Skip to main content

Law1992

Section 2 of חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ב–1992, השכרת דירה המהווה מלאי עסקי.

2. השכרת דירה המהווה מלאי עסקי

(א)דירה המהווה מלאי עסקי שהושכרה למגורים כשכל תקופת שכירות היא של לפחות שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה של הראשונה בהן היא בתקופה המזכה, לא יראוה כאילו היתה בשל כך לנכס קבוע לענין הפקודה ולענין חוק תיאומים בשל אינפלציה.

(ב)דירה שהושכרה כאמור בסעיף קטן (א), ותקופת השכירות הרצופה מסתיימת ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) (בסעיף זה – היום הקובע) או לאחר מכן, יראוה כאילו היתה לנכס קבוע ביום הקובע.

(ג)על אף האמור בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, השכרת דירה בתקופה המזכה, שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), לא יראוה כשימוש לצורך עצמי, ובלבד שאם תקופת השכירות הרצופה מסתיימת ביום הקובע או לאחר מכן, יראו את ההשכרה כשימוש לצורך עצמי ביום הקובע.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ב–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring