Skip to main content

Regulations1984

Section 4 of תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (גימלאות המוסד לביטוח לאומי), התשמ״ד–1984, תשלום שלקבלתו לא נדרשת תביעה.

4. תשלום שלקבלתו לא נדרשת תביעה

(א)פיצוי בעד איחור בתשלום מענק, שלקבלתו לא נדרשת הגשת תביעה, ינתן לפי הוראות סעיף 5 לחוק הקיצבאות, ולענין זה יראו כיום התביעה –

(1)במענק ליתום שהגיע למצוות המשתלם לפי סעיף 22א או 82ד לחוק הביטוח הלאומי – האחד בחודש שבו הגיע למצוות;

(2)במענק לאלמנה לפי סעיף 23(ב)(2) או 78(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי – האחד בחודש שבו נוצרה הזכות למענק;

(3)במענק לאלמן שפקעה זכותו לקיצבה כאמור בסעיף 23(א) או 77(א) לחוק הביטוח הלאומי – האחד בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקיצבה.

(ב)פיצוי בעד איחור בתשלום קיצבת נכות מעבודה, המשולמת לפי חוק הביטוח הלאומי, ינתן לפי הוראות חוק הקיצבאות ותקנות אלה, ולענין זה יראו כיום התביעה את האחד בחודש שבו הוגשה הבקשה לקביעת הנכות מעבודה, אך לא לפני האחד בחודש שבו נוצרה הנכות המזכה בקיצבה האמורה; הוגשה הבקשה לקביעת הנכות מעבודה אחרי הליך משפטי, יראו כיום התביעה את האחד בחודש שבו נוצרה הנכות כאמור או האחד בחודש שבו הוגשה התביעה לדמי פגיעה, לפי המאוחר יותר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (גימלאות המוסד לביטוח לאומי), התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring