפורים אין צל בכלל, והבזלת השחורה סופגת את השמש. פינות הפיקניק המוצלות ועצי השיזף והאלון העתיקים נמצאים ליד הכניסה, לא בין החורבות.
- הזמינו מקום דרך מערכת רשות הטבע והגנים, גם אם שום דבר לא מחייב אתכם. לפי הגן, הזמנה מבטיחה מקום, וביום עמוס מי שהזמין עשוי להתבקש להציג אותה בשער.
- אם יש ילד בחבורה, שאלו את משרד הגן על 'חופרים בזמן' לפני הנסיעה ולא כשאתם מגיעים. הפעילות נמשכת שעתיים עד שלוש, מודרכת בידי ארכיאולוג באנגלית או בעברית, וצריך להזמין אותה מראש בטופס חתום.
המספרים
כורזים במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| שטח העיירה העתיקה | כ-100 דונם (10 הקטאר), בחמישה רבעים | 2026 | static-en.parks.org.il |
| האולם המרכזי של בית הכנסת | 16.70 על 22.80 מטר, עם 12 עמודים בצורת U | 2026 | en.parks.org.il |
| מדרגות מהרחבה לשלושת הפתחים של בית הכנסת | תשע | 2026 | en.parks.org.il |
| כניסת מבוגר | ₪24, ילד ₪10 ואזרח ותיק ישראלי ₪12 | 2026 | en.parks.org.il |
| המרחק מכפר נחום | כ-4 ק"מ (2.5 מייל), בעלייה לרמת כורזים | 2026 | en.wikipedia.org |
| מטבעות שנמצאו בבית הכנסת ובסביבתו | מטמון של כ-400, רובם מימי קונסטנטינוס ומתחילת המאה ה-4, וקבוצה שנייה של כ-1,500 מהמאה ה-4 ועד תחילת המאה ה-7 | 2026 | he.wikipedia.org |
| בתים שנחשפו ברובע הצפוני מאז שהחפירה הנוכחית התחילה ב-2014 | כשלושה וחצי | 2025 | haaretz.com |
| גת שנחשפה במקרה במהלך עבודות שימור ב-2019 | כ-16 מטר רבוע, עם רצפת פסיפס, מתקופת התלמוד | 2026 | he.wikipedia.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בים כנרת
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Tracy Hunter from Spokane, USA / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
כפר נחום
שני שלישים מהכפר ההרוס שייכים לפרנציסקנים. הם קיבלו סוף סוף את שטרי הבעלות ב-19 בספטמבר 1894, אחרי שמונה שנים של בירוקרטיה עות'מאנית, ומאז 1968 חפרו בו 23 עונות.
Commander, U.S. Naval Forces Europe-Africa/U.S. 6th Fleet / Public domain · Wikimedia Commons
אתר דתי
הר האושר
אנטוניו ברלוצי נתן לכנסייה שמונה צלעות, כמספר ברכות האושר, והציב אותה על גבעה כ-25 מטר מתחת לפני הים, מה שהופך את הפסגה לאחת הנמוכות בעולם.
יוסי רון / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר דתי
עין שבע
הפסיפס שלפני המזבח מציג סל עם ארבע ככרות לחם, לא חמש כמו בסיפור הבשורה, והקריאה המקובלת היא שהחמישית היא זו שמקודשת על המזבח שמעליו.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי כורזים
העמוד של המפעיל עצמו: שעות הפתיחה, המחירון, הנגישות, המתקנים והתיאורים של בית הכנסת, המקווה, בתי המגורים, הבתים המקושתים, בתי הבד וקבר השייח'.
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilחוברת גן לאומי כורזים (PDF)
ההיסטוריה המודפסת של הגן: האזכורים בתלמוד ובבשורות, השטח של 100 דונם, שלבי היישוב ורצף עונות החפירה.
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.il'חופרים בזמן', טופס הזמנה (PDF)
תוכנית החפירה לציבור, משכה והשפות שלה, מחירי הקבוצות והתוספת על פתיחה מחוץ לשעות שפורסמו.
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilגן לאומי כורזים (העמוד בעברית)
העמוד העברי, שמוסיף את התצפיות, את שבילי ההליכה, כולל המסלול של 4 ק"מ שיורד לכפר נחום, את מספר השברים האדריכליים ואת טבלת המחירים המלאה.
- כתבותהארץhaaretz.comTourists and child archaeologists break new ground at ancient Chorazin
החפירה הנוכחית בניהולו של אחיה כהן-תבור ואוניברסיטת אריאל, מספר הבתים שנחשפו, יסודות בית הכנסת מהמאה ה-1, הגילופים של מדוזה והרקולס, וגילוי 'קתדרה של משה' ב-1926.
- כתבותג'רוזלם פוסטjpost.comRare gemstone discovered by 12-year-old boy during archaeological dig in ancient Jewish village
אגת הניקולו שמצא אלון הורביץ ב-1 ביוני 2026, והפרשנות של מנהל החפירה לממצא.
- רקעJewish Virtual Library, מתוך חומר של משרד החוץjewishvirtuallibrary.orgArchaeology in Israel: Chorazin
התוכנית של בית הכנסת ורצף התיארוך שלו, מיקום ארון הקודש ו'קתדרה של משה', והשטח של האתר, 25 אקר.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgכורזים
כרונולוגיית החפירות, ההתנגדות של רובינסון לזיהוי, האריות המגולפים והמדוזה לפי סטיבן פיין, בית הכנסת השני של אורי שלא אושר, ח'רבת כרזה והתרוקנותה מתושביה ב-1948.
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgכורזים
הזיהוי של וילסון ב-1869, הנוסח הארמי של הכתובת על 'קתדרה של משה' ויודן בן ישמעאל, שתי קבוצות המטבעות, מרדכי אביעם על מעמד האבן, והגת עם רצפת הפסיפס שנמצאה ב-2019.
- רקערשות העתיקותhadashot-esi.org.ilח'רבת אום אל-קלחה, חדשות ארכיאולוגיות, כרך 122
חפירת ההצלה של יוסף סטפנסקי מ-2004 ב'דרך כורזים', הדרך העתיקה שחצתה את הרמה והסתעפה מהדרך הראשית מקהיר לדמשק.
כורזים: שאלות נפוצות
מה יש לראות בגן לאומי כורזים?+
את המרכז החפור של עיירה יהודית מתקופת המשנה והתלמוד, שנבנתה כולה מבזלת שחורה. העיקר הוא בית הכנסת עם החזית המגולפת והתבליטים, מקווה עם בור מים צמוד, שני בתים של אמידים עם חצרות ובורות מים, בית בד ששוחזר בחלקו, הבתים המקושתים הממלוכיים של הרובע המערבי וקבר של שייח' מוסלמי מתחת לאלון עתיק. ידועים חמישה רבעים של העיירה, ורק המרכזי, ועוד כמה בתים במערב, נחפרו.
כמה עולה גן לאומי כורזים ומתי הוא פתוח?+
כרטיס למבוגר עולה 24 שקלים, לילד 10, לסטודנט 20 ולאזרח ותיק ישראלי 12, לפי המחירון שרשות הטבע והגנים מפרסמת לאתר. שעות הקיץ הן 08:00-17:00 בימים א'-ה' ובשבת, ו-08:00-16:00 בשישי ובערבי חג; בחורף כל השעות מוקדמות בשעה. הכניסה נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה, והגן נסגר ב-13:00 בערבי חג ובערב יום כיפור.
האם 'קתדרה של משה' בכורזים היא המקורית?+
לא. התיאור של רשות הטבע והגנים מציין שמה שעומד בבית הכנסת הוא העתק של כיסא הבזלת עם כתובת התורם, לצד העתק של העמוד הצמוד לקיר שעמד לצד ארון הקודש. המקור נמצא ב-1926, בעונה של יעקב אורי מטעם מחלקת העתיקות של המנדט, ועליו הקדשה בארמית ליודן בן ישמעאל, שמימן את העמודים ואת המדרגות. בעמוד של הגן לא כתוב איפה המקור נמצא היום.
למה הכול בכורזים שחור?+
כי העיירה יושבת על רמת בזלת ונבנתה ממנה. קירות, פתחים, קורות גג, ספסלים, רצפת בית הכנסת והמשקופים המגולפים, כולם מאבן געשית מקומית. זה ההבדל הנראה לעין מכפר נחום, 4 ק"מ במורד, שבית הכנסת שלו הוקם מאבן גיר לבנה שהובאה ממחצבות רחוקות. בזלת קשה ולא סלחנית לגילוף, ולכן כמות העיטורים בכורזים אומרת משהו על כמה העיירה יכלה להרשות לעצמה.
האם זו כורזין שהבשורות מקללות?+
זה האתר שמזוהה איתה. מתי 11:21 ולוקס 10:13 מונים את כורזין בין הערים שגונו כי לא חזרו בתשובה, יחד עם בית צידה וכפר נחום, ומאוחר יותר תיאר אוזביוס את כורזים כעיר חרבה. אדוארד רובינסון ערער על הזיהוי במאה ה-19, טען שהחורבות דלות מדי וציין שהן לא נמצאות ליד האגם כפי שמשתמע מהתיאור של הירונימוס, אבל הזיהוי של ח'רבת כרזה עם כורזין התקבל בכל זאת. שום דבר נוצרי לא נבנה מעולם באתר.
כמה זמן צריך בכורזים?+
כ-90 דקות מספיקות לרובע המרכזי, לבית הכנסת, למקווה ולבתים בקצב סביר. שעתיים כוללות גם את הבתים המקושתים במערב, את בית הבד שבקצה שביל החצץ, את שתי התצפיות ואת תצוגת השברים האדריכליים. קבוצת אוטובוס שעוברת על בית הכנסת והולכת יכולה לסיים בחצי שעה, ושם מתפספס רוב האתר.
האם כורזים נגיש לכיסאות גלגלים?+
בחלקו, וטוב במיוחד לאתר חפור. רשות הטבע והגנים מציינת שביל בטון שיוצא מהחניון, ליד הקופה ומרכז שירות המבקרים, אל מרכז העתיקות, כולל בית הכנסת, עם מעקות לצד המדרגות, ומונה חניה, קופה, מרכז מבקרים, שירותים, פינות פיקניק מוצלות וברזיות נגישים. שביל בית הבד והמסלול המעגלי עשויים חצץ מהודק בשיפוע מתון. הארכיאולוגיה עצמה לא מישורית: תשע מדרגות עולות לבית הכנסת, והבתים החפורים הם בזלת לא אחידה עם ספים, קירות נמוכים וקורות גג שנפלו. הגן מפרסם טופס לתיאום ביקור נגיש לכל דבר מפורט יותר.
אפשר להשתתף בחפירה?+
כן, וזה אחד המקומות הבודדים בישראל שבהם מבקרים יכולים. החפירה מתנהלת עם אוניברסיטת אריאל בניהולו של אחיה כהן-תבור מאז 2014, ותוכנית 'חופרים בזמן' של הגן מכניסה אליה משפחות, קבוצות וכיתות לשעתיים עד שלוש עם ארכיאולוג, באנגלית או בעברית, כולל סיור מודרך באתר. צריך להזמין מראש בטופס של הגן, לשלוח אותו במייל למשרד האתר ולשלם בקופה ביום הפעילות.
כמה רחוק כורזים מכפר נחום, ואפשר ללכת ביניהם ברגל?+
כ-4 ק"מ, וכן. העמוד העברי של רשות הטבע והגנים מתאר שביל של 4 ק"מ שיורד מכורזים לאורך ערוץ נחל כורזים אל גן לאומי כפר נחום, בעקבות הדרך ההיסטורית שחיברה בין שתי העיירות, ובאמצעו חווה עתיקה שכבר לא פעילה. בכיוון הזה ההליכה היא בירידה, מה שחשוב בקיץ, והיא מסתיימת בשער אחר עם כרטיס אחר.
יש צל בכורזים?+
קצת, אבל לא איפה שהחורבות. רשות הטבע והגנים מונה פינות פיקניק מוצלות, עצי שיזף מצוי ענקיים ואלון תבור עתיק בין האטרקציות של האתר, והם מרוכזים ליד הכניסה והתצפיות. הרבעים החפורים הם רמה פתוחה בלי שום מחסה, והבזלת השחורה מקרינה חום, כך שצהרי יום קיץ הם הזמן הלא נכון להסתובב בהם.