Law2004The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, הגדרות.
2. הגדרות
תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־2
בחוק זה –
”חול חופי“ – חול לא מיוצב המצוי בתחום חוף הים;
”חוק איסור נהיגה ברכב“ – חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997;
”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
”חוק הסדרת מקומות רחצה“ – חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964;
”חוק העתיקות“ – חוק העתיקות, התשל״ח–1978;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”חוק שמירת הנקיון“ – חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984;
”יום התחילה“ –
(1)לעניין הים התיכון – יום תחילתו של חוק זה;
(2)לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007;
(3)לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008;
”מיתקן ביטחוני“ – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה;
”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011 (בחוק זה – חוק הגנת הסביבה);
”נהיגה“, ”רכב“ – כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב;
”נמל“ – נמלי אשדוד, אשקלון, חדרה וחיפה כמשמעותם בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, בתחום שיועד לו בתכנית;
”סביבה חופית“ – תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון מקו החוף של ים סוף או מקו החוף של ים כנרת, לפי העניין, לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון הים עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת, והכל, לרבות, ביבשה – פני הקרקע ותת הקרקע, בים – קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם;
”ערך טבע“ – כהגדרתו בחוק גנים לאומיים;
”פגיעה בסביבה החופית“ – פעולה של אדם בסביבה החופית, לרבות כל אחת מהפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) להלן, הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בשימור של הסביבה החופית:
(1)פגיעה במערכות אקולוגיות המתקיימות בסביבה החופית;
(2)פגיעה בטבלאות גידוד ומסלע, במערות ובמצוקים טבעיים, בדיונות חול ובאזורי שפך של נחלים, המצויים בסביבה החופית;
(3)פגיעה בקו המגע בין הים ליבשה ושינויו;
(4)פגיעה בזרימה ובתנועה הטבעית של החול החופי ומי הים;
(5)גרימת סיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי חיים ולרבייתם בסביבה החופית;
(6)פגיעה באתרי מורשת ועתיקות כהגדרתם בחוק העתיקות, הנמצאים בסביבה החופית;
”קו החוף“ – קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון או לאורך חופי ים סוף, לפי העניין, וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מיום התחילה לעניין חופי הים התיכון או ים כנרת, לפי העניין, ובתוך שישה חודשים מתחילת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007, לעניין חופי ים סוף ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה;
”שטח סגור“ – שטח הסגור בצו סגירה לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (בחוק זה – תקנות ההגנה);
”תחום חוף הים“ – תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים, לעניין הים התיכון – עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף;
”תכנית“ – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;
”השר“ – השר לאיכות הסביבה.
The text on this page is adapted from the entry חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.