The full text of חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975, in 195 sections.

בחוק זה –

”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי עזה ויריחו;

”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);

”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים;

”בית משפט מחוזי“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של המערער או משרדו הרשום;

”בנק חברתי“ – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;

”המנהל“ – המנהל, כהגדרתו בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה;

”המס“ – מס ערך מוסף, מס שכר או מס שכר וריווח;

”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה בסימן ה׳ לפרק הרביעי לפקודת המכס;

”הצהרת ייצוא“ – כמשמעותה בסימן ב׳ בפרק שישי לפקודת המכס;

”חבר־בני־אדם“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

”חייב במס“ – עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי;

”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;

”חשבונית מס“ – חשבונית שהוצאה על פי סעיף 47;

”חשבונית עסקה“ – חשבונית שחובה להוציאה לפי סעיף 45;

”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך, בהתאם להוראות לפי סעיף 145(א1);

”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית;

”טובין“ – לרבות –

(1)עצים, שתילים, פרחים, יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;

(2)זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר – ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם;

”מבטח“ – מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מוסד כספי“ –

(1)חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על־ידי שיק;

(2)חברה המשתמשת כדין במלה ”בנק“ כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה, ולמעט בנק חברתי;

(3)מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו;

(4)מבטח;

(5)סוג בני אדם ששר האוצר קבע;

פורסם צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), תשל״ז–1977.

”מוסד ללא כוונת ריווח“ או ”מלכ״ר“ –

(1)המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;

(2)חבר־בני־אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי, לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי;

(3)תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;

(4)קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

”מחזור עסקאות של עוסק“ – סך כל המחיר, כמשמעותו בסעיף 7, של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת, כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת, כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת, כשהוא מחושב כאמור, יראו מאותו יום ועד לתום שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק; לענין זה, ”עסקאות“ – למעט מכירת ציוד;

”מכר“, לענין נכס – לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולענין מקרקעין – גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963, ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק האמור, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה;

”מס תשומות“ – מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו;

”מספר רישום“ – מספר שבו נרשם חייב במס, לפי פרק י׳;

”מקרקעין“ – לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד. מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;

”ניירות ערך“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, לרבות ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או על פי חוק מיוחד, ולרבות מניות שלא הוצאו בסדרה;

”נכס“ – טובין או מקרקעין;

”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ״ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי;

”עוסק זעיר“ – (נמחקה);

”עוסק מורשה“ – עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים;

”עוסק פטור“ – עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים לשנה (מתואם לשנת 2025; בשנים 2024 ו־2025, 120,000 ש״ח; בשנת 2026, 122,833 ש״ח) או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר;

”עסקה“ – כל אחת מאלה:

(1)מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;

(2)מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;

(3)עסקת אקראי;

”עסקת אקראי“ –

(1)מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;

(2)מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ״ר או למוסד כספי;

(3)מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, ”זכות במקרקעין“ ו”קבוצת רכישה“ – כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

”עסק“ – לרבות מקצוע ומשלח־יד;

”ציוד“ – נכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק;

”קונה“ – לרבות מקבל שירות;

”ריווח“ – הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי סעיף 4(ב), למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי, ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה, אך לרבות הכנסה מרבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין; לענין זה, ”יחידה“ – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

”שימוש לצורך עצמי“ –

(1)שימוש בנכס מנכסי עסק שלא לצרכי העסק, בידי אדם שיש לו חלק בבעלות על העסק או בהנהלתו או שהוא מועסק בו;

(2)שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק מסוג ששר האוצר קבע ובתנאים שקבע;

”שירות“ – כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף ובחבר־בני־אדם – גם עשיה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו;

”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו;

”שנת מס“ – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות תקופת שומה מיוחדת לאותה שנת מס;

”תושב חוץ“ –

(1)לגבי יחיד – יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל;

(2)לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל;

”תייר“ – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או מי שהוראות החוק האמור אינן חלות לגביו מכוח סעיף 17 לאותו חוק, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל.

(א)לגבי מכירת טובין, העברת טובין ומתן שירותים –

(1)לא יראו בהעברת טובין מישראל לאזור, מישראל לשטחי עזה ויריחו, מאזור לישראל ומשטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא ויבוא;

(2)לא יראו במכירת נכס לתושב אזור ולתושב שטחי עזה ויריחו או למי שנוסע לאזור או לשטחי עזה ויריחו משום מכירה לתושב חוץ או למי שיוצא מישראל;

(3)לא יראו מתן שירות לתושב אזור או לתושב שטחי עזה ויריחו כמתן שירות לתושב חוץ, ולא יראו נתינת שירות באזור או בשטחי עזה ויריחו כנתינתו בחוץ לארץ;

(4)לא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר;

(5)לא יראו נסיעה לאזור או לשטחי עזה ויריחו כנסיעה לחוץ לארץ, ולא יראו בהובלת מטענים מישראל לאזור או לשטחי עזה ויריחו ומאזור לישראל או משטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא או יבוא;

(6)לענין סעיף 60, לא יראו עסקים או פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו כעסקים או כפעילות מחוץ לישראל.

(ב)חוק זה יחול גם על אלה:

(1)עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו;

(2)פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו של מוסד כספי או של מלכ״ר שהוא אזרח ישראלי;

לענין סעיף קטן זה –

”אזרח ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;

(2)תושב ישראל;

(3)מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, והוא תושב אזור;

(4)חבר־בני־אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה;

”תושב ישראל“ –

(1)לגבי יחיד – יחיד היושב בישראל ואינו נעדר ממנה אלא העדרי ארעי;

(2)לגבי חבר־בני־אדם –

(א)חבר־בני־אדם הרשום בישראל ועיקר עסקיו או פעילותו בישראל;

(ב)חבר־בני־אדם שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל;

(ג)סעיף קטן (ב) לא יחול על –

(1)עסקאות של עסק קבוע ומתמשך בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשם לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם;

(2)פעילות קבועה ומתמשכת של מוסד כספי או מלכ״ר בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשמו לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם.

על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.

פורסם צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס״ה–2005, לפיו שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 18% ממחיר העסקה או הטובין.

הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949, יחולו על צווים לפי סעיף 2, כאילו היו צווים לפי סעיף 1 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה: במקום ”חדשיים“ קרי ”שבועיים“ והזמן שבין כנסי הכנסת יבוא במנין; במקום ”ועדת הכספים של הכנסת“ קרי ”הכנסת“ והוראות סעיף 2(א)(2) ו־(3) לא יחולו.

(א)על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת; בסעיף קטן זה, ”שכר“ – למעט מלגה שניתנה לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה.

(ב)על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס;

בסעיף קטן זה –

”שכר“ – שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל, או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי הוראות סעיף 3 לפקודת מס הכנסה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק האמור;

”קרן השתלמות“ – קרן השתלמות שהיא קופת גמל;

”קופת גמל“, ”קופת גמל מרכזית לפיצויים“ – כהגדרתן לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.

פורסם צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשנ״ג–1992, לפיו שיעורו של מס שכר שישולם על פעילות בישראל של מלכ״ר יהיה 7.5%, והשיעור של מס השכר ורווח שישולם על פעילות בישראל של מוסד כספי יהיה 18% מהשכר ששילם והרווח שהפיק.

(ג)נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) –

(1)לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים;

(2)נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה (1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר;

והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה.

(א)שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים, למעט דירת מגורים, שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994.

(ב)במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ״ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה; לענין זה, עוסק – למעט עוסק שעל פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישת דירת המגורים.

הוטל מס על עסקה או הועלה שיעור המס עליה לאחר שהוסכם על העסקה רשאי העוסק לדרוש מהקונה שישלם לו את סכום המס או את סכום המס הנוסף שנתחייב בו העוסק, זולת אם נקבע אחרת בהסכם או בכל דין הדן בפיקוח על המחירים.

מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות –

(1)כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו בדין על הקונה אך למעט מס על רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה ומס על פי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;

(2)כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מחירן של אריזות.

בעסקה הכוללת נכס ושירות, יהיה מחיר כולם יחד מחיר העסקה.

(א)מחירה של עסקה כאמור בסעיף 19(א) הוא העמלה או התמורה האחרת שקיבל נותן השירות ממי שסיפק לו את הנמכר.

(ב)מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19(ב) כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו״ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו״ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם.

מחירה של עסקת שירות שמשתלמת בשלו אגרה או תמורה אחרת על פי דין הוא האגרה או התמורה האחרת.

מחירה של עסקה שהיא רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין הוא השווי שנקבע לעסקה זו לענין חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, ומועד התשלום הוא המועד לתשלום מס שבח לפי החוק האמור.

עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, יהא מחירה המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים; לא ניתן לקבוע את המחיר בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס או השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף.

(א)מחירם של טובין ביבוא, למעט טובין שחל עליהם סעיף קטן (ב), הוא ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפי העניין לפקודת המכס במועד תשלום המס, בתוספת המכס וכל מס או היטל אחר החלים על היבוא.

(ב)מחירם של טובין כאמור בסעיף 26(ב) הוא התמורה בלירות ישראליות של מטבע החוץ לפי שער הקניה שלו בעת רכישת המטבע בעד תשלום התמורה או בעת העברתו לחוץ לארץ לשם תשלום, לפי המוקדם; לא נרכש ולא הועבר מטבע חוץ כאמור – יהא מחיר הטובין המחיר כאמור בסעיף 7.

(ג)טובין שיוצאו מישראל ובהיותם מחוץ לישראל תוקנו, חודשו או שופרו, והוחזרו לישראל, מחירם ביבוא הוא ערכו של התיקון, החידוש או השיפור בתוספת התשלומים כאמור בסעיף קטן (א).

מחירה של עסקה של מכירת טובין מיובאים לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס, כשהצהרת הייבוא ערוכה על שמו של הקונה, הוא התמורה שהוסכם עליה בניכוי מחיר הטובין לענין המס על ייבואם.

(א)תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

(ב)שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.

לפי סעיף 19 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, מענק לפי פרק ו׳ לחוק האמור לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף זה.

שר האוצר רשאי לקבוע כללים לענין –

(1)חישוב המחיר על פי סעיף 10;

(2)חישוב מחירן של אריזות;

(3)הנסיבות והתנאים שבהם יראו סכום הניתן כפקדון או כערובה, כחלק ממחיר העסקה שבה ניתנו.

יראו נכס כנמכר בישראל אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס בלתי מוחשי – אם המוכר הוא תושב ישראל.

(א)יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)נתן אותו מי שעסקו בישראל; מי שיש לו סוכן או סניף בישראל יראוהו, לענין זה, כמי שעסקו בישראל;

(2)הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל;

(3)הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל.

(ב)יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;

(2)ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;

(3)היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל.

(ג)שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לשירות או לפעילות מסויימים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) ובסעיף קטן (ב)(1) ו־(2), שרק החלק שניתן או התנהל בישראל ייחשב כאילו ניתן או התנהל בה.

אלה חייבים בתשלום המס:

(1)במכר – המוכר;

(2)בשירות – נותן השירות;

(3)ביבוא, לרבות יבוא טובין בלתי מוחשיים – בעל הטובין כמשמעותו בפקודת המכס;

(4)בפעילות מלכ״ר או מוסד כספי – המלכ״ר או המוסד.

(א)עוסק המוכר נכס או נותן שירות לקונה באמצעות שלוח, הפועל בשמו של העוסק, רואים את העוסק כמוכר או כנותן השירות לקונה, ואת השלוח – כנותן שירות לעוסק, אם עובדת השליחות ושמו של העוסק כשולח צויינו על המסמכים שמוציא השלוח לקונה; לא צויין כך, יראו את הנכס כנמכר או את השירות כניתן פעמיים: פעם מאת העוסק לשלוח ופעם מאת השלוח לקונה.

(ב)עוסק המוכר בשם עצמו נכס של פלוני, שנתקשר עמו לשם כך, רואים את העוסק כמוכר הנכס לקונה ואת פלוני כמוכר הנכס לעוסק.

(ג)עוסק הקונה נכס או מקבל שירות בשביל עוסק אחר יציין על מסמך שהוא מוציא למוכר או לנותן השירות במהלך עסקיו הרגיל את עובדת השליחות ואת שמו של העוסק האחר כשולח; לא עשה כן, יראוהו כקונה לעצמו.

(א)בסעיף זה, ”הממונה“ – אדם שמונה לפי דין לתפקיד של מוציא לפועל, מפרק, כונס נכסים, אפוטרופוס, מנהל עיזבון או נאמן, או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט לפעול בנכסיו של העוסק.

(ב)ממונה אשר בתוקף תפקידו מוכר נכס או נותן שירות, בשמו של עוסק, יחולו לגביו, לענין החבות במס, הוראות אלה:

(1)הוא חייב בתשלום המס כפי שחייב בו העוסק, במקומו של העוסק;

(2)יראו אותו כנותן שירות לעוסק.

(ג)קיבל הממונה תמורה בשל עסקה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם המס בשל העסקה, מתוך התמורה שהתקבלה בעדה, לפני העברתה לכל מטרה אחרת, ולא יראו במס חלק מהתמורה.

(ד)דיווח הממונה על העסקה ושילם את המס בשלה לפי הוראת חוק זה, יראו את העוסק כמי שדיווח על העסקה ושילם את המס בשלה.

(ה)המנהל רשאי לקבוע כללים לענין אופן הוצאת החשבוניות על ידי הממונה ולענין אופן הדיווח על ידיו.

(א)עוסק שעסקו מכירת בולי דואר, אסימוני טלפון, בולי הכנסה, טפסים מבויילים של שטרי חוב וכיוצא באלה במחיר הנקוב בהם, יראוהו כנותן שירות למי שסיפק לו אותם למכירה.

(ב)עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם.

מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו.

שר האוצר רשאי לקבוע לגבי סוגי עוסקים או סוגי עסקאות, למעט לגבי עסקת אקראי כאמור בפסקה (3) בהגדרה ”עסקת אקראי“, שהקונה הוא שיהיה חייב בתשלום המס, כולו או מקצתו, או סוגי קונים שיהיו חייבים במס, כולו או מקצתו, ורשאי הוא לקבוע תנאים להטלת החובה על הקונה וכן רשאי הוא לקבוע כי חובות אחרות אשר לפי הוראות חוק זה והתקנות על פיו חלות על סוגים של חייבי מס יחולו על הקונה; חובות שהוטלו על הקונה כאמור, יהיה המוכר או נותן השירות פטור מהן זולת אם קבע שר האוצר אחרת ובתנאים שקבע.

(א)במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין חלקים חלקים – חל החיוב על כל חלק שנמסר. לענין זה – ”מסירה“ כמשמעותה בסעיף 8 לחוק המכר, תשכ״ח–1968.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל:

(1)עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;

(2)עוסק שמתקיים בו האמור בפרט 2(ג) לתוספת א׳ להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ג–1973.

נמסר נכס מפלוני לאלמוני על מנת שימכרו, והוסכם בכתב שלא ישולמו יותר מעשרה אחוזים מהתמורה או אחוז גבוה יותר שקבע שר האוצר לסוגי עוסקים או עסקאות, לפני שאלמוני ימכור את הנכס ושאם לא ימכרנו רשאי הוא להחזירו, יחול החיוב במס על המכר מפלוני לאלמוני, בשעה שבה מכר אלמוני את הנכס; הוא הדין במכירה כאמור שההסכם לגביה נערך בעל־פה, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שלפי הנוהג המסחרי הוא מסוג מכירות הנעשות בתנאים האמורים ללא הסכם בכתב.

בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

בשימוש לצורך עצמי חל החיוב במס –

(1)לענין טובין – עם נטילתם לשימוש כאמור;

(2)לענין מקרקעין – עם קבלת ההחזקה בהם לשימוש כאמור, עם תחילת השימוש או עם הרישום בפנקס המקרקעין, הכל לפי המוקדם.

(א)ביבוא טובין, למעט טובין כאמור בסעיף קטן (ב), חל החיוב במס עם פדייתם מפיקוח רשות המכס.

(ב)ביבוא טובין בלתי מוחשיים וביבוא עתונים, כתבי עת ודברי דפוס אחרים המיובאים בדואר, חל החיוב במס עם רכישת מטבע החוץ אצל מוסד כספי לשם תשלום בעד רכישתם, או עם העברתו של מטבע החוץ למוכר, לפי המוקדם, ואם לא נרכש או הועבר מטבע חוץ כאמור – עם מתן התמורה.

(ג)שר האוצר רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (ב), לרבות בדבר גביית המס על ידי המוסד הכספי ובדבר המועד והדרך להעברתו של המס ולרבות בדבר תשלום ריבית בשל אי העברת המס במועד שנקבע.

(ד)(בוטל).

בהפקעה, חילוט או החרמה חל החיוב במס עם תשלום הפיצוי או התמורה.

(א)בעסקת מקרקעין חל החיוב במס עם העמדת המקרקעין לרשות הקונה או לשימושו, או עם רישום המקרקעין על שמו של הקונה בפנקס המתנהל על פי דין, לפי המוקדם.

(ב)בעבודות בניה חל החיוב במס עם השלמת העבודה או העמדת המקרקעין שבהם נעשתה העבודה לרשות הקונה או לשימושו, לפי המוקדם; הועמד חלק מהמקרקעין לרשות הקונה, חל החיוב לגבי אותו חלק מאותה שעה.

(ג)בסעיף זה, ”עבודות בניה“ – לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים, הכשרת קרקע וכיוצא באלה.

על אף האמור בפרק זה –

(1)בעסקה שסעיף 28 חל עליה ובסוג עסקאות אחרות שקבע שר האוצר – אם שילמו סכומים כל שהם על חשבון התמורה לפני מועד החיוב על פי פרק זה, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם כאמור, בעת תשלומו;

(1א)בשירות שניתן בעסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, וכן בשירות שניתן על ידי עוסק שמחזור העסקאות שלו עולה על 15 מיליון שקלים חדשים בשנה וחלה עליו החובה לנהל פנקסי חשבונות לפי תוספת י״א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ג–1973, יחול החיוב במס עם נתינת השירות; ניתן השירות כאמור חלקים חלקים, יחול החיוב על כל חלק שניתן, ובשירות שנתינתו מתמשכת ושלא ניתן להפריד בין חלקיו – יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, בעת תשלומו או עם גמר מתן השירות, לפי המוקדם; שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעלות את הסכום האמור בפסקה זו;

(1ב)(נמחקה);

(2)רשאי שר האוצר לקבוע סוגים של עסקאות, לרבות עסקאות כאמור בפסקאות (1) ו־(1א), שבהם יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל, וכן רשאי הוא לקבוע מתי יראו כמבוצע תשלום שלא במזומנים.

(א)אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס:

(1)מכירת טובין – למעט טובין כאמור בסעיף 33 – אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה;

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר (י״פ תשס״ט, 2494), לפיה המנהל אישר את טופס אספקת דלק בפטור מבלו לכלי שיט המצוין בתוספת להודעה, בתנאים האמורים בה.

(2)מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ;

(3)מכירת טובין לבעל מחסן רשוי כמשמעותו בפקודת המכס, שאישר לענין זה המנהל (להלן בסעיף זה – מחסן רשוי), לשם העברתם למחסן, אם הטובין הועברו אליו;

(4)מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל וכן מכירה במחסן רשוי של אספקה שאישר המנהל, בטופס שקבע, לכלי שיט או לכלי טיס המשמשים להולכת נוסעים או הובלת מטענים בקווים בינלאומיים;

(5)מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל, אלא אם הוא שירות שתמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס, לפי העניין;

(6)שירות בקשר עם כניסתם של כלי טיס או כלי שיט לישראל או עם יציאתם ממנה או בקשר לשינוע טובין –

(א)שנתנה רשות שדות התעופה או חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004, לכלי הטיס או לכלי השיט או לנוסע בהם בקשר לכניסתו לישראל או ליציאתו מישראל;

(ב)שניתן לבעלי מטענים ותמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס, לפי העניין;

(7)מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל;

(8) (א)לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור;

(ב) (1)השכרת רכב מנועי פרטי לתייר לנהיגה עצמית;

(2)הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין;

והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רשיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1958;

(ב1)מתן שירות לתייר בידי מי שבתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, נותן שירות משירותי סוכנות נסיעות כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976;

(ב2) (1)מתן שירות לארגון בינלאומי, לשם קיום כנס בינלאומי שמשתתפים בו חמישים תיירים לפחות, שייערך בישראל;

(2)מכירה לתייר של זכות השתתפות בכנס בינלאומי שמשתתפים בו חמישים תיירים לפחות;

(ג)(נמחקה);

(ד)(נמחקה);

(ה)הולכת תייר בכלי טיס ממקום בישראל למקום אחר בישראל;

(ו)(נמחקה);

(ז)אשפוז של תייר בבית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם, 1940, ושירותים נוספים הניתנים אגב אשפוז כאמור;

(9)מכירת טובין למי שזכאי בשל כניסתו לישראל לרכשם בפטור מלא ממס קניה;

(10)עסקה שהיא מכירת זכות לנסיעת חוץ; ”זכות לנסיעת חוץ“, לענין זה – זכות לנסיעה בכלי טיס או בכלי שיט מישראל למקום בחוץ לארץ או ממקום בחוץ לארץ למקום אחר בחוץ לארץ או ממקום בחוץ לארץ לישראל; ואם המקום בחוץ לארץ הוא מדינה שלישראל יש גבול יבשתי עמה ושנקבעה לענין זה בצו (להלן בסעיף זה – מדינה גובלת) – גם זכות לנסיעה בכלי תחבורה שאינו כלי טיס או כלי שיט;

פורסם צו מס ערך מוסף (קביעת מדינות גובלות), התשנ״ה–1995, לפיו אלה מדינות גובלות: הרפובליקה הערבית של מצרים; הממלכה ההאשמית של ירדן.

(11)הובלת מטענים בדרך האויר או הים מישראל ואליה;

(11א)הובלת מטענים מישראל למדינה גובלת או ממדינה גובלת לישראל;

(12) (א)מכירתם של כלי טיס לעוסק שעיסוקו מתן שירות תעופה סדיר ובקווים קבועים להולכת נוסעים או להובלת מטענים בתמורה;

(ב)מכירתם של כלי שיט לעוסק שעיסוקו הולכת נוסעים או הובלת מטענים בתמורה בין נמלים ישראליים לנמלים בחוץ לארץ;

(ג)יבואם של כלי טיס או כלי שיט בידי עוסק כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);

(13)מכירת פירות וירקות מסוגים שקבע שר האוצר, שלא נעשה בהם כל עיבוד; לענין זה לא יראו כעיבוד ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור;

(14)מכירת נכסים מעסק של עוסק או של עוסקים – לרבות ציוד – לחברה, תמורת מניות בלבד באותה חברה, אם מיד לאחר המכירה היו בידי העוסק או העוסקים 90 אחוזים לפחות מכוח ההצבעה באותה חברה; ובלבד שמכירת הנכסים בידי החברה לאחר שרכשה אותם בנסיבות האמורות תתחייב במס גם אם החברה איננה בגדר עוסק ביום המכירה;

(15)במכירת כל נכסי עסקו של עוסק שהוא חבר־בני־אדם, לרבות ציוד, לבעלי הזכויות בחבר־בני־האדם, אגב פירוק החבר, כשלכל אחד מבעלי הזכויות נמכרים, ללא תמורה, נכסים בהתאם לחלקו בחבר המתפרק – מכירה לבעל זכות שהוא עוסק; ובלבד שמכירת הנכסים בידי בעל זכות כאמור, שרכש אותם בנסיבות האמורות, תתחייב במס גם אם בעל הזכות איננו חייב במס מסיבה כלשהי ביום המכירה;

(16)מכירת מקרקעין ממוסד כספי או ממלכ״ר למוסד כספי או למלכ״ר, המתבצעת במסגרת שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה;

(17)מתן זכות שימוש לתושב חוץ בשטחי תערוכה, ושירותים נלווים הניתנים על ידי נותן זכות השימוש כאמור אגב התערוכה וזאת גם אם תושב החוץ שוהה בישראל כתייר לצורכי התערוכה;

(18)מתן שירות לתושב חוץ בידי חברת הפקות ישראלית, לשם הפקת סרט בישראל, למעט סרט ישראלי;

(19)מתן שירותי פיקוח, תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם לתושב חוץ.

(ב)מי שחל עליו מס בשיעור אפס, דינו לענין חוק זה והתקנות על פיו כדין חייב במס.

(ג)בסעיף זה –

”תושב חוץ“ – תושב חוץ כהגדרתו בסעיף 1 כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל, ולעניין סעיף קטן (א)(18) – גם אם הוא שוהה בישראל לצורך הפקת הסרט;

”הפקת סרט“ ו”חברת הפקות ישראלית“ – כהגדרתם בחוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס״ט–2008;

”סרט“ ו”סרט ישראלי“ – כהגדרתם בחוק הקולנוע, התשנ״ט–1999.

אלה עסקאות הפטורות ממס:

(1)השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון;

(1א)מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 או מכירתן של דירות לשכירות מוסדית בבניין לשכירות מוסדית לפי החוק האמור, ובלבד שאותו חלק מבניין או אותן דירות, לפי העניין, היו מושכרים במשך חמש שנים לפחות או נמכרו בהתאם להוראות סעיף 53ב(ג)(1) לחוק האמור, ושהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה והתמלאו התנאים שנקבעו בחוק האמור או על פיו;

(1ב)מכירת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה על ידי קרן להשקעות במקרקעין, ובלבד ששימשו לצורכי השכרה במשך חמש שנים לפחות בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו לפי חלק ד׳, פרק שני 1 לפקודת מס הכנסה, ושההכנסה ממכירתם לא הייתה הכנסה חריגה; לעניין זה, ”מקרקעין לצורכי דיור להשכרה“, ”קרן להשקעות במקרקעין“ ו”הכנסה חריגה“ – כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה;

(2)מסירת מקרקעין בדמי מפתח כמשמעותם בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, השכרת מקרקעין שחל עליה החוק האמור ומכירתם של מקרקעין המושכרים כאמור;

(3)עסקאות של עוסק פטור, למעט עסקאות שהן מכירת מקרקעין, או עסקאות שהן מכירת ציוד שאינו מקרקעין שבעת רכישתו נוכה מס תשומות ששולם בשלו;

(4)מכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה בעת הרכישה או היבוא לנכות את מס התשומות בשל רכישתו או יבואו, ובלבד שאם נקבע שניתן לנכות חלק ממס התשומות – ישולם חלק יחסי מהמס כיחס החלק שמותר לנכותו לכלל מס התשומות;

(5)הפקדת כספים מאת עוסק במוסד כספי או מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי.

(א)למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין).

(ב)במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בידי יזם, וכן במתן שירותי בניה במתחם, על ידי יזם, בתמורה לרכישת זכות על ידיו ביחידת מגורים במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין – יהיה המס על אותו חלק כמחירם שאינו עולה על תקרת השווי, בשיעור אפס.

(ב1)במכירת יחידת מגורים חלופית, שחלות עליה הוראות סעיף 49כב2 לחוק מיסוי מקרקעין – יהיה המס בשיעור אפס.

(ב2)במכירת זכות באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49לב לחוק מיסוי מקרקעין, ביחידה חלופית שנועדה לשמש לעסק, בידי יזם, וכן במתן שירותי בנייה במתחם על ידי יזם בתמורה לרכישת זכות על ידו ביחידה המשמשת לעסק במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 49כב לחוק האמור – יהיה המס על אותו חלק במחיר שאינו עולה על תקרת השווי כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה ”תקרת השווי“ שבסעיף 49כב(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין בשיעור אפס, ובלבד ששיעור השטחים המשמשים לעסק באותו בניין אינו עולה על 25% מכלל השטחים הבנויים באותו הבניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו על מוכר לגבי יחידה אחת בבניין.

(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם לענין מכירה ומתן שירותי בניה, כאמור בסעיף קטן (ב), במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו בסעיף 49ל(א).

(ד)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והוראות לענין סעיף זה.

(ה)הוראות סעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין יחולו לענין סעיף זה בשינויים המחויבים.

(הוראת שעה – סעיף זה יחול על מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק שנעשתה בתקופה שמיום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005) ועד יום עד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033)):

(א)למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין).

(ב)על מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק בתמורה למכירת הזכות הנמכרת בפטורה ממס בהתאם להוראות סעיפים 49לג ו־49לג1 לחוק מיסוי מקרקעין – יהיה מס בשיעור אפס.

(ב1)במכירת זכות בדירת מגורים חלופית, שחלות עליה הוראות סעיף 49לג1(ו1)(2) לחוק מיסוי מקרקעין – יהיה המס בשיעור אפס.

(ג)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין סעיף זה.

עסקאות של מכירת דירת מגורים לקרן להשקעות במקרקעין, בידי אדם שאינו חייב במס, ומכירת דירת המגורים על ידי הקרן האמורה – יהיו פטורות ממס; לעניין זה –

”דירת מגורים“ – ובלבד שהיא מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה;

”מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה“ ו”קרן להשקעות במקרקעין“ – כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה.

אלה טובין שיבואם פטור ממס:

(1)טובין שייבא אדם הפטור ממלוא המכס החל עליהם בשל כניסתו לישראל;

(2)טובין שיוצאו מישראל והוחזרו אליה ובהיותם בחוץ לארץ לא נעשה בהם תיקון, חידוש או שיפור או שנעשה בהם תיקון, חידוש או שיפור במסגרת אחריותו של הספק וללא תמורה;

(3)חבילות שי שיבואן פטור ממלוא המכס;

(4)יצירות אמנות מקוריות שיבואן פטור ממלוא המכס והן יובאו בשביל מוזיאון או מוסד חינוך ולשימושם, או שיובאו בשביל רשות מקומית או מוסד ציבורי שקבע השר לענין זה, לשם הצבתן דרך קבע במקום ציבורי.

יבואם ויצואם של יהלומים, למעט יהלומים סינתטיים, אבנים יקרות ואבנים יקרות למחצה, שאינם משובצים והם מן הסוג הפטור ממלוא המכס, וכל עסקה בהם עם עוסק שעסקו אשר במהלכו נעשית העסקה הוא אך ורק בהם – פטורים ממס.

(א)אלה טובין ששר האוצר רשאי לפטור יבואם ממס, כולו או מקצתו:

(1)טובין שיש לפטרם ממסים עקיפים או ממקצתם על פי אמנה בין־לאומית שישראל צד לה;

(2)טובין שיובאו שלא לצמיתות;

(3)טובין שיבואם פטור ממלוא המכס.

(ב)שר האוצר רשאי לפטור יבואם של טובין בידי בני־אדם המפורטים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957, או מכירת טובין או מתן שירותים לבני אדם כאמור, וכן רשאי הוא להחיל על עסקאות כאמור שיעור אפס.

(א)מלכ״ר שסך כל השכר השנתי שהוא משלם לעובדיו אינו עולה על 160,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2024, 200,457 ש״ח; בשנת 2025, 207,323 ש״ח; בשנת 2026, 212,218 ש״ח) או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר – פטור מהמס שלפי סעיף 4(א).

(ב)הקרן כמשמעותה בחוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977, הקרן כמשמעותה בחוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978, הקרן כמשמעותה בחוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1980, והקרן כמשמעותה בחוק קרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי, התשנ״ד–1994 – פטורות מהמס שלפי סעיף 4(א).

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות פטור ממס לעסקאות או לפעילות בישראל, שאינם נמשכים וקבועים, של עוסק, מוסד כספי או מלכ״ר הרשומים לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו.

שר האוצר רשאי לקבוע שיעור אפס על מכירת טובין לגופים תורמים לרשות הפלסטינית כפי שיוגדרו בתקנות, אם הטובין מיועדים למיזמי פיתוח או למטרות הומניטריות, שאינן מסחריות, בשטחי עזה ויריחו או באזור, והם ישמשו בפועל למטרות אלה.

שר האוצר רשאי להתנות כל פטור והחלת שיעור אפס בתנאים שיראה.

הוראות כל דין הפוטר ממס עקיף לא יחולו על המס לפי חוק זה, אלא אם הכנסת קבעה אחרת בדרך החלטה.

פורסמה החלטה בדבר מתן פטור ממס (י״פ תשע״ב, 5062), לפיה הכנסת החליטה להעניק פטור ממס ערך מוסף על שירותים שנותן לבנק ישראל הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח כמשמעותו בחוק אמנת קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, התשי״ד–1954.

(א)עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או בהצהרת ייבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שהצהרת הייבוא או המסמך האחר נושאים את שמו של העוסק כבעל הטובין, ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, ההצהרה או המסמך.

פורסם אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס (י״פ תשל״ו, 538) לפיו מ״מ המנהל אישר כמסמך אחר כרטיס חשבון הכולל לפחות את הפרטים המפורטים להלן, והמנוהל בידי עוסק מורשה לגבי שירותים, כמפורט בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976, שהוא קיבל ושילם את המס בשלהם: תאריך מתן השירות, שם נותן השירות, תיאור השירות שנתן, מספר הרישום של נותן השירות, הסכום ששולם עבור השירות, סכום המס החל על אותו שירות, איזכור הדו״ח התקופתי שבו נוכה סכום המס.

פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יצוא (י״פ תשל״ח, 1973) לפיו המנהל אישר כמסמך אחר חשבונית של משווק מוצרי עור ופרוות לתיירים ולדיפלומטים זרים, אשר אושרה בידי משרד התעשיה, המסחר והתיירות, בצירוף דו״ח על מסירת הטובין לתיירים ולדיפלומטים זרים, מאושר על ידי רשות המכס בנמל היציאה.

פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יצוא (י״פ תשל״ח, 1973) לפיו המנהל אישר כמסמך אחר אישור קמ״ט מטכ״ל לקישור עם ארגון האומות המאוחדות, כי הטובין נמסרו ליחידות ארגון האומות המאוחדות והוצאו מגבולות הארץ.

פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יבוא (י״פ תשע״ה, 7942), לפיו המנהל אישר כמסמך אחר שובר לקופה החתום בחותמת בית המכס או שובר לקופה המופק באמצעות מסוף הקשור למערכת המחשוב של המכס (טופס מ.ב. 184), הכולל מספר הוראת תשלום, שעל פיו שילם העוסק חסר במסים עקיפים, ובכלל זה מס ערך מוסף, על טובין שיובאו לצורך עסקיו, או לשימוש בעסקו, ובלבד שצוין על המסמך מספר רשימון היבוא שבו נרשמו אותם טובין או ”מספר תיק תפ״ג“ או ”מספר תיק מוביל“, לפי העניין והחסר שולם בפועל.

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר (י״פ תשמ״ג, 651), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר שובר לקופה (טופס מב 162 א׳) החתום בחותמת בית המכס, על פיו שולם מס על כלי רכב שיובא והמשמש לצורך עסקו של עוסק, אשר הוא ששילם את המס כאמור, למעט עוסק שקיבל על עצמו את התשלום לפי סעיף 20 לחוק.

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס (י״פ תשנ״ה, 3761), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר מקור של טופס דיווח עסקת אקראי, טופס מע״מ 8356, כשהוא חתום בחותמת הקופה של הבנק המעידה על תשלום הסכום הנקוב בטופס.

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר (י״פ תשס״ט, 2494) לפיה המנהל אישר טופס אספקת דלק בפטור מבלו לכלי שיט כמסמך אחר, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) הטופס מולא ונחתם על ידי נציג של יצרן הדלק, כמשמעותו בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958 (להלן – יצרן הדלק), ונציג כלי השיט; (2) לטופס מצורף העתק מהחשבונית שהוציא יצרן הדלק בשל מכירת הדלק.

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר (י״פ תשפ״ב, 7638), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר תיעוד פנים שמופק ממונה אלקטרוני המותקן במונית, וזאת לעניין שירות, ובלבד שתיעוד הפנים כאמור כולל את כל הפרטים שבסעיף 9א לתקנות, אלא שבמקום הפרטים שבסעיף 9(א)(4) לתקנות מצויין מספר הרישום של הקונה במשרד מס ערך מוסף; לעניין זה – ”תקנות“ – תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ו–1976; ”מונית“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה; ”שירות“ – שירות שמחירו עולה על המחיר הנקוב בסעיף 9א(ג)(1) לתקנות; ”תיעוד פנים“ – רישום של פעולה שנעשה על ידי העוסק או מי מטעמו.

פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס (י״פ תשפ״ה, 6536), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר טופס דיווח עסקת אקראי (טופס מע״מ 8355) אשר הוגש באופן מקוון, ובתנאי ששולם הסכום הנקוב בטופס.

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שסכומה, בלא המס, עולה על 5,000 שקלים חדשים (מינואר 2026 ועד מאי 2026: 10,000 שקלים חדשים) ושאינה כוללת מספר שהקצה לה המנהל לפי סעיף 47(א2)(2) או (א3)(1) או (א4) (להלן – מספר שהקצה המנהל).

(א2)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס אם התמורה שבשלה ניתנה חשבונית המס היא תשלום שהוחלט שנתינתו מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בגין העסקה שולם מס כדין; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ב)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שונות מהוראות סעיף קטן (א), לרבות הוראות הקובעות שלא יהא ניתן לנכות מס תשומות ששילמו נותני שירותים אשר עיקר הכנסתם ממשכורת, מגימלה או מקיצבה ושעל פי סעיף 21 הטיל שר האוצר את תשלום המס בשל השירותים שהם נותנים על מקבלי השירותים.

(ג) (1)עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין בידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו, ובלבד שהחשבונית היא בצורה שקבע המנהל וכוללת את הפרטים שקבע, ושהניכוי ייעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית; השר רשאי לקבוע כי תנאי נוסף לניכוי כאמור הוא אישור מאת המנהל בדבר הכנסת הטובין מהאזור ומשטחי עזה ויריחו לישראל בהתאם להוראות לפי סעיף 129א.

(2)מס שנוכה כאמור בפסקה (1) יראוהו כמס תשומות הכלול בחשבונית מס לפי חוק זה, ובלבד שהעוסק המבקש ניכוי כאמור הגיש למנהל דוח תקופתי לפי סעיף 67א, או שהגיש, יחד עם הדוח התקופתי הנדרש לפי סעיף 67, דוח הנדרש לפי סעיף 72 על רכישת נכסים או קבלת שירותים מעוסקים הרשומים בידי הרשות הפלסטינית.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאו לו ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא), התשנ״ו–1996.

(א)היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית כאמור בסעיף 67 עודף על מס הערך המוסף שהעוסק חייב בו על עסקאותיו באותה תקופה, יוחזר לו העודף תוך 30 ימים מקבלת הדו״ח, או במועד מאוחר יותר שקבע שר האוצר, ואולם –

(1)אם המנהל הורה לבדוק את פנקסיו של העוסק כדי לקבוע אם הוא זכאי לעודף – יוחזר העודף תוך 90 ימים מקבלת הדו״ח;

(2)אם מי שהמנהל הסמיכו לכך, או משטרת ישראל, החלו בחקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי העוסק – יוחזר העודף תוך 180 ימים מקבלת הדו״ח;

(3)אם בתוך התקופה האמורה בפסקה (2) הוגש כתב אישום נגד העוסק לגבי עבירה כאמור או נלקח מהעוסק כופר כסף כאמור בסעיף 121, רשאי המנהל להפחית מסכום העודף, לרבות הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים בשלו על פי סעיף 105, כל סכום שהעוסק חייב בו, והיתרה תוחזר לעוסק תוך 30 ימים מיום שניתן פסק דין סופי או מיום שנלקח כופר הכסף, לפי הענין.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל שלא להחזיר את העודף למי שאיננו מנהל ספרים או מנהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות שלפיו, וכן רשאי המנהל שלא להחזיר את העודף למי שעד למועד הגשת הדו״ח שבו כלול העודף האמור לא הגיש דו״ח שהיה חייב להגישו לפי חוק זה, כל עוד לא הגיש את הדו״ח.

(ג)החלטתו של המנהל לפי סעיף קטן (ב) שלא להחזיר את העודף, יראוה לענין ערר או ערעור כסירוב המנהל לקבל דו״ח ויחולו לגביה הוראות סעיף 74 בשינויים המחוייבים.

(ד)לענין סעיף זה, מועד קבלת הדו״ח או הגשתו, לפי הענין, לגבי דו״ח שלא צויינו בו נכונה כל הפרטים – המועד שבו הושלמו או תוקנו הפרטים.

מס התשומות הכלול בחשבוניות מס בהצהרות ייבוא או במסמך אחר שאישר המנהל על פי סעיף 38(א) שהוצאו לעוסק לפני שנרשם על פי סעיף 52, לא יהא ניתן לניכוי.

על אף האמור בסעיפים 38 ו־40, מס תשומות ששילם עוסק לפני רישומו כדין יהיה ניתן לניכוי, ובלבד שמתקיימים שני אלה, לפי העניין:

(1)הוכח להנחת דעתו של המנהל, שהתשומות נרכשו בשלבי הקמת העסק ושימשו להקמתו;

(2)אם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור בסעיף 38(א1), היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל;

והכול אף אם חשבונית המס, הצהרת הייבוא או מסמך אחר שאישר המנהל לפי סעיף 38(א), לא הוצאו על שם העוסק.

נוכח המנהל כי התקיימו נסיבות חריגות בקשר למערכות המחשוב של רשות המסים, שבעטיין מסיבות טכנולוגיות לא התאפשרה הקצאת מספר על ידי המנהל, רשאי הוא להורות, על אף האמור בסעיפים 38(א1), 40א(2) ו־43א, שיותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שלא הוקצה לה מספר.

אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס.

(בוטל).

בוטלה עסקה או שונו תנאיה באופן המקטין את המס לאחר שהקונה ניכה את המס עליה כמס תשומות, יפחית הקונה בסכום ההפרש את מס התשומות שבדו״ח התקופתי שלאחר מכן או ישלם את ההפרש כפי שקבע שר האוצר.

(א)במכירת מקרקעין על ידי עוסק פטור או במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי, זכאי החייב במס לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס ששולם בשל רכישת המקרקעין והשבחתם (בסעיף זה – הרכישה) אם יש בידו, בשל הרכישה האמורה, חשבונית מס, ובלבד שאם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור בסעיף 38(א1), היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל, או מסמך אחר שאישר המנהל המעיד על תשלום המס כאמור, והמס לא נוכה.

(ב)האמור בסעיף קטן (א) לא יחול במכירת מקרקעין כאמור בסעיף 30(א)(16), אולם מלכ״ר או מוסד כספי שהוא חברה קולטת במיזוג או חברה חדשה בפיצול, לפי הענין, יהיה זכאי לנכות, בעת שימכור את המקרקעין, מהמס שהוא חייב בו את המס ששולם בשל רכישת המקרקעין בידי החברה המתמזגת או החברה המתפצלת, לפי הענין, אם יש בידו חשבונית על המס ששילמה והמס לא נוכה, ובלבד שאם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור בסעיף 38(א1), היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל.

(ג)סך הניכוי מהמס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יעלה על המס שהחייב במס חייב בו בשל מכירת המקרקעין.

(ד)בסעיף זה –

”המס ששולם“ – סכום המס הכלול בחשבוניות המס, או במסמך האחר, לפי הענין, כשהוא מוכפל במדד שפורסם לאחרונה לפני יום מכירת המקרקעין ומחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום המס, בניכוי סכומי המס הניתנים לניכוי כפחת לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, ולפי כל דין אחר;

”השבחה“ – כל ההוצאות שהוציא המוכר מיום הרכישה ועד ליום המכירה לשם השבחתם של המקרקעין שאינן מותרות בניכוי לפי פקודת מס הכנסה;

”מדד“ – כהגדרתו בסעיף 93.

(א)תייר זכאי בעת יציאתו מישראל להחזר המס ששילם בעת רכישת טובין בבית עסק שאושר לענין זה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שהתייר הוכיח בעת יציאתו מישראל, להנחת דעתו של המנהל, שהתקיימו כל אלה:

(1)הוא יוצא מישראל עם הטובין;

(2)בידיו חשבונית מס שהוצאה כדין וכן מסמך אחר ובו פרטים הקשורים למכירת הטובין כפי שיקבע שר האוצר.

(ב)שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), להחזר מס לתייר, לרבות תשלום על ידי התייר למי שהמנהל מחזיר באמצעותו את המס לתייר.

(ג)שר התיירות, בהתייעצות עם המנהל, רשאי לאשר בתי עסק לענין סעיף זה, לפי כללים שיקבע; אחת לשנה יפרסם שר התיירות ברשומות את רשימת בתי העסק שאושרו באותה שנה וכן את רשימת בתי העסק שאישורם לענין זה בוטל באותה שנה.

(ד)לענין סעיף זה לא יראו במעבר לאזור או לשטחי עזה ויריחו, יציאה מישראל.

שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוג מסויים של עוסקים או עסקאות, הוראות בדבר –

(1)נכסים ושירותים אשר מס התשומות ששולם על עסקאות בהם או על יבואם לא יהא ניתן לניכוי, או שהזכות לנכותו תוגבל כפי שקבע;

(2)כללים לניכוי מס התשומות כשהנכסים או השירותים שבשל יבואם או העסקה בהם שולם המס שימשו גם בעסקאות שהמס עליהן מותר בניכוי וגם בעסקאות שהמס עליהן לא ניתן לניכוי;

(3)הדרך שבה תוחזר יתרת מס התשומות העודפת על מס הערך המוסף, לרבות זקיפתה לזכות חשבונו של העוסק;

(4)כללים ותנאים לניכוי מס ששולם לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו.

עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק מעסקה גם אם הם פטורים ממס.

(א)חשבונית תוצא תוך ארבעה עשר יום ממועד החיוב במס.

(ב)היתה העסקה פטורה ממס, תוצא חשבונית במועד שבו היה צריך להוציאה לפי סעיף קטן (א) אילו היתה חייבת במס.

(א)עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א) או (א2), הקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור באותו סעיף קטן קודם לתשלום התמורה או חלקה, לפי העניין, אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

(א2) (1)עוסק מורשה המוציא חשבונית מס כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית המס (בסעיף קטן זה – המבקש), ובעסקה שסכומה, בלא המס, עולה על הסכום האמור בסעיף 38(א1), חייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה; הוראות סעיף קטן זה יחולו לעניין חשבונית מס שהוצאה בשל עסקה שהמס שחל לגביה אינו בשיעור אפס.

(2)המבקש יגיש את הבקשה כאמור בפסקה (1) באופן מקוון כפי שיורה המנהל; הקצה המנהל מספר לחשבונית המס, יציין המבקש את המספר על גבי חשבונית המס, לרבות בכתב יד.

(3)היה למנהל יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין, רשאי הוא להחליט שלא להקצות מספר לחשבונית המס (להלן – החלטה מקדמית); החליט המנהל כאמור – ישלח למבקש את ההחלטה המקדמית באופן מיידי, בהודעה מקוונת, ויאפשר למבקש לפעול בהתאם למפורט בה; ההודעה המקוונת תכלול את אלה:

(א)העילה להחלטה המקדמית שלא להקצות מספר לחשבונית המס;

(ב)המועד שבו המבקש רשאי להביא לפני המנהל את טענותיו, אשר יהיה בתוך שני ימי עסקים מיום שליחת ההודעה המקוונת (בסעיף זה – השימוע);

(ג)אפשרות המבקש לסמן באופן מקוון את בחירתו באחת מאלה:

(1)המנהל ישלח הודעה מקוונת לקונה, אם הוא עוסק, שבה יוצע לקונה לקבל על עצמו את תשלום המס בשל העסקה; הודעה כאמור תכלול מספר בעבור חשבונית המס שיוציא הקונה, אם יבחר לקבל על עצמו את תשלום המס ויאשר זאת באופן מקוון;

(2)המבקש יוציא לקונה חשבונית מס בלי שהוקצה לה מספר, והוראות סעיף 38(א1) יחולו לעניין זה.

(4)עוסק מורשה רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית מס גם לאחר הוצאת החשבונית, אולם אין בכך כדי לשנות מהמועד הקבוע בסעיף 38(א).

(א3)קיבל הקונה על עצמו את תשלום המס כאמור בסעיף קטן (א2)(3)(ג)(1), יחולו הוראות אלה:

(1)הקונה יוציא חשבונית מס ערוכה על שמו הוא ויציין בה את המספר שהקצה לה המנהל; הקונה ידווח על העסקה בדוח שעליו להגיש בשל עסקאותיו לפי פרק י״א;

(2)המבקש יוציא חשבונית מס שבה תדווח העסקה כאילו היה חל עליה מס בשיעור אפס, יציין בה את המספר שהוקצה לחשבונית המס כאמור בפסקה (1) וכן כי היא הוצאה מכוח סעיף קטן זה.

(א4)על שימוע לפי סעיף קטן (א2)(3)(ב) יחולו הוראות אלה:

(1)עד קיומו של השימוע המבקש לא יקבל מספר לאותה חשבונית מס, אלא אם כן החליט המנהל להקצות מספר לחשבונית;

(2)המנהל רשאי לקיים את השימוע באמצעות היוועדות חזותית; לעניין פסקה זו, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

(3)בחר המבקש שלא להתייצב לשימוע, יראו את ההחלטה המקדמית כהחלטה שלא להקצות מספר כאמור בפסקה (4) רישה;

(4)החליט המנהל לאחר קיום השימוע כי הוצאה של חשבונית המס בנסיבות העניין תהיה שלא כדין – לא יקצה לה מספר; המנהל יחליט בבקשה בתוך יום עסקים אחד מתום השימוע; לא החליט המנהל בבקשה בתוך פרק הזמן כאמור, יראו את הבקשה להקצאת מספר כאילו התקבלה והמנהל יקצה לחשבונית המס מספר;

(5)על ההחלטה שלא להקצות לחשבונית המס מספר לפי פסקה (4) רשאי העוסק להשיג לפני המנהל בתוך שלושים ימים לאחר קיום השימוע או במועד מאוחר יותר שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים; על השגה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:

(א)המנהל יחליט בהשגה בתוך 21 ימי עסקים מיום הגשתה; לא החליט המנהל בהשגה בתוך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה;

(ב)הודעה על החלטת המנהל בהשגה ועל נימוקיה, תומצא למבקש;

(ג)מי שקיבל את ההחלטה לאחר קיום השימוע, לא יחליט בהשגה עליה;

(6)על החלטת המנהל בהשגה לפי פסקה (5) רשאי העוסק לערער לפני בית המשפט המחוזי, והוראות סעיף 83(ב) ו־(ג) יחולו לעניין זה.

(ב) (1)חשבונית מס תכלול פרטים שקבע המנהל, ובלבד שיפורטו בה המס בנפרד וכן מספר הרישום של הקונה; אך רשאי המנהל להתיר, דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, ציון המלים ”כולל מס“ במקום פירוט המס בנפרד ואי־ציון מספר הרישום של הקונה.

(2)חשבונית מס שיוציא עוסק מורשה לעוסק, למוסד כספי או למלכ״ר הרשומים בידי הרשות הפלסטינית תהיה בצורה שקבע המנהל, תכלול פרטים שקבע ותוגש באופן מקוון.

(ג)היתה חשבונית המס נוגעת גם לעסקאות החייבות במס וגם לעסקאות הפטורות ממס, או נוגעת לעסקאות החייבות במס ולעסקאות החייבות בשיעור אפס, יצויינו בחשבונית פרטי החשבון לגבי כל סוג בנפרד.

(ד)(נמחק).

קונה שהוא חייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו, חייב לנהוג כלהלן:

(א)עלה ערך הנכסים או השירותים על 249 שקלים חדשים (מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 362 ש״ח) אך לא הגיע ל־20,000 שקלים חדשים (מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 29,112 ש״ח), ידרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס או ישלם בהעברה בנקאית, בכרטיס אשראי או בשיק שהוא חתום עליו כמושך ונאמר בו כי התשלום הוא למוכר בלבד;

(ב)היה ערך הנכסים או השירותים 20,000 שקלים חדשים (מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 29,112 ש״ח) או יותר, חייב הוא לדרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס ולא ישלם בשטרי כסף, ואם שילם בשיק מוסב יוסיף על גב השיק את שמו, חתימתו ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף.

(ג)הטוען שקיים תנאי סעיף זה – עליו הראיה.

הוצאה חשבונית שנרשמו בה ביתר או בחסר מחיר העסקה, או החלק ממנו המגיע אותה שעה, או מס הערך המוסף, יחולו הוראות אלה:

(1)נרשמו ביתר – ישולם המס על־פי המחיר הרשום או המס הרשום, הכל לפי הגבוה, כל עוד לא תוקנה החשבונית בדרך שקבע שר האוצר;

(2)נרשמו בחסר – יוציא העוסק חשבונית משלימה.

הוצאה חשבונית לגבי עסקה החייבת במס והעסקה או מקצתה לא יצאה לפועל או נתבטלה או חלה טעות בחשבונית – ישולם המס לפי החשבונית כל עוד לא בוטלה או תוקנה כפי שקבע שר האוצר.

(א)אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לענין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצויין בחשבונית או המשתמע ממנה.

(א1)עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי המנהל להטיל עליו כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה, אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.

(ב)על דרישה לשלם כפל מס לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי; הגשת הערעור תעכב את תשלום כפל המס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

שר האוצר רשאי לקבוע לסוגי עוסקים או עסקאות הוראות משלימות לביצוע פרק זה, ובין השאר –

(1)צורת החשבונית, הפרטים שיירשמו בה ועשיית העתקים ממנה;

(2)הוראות בדבר שמירת החשבונית והעתקיה;

(3)פטורים לעוסקים, לסוג עוסקים או לסוג עסקאות מחובת הוצאת חשבונית, והתנאתם בניהול רישומים או בהוצאת מסמכים במקום חשבונית.

(א)עוסק, מלכ״ר ומוסד כספי חייבים ברישום, במועד ובדרך שנקבעו.

(ב)אדם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק ומשנרשם דינו לכל דבר וענין כדין עוסק.

(ג)המנהל רשאי שלא לרשום עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, אם יש לו יסוד סביר לחשוש שהוא יעסוק בפעולות בלתי חוקיות.

(ד)המנהל רשאי לדרוש ערובות להנחת דעתו מאדם המבקש להירשם כעוסק, כמלכ״ר או כמוסד כספי, לפי הענין, כתנאי לרישומו כאמור, אם הורשע אותו אדם בחמש השנים שלפני המועד שבו הגיש בקשה לרישום לפי סעיף זה בפסק דין חלוט בעבירה לפי סעיפים 117(א)(3), (5) או (6), ולא שילם את חוב המס נושא כתב האישום, או שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה לפי סעיף 117(ב); לענין סעיף קטן זה –

”אדם“ – לרבות חבר בני אדם שמנהל פעיל בו, בעל מניה מהותי בו או שותף בו, הורשע בעבירה כאמור;

”בעל מניה מהותי“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999.

(א)עוסק, שאינו עוסק פטור, יקבל עם רישומו לפי סעיף 52 תעודת עוסק מורשה.

(ב)מי שאינו עוסק מורשה יקבל עם רישומו אישור על רישומו ועל סיווגו.

מי שחייב ברישום ולא נרשם, רשאי המנהל לרשמו רישום ארעי; אין ברישום זה כדי לפטור מן החובה להירשם על פי סעיף 52.

אדם שיש לו כמה עסקים או שבעסקו כמה יחידות עסק, יירשם כעוסק אחד לגבי כולם, אולם רשאי הוא להירשם בנפרד לגבי כל עסק או יחידה שבעסקו; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לרישום כאמור.

עוסקים שהם אזרחים ישראליים כהגדרתם בסעיף 1א(ב), שמקום עסקם הקבוע והמתמשך הוא בישראל, שביקשו להירשם כאחד, רשאי המנהל לרשום אותם כך, ומשנרשמו יראו אותם לענין חוק זה כשותפים; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לרישום עוסקים כאחד.

(בוטל).

המנהל רשאי, לפי בקשת מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס או ביזמת עצמו, לרשום אותו כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו או פעילויותיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר.

(א)עוסק מורשה שמחזור העסקאות שלו ירד ועמד שנתיים רצופות למטה מן הסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, ירשום אותו המנהל מיזמתו או לפי בקשת העוסק, כעוסק פטור; הוראה זו לא תחול על מי שנקבע לגביו שיהיה עוסק מורשה אף אם מחזור העסקאות שלו נמוך מהסכום האמור.

(ב)עוסק מורשה שמחזור העסקאות שלו בשנה הראשונה לפעילותו נמוך מהסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, רשאי המנהל, מיזמתו, לרשום אותו כעוסק פטור.

(א)חייב במס שהוא תושב חוץ, שיש לו עסקים או פעילות בישראל, ימנה תוך שלושים יום לאחר שהחל לעסוק או לפעול בארץ נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, יודיע על כך למנהל ויצרף הסכמתו של הנציג בכתב.

(ב)נציג שנתמנה לפי סעיף זה דינו לענין חוק זה כדין החייב במס.

(ג)הפסיק נציג לייצג את החייב במס, יתנו החייב במס או הנציג למנהל הודעה על כך בכתב לא יאוחר מארבעה עשר יום לאחר הפסקת הייצוג; החייב במס ימנה תוך אותה תקופה, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), נציג חדש ויצרף להודעה את שמו של הנציג החדש וכתב הסכמתו.

(ד)כל עוד לא הודיע הנציג למנהל שחדל לייצג, יוסיפו לחול עליו החובות על פי סעיף קטן (ב), ואם מסר הודעה מראש על הפסקת הייצוג יחולו עליו החובות כאמור עד למועד הפסקת הייצוג.

(ה)בסעיף זה, ”תושב חוץ“ – כהגדרתו בסעיף 1, לרבות –

(1)לגבי יחיד – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה או רישיון לישיבה שאינה ישיבת קבע, כפי שיורה המנהל;

(2)לגבי חבר בני אדם – אם נתקיים אחד מאלה:

(א)תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים מחוץ לישראל;

(ב)חברה הרשומה בישראל כחברת חוץ; לענין זה, ”חברת חוץ“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ״ט–1999.

המנהל רשאי שלא לרשום עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, שהוא תושב האזור או תושב שטחי עזה ויריחו ואינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 1א(ב), או שהוא רשום לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו, והכל אם אין לו בישראל עסק קבוע ומתמשך או פעילות קבועה ומתמשכת.

(א)ראה המנהל שפלוני רשום אף על פי שאיננו נמנה עם החייבים ברישום, או שרישומו כנמנה עם סוג מסויים של חייבי רישום אינו כדין, רשאי הוא לבטל או לתקן את הרישום.

סמכות המנהל הואצלה לממונה אזורי באגף המכס ומע״מ (י״פ תשס״ט, 1172).

(ב)רישום על פי בקשתו של פלוני לפי סעיפים 55 או 56 או רישום לפי סעיף 58 ניתן לביטול או לשינוי, אם ראה המנהל שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ג)לא מינה החייב במס נציג לפי הוראות סעיף 60 או לא מסר הודעה על מינוי נציג חדש בהתאם להוראות אותו סעיף – רשאי המנהל לבטל את רישומו של החייב במס.

(ד)המנהל רשאי לדרוש מאדם הרשום לפי סעיפים 52, 55, 56 או 58, שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה לפי סעיף 117(ב), ערובות להנחת דעתו להבטחת תשלום המס שבו יחויב אותו אדם לאחר הדרישה להמצאת הערובות; לא המציא האדם ערובות כאמור, רשאי המנהל לבטל את רישומו; לענין סעיף קטן זה –

”אדם“ – כהגדרתו בסעיף 52(ד);

”בעל מניה מהותי“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999.

ביקש המנהל לפעול לפי סעיפים 52(ג) או (ד), 54, 58, 59, 61, 77ב(א) או (ב) או 106ב(א) שלא על פי בקשת הנוגע בדבר, יתן לו הזדמנות להביא לפניו טענותיו.

ביטול או שינוי על פי סעיף 61 וכן סיווג לפי סעיף 58, תקפם כעבור שלושים יום לאחר החודש שבו ניתנה ההודעה לפי סעיף 64, או במועד אחר שקבע המנהל.

(א)פעל המנהל על פי סעיפים 52(ב) עד (ד), 54, 55, 56, 57, 58, 59, 61 או 106ב(א) יודיע על כך לנוגע בדבר, והרואה עצמו נפגע רשאי, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו ההודעה, לערער לפני בית המשפט המחוזי.

(ב)נתבקש המנהל לפעול על פי הסעיפים הנזכרים בסעיף קטן (א) ולא השיב לבקשה תוך 90 יום, יראוהו לענין סעיף קטן (א) כאילו דחה את הבקשה.

(ג)הגשת ערעור תעכב את ביצועה של החלטת המנהל, זולת אם החליט בית המשפט אחרת.

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות משלימות לביצוע פרק זה ובין השאר בדבר חובותיו של אדם שרישומו בוטל או שונה והדרכים לניכוי מס תשומות שטרם ניכה וכן הוראות בדבר פטור מחובת רישום לסוגי עוסקים.

פורמו תקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל״ו–1976.

חייב במס ינהל פנקסים ורשומות בצורה ובדרך שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי עוסקים או חייבי מס.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ו–1976.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994.

(א)חייב במס יגיש למנהל, בדרך שקבע שר האוצר, דו״ח לכל תקופה שקבע שר האוצר כתקופת דו״ח לחייבי מס דרך כלל או לסוגים (להלן – דו״ח תקופתי), ובלבד שמוסד כספי יגיש דו״חות נפרדים לגבי השכר ששילם ולגבי הריווח שהפיק, ותקופת הדו״ח לגבי הריווח תהיה שנת מס.

(א1)(בוטל).

(א2) (1)על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קביעת תקופת הדיווח, תקופת הדיווח לגבי עוסק אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על 1,500,000 שקלים חדשים (מתואם ליולי 2015; החל מספטמבר 2025, 1,775,000 ש״ח) תהיה חודשיים, אלא אם כן קבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א) תקופת דיווח ארוכה יותר לגבי עוסק שהתקיים בו האמור בסעיף קטן זה או אם התיר המנהל, לבקשת עוסק כאמור, ובתנאים שיורה, להגיש דוח לתקופה קצרה יותר שקבע שר האוצר, לפי סעיף קטן (א).

(2)הוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א) לעניין תקופת הדיווח יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ב)דו״ח תקופתי יוגש תוך חמישה עשר יום לאחר תקופת הדו״ח שבו, אף אם לא היו באותה תקופה עסקים או פעילות המחייבים בתשלום מס, זולת אם נפסקו כליל העסקים או הפעילות והחייב במס הודיע על כך למנהל בדרך שקבע שר האוצר.

(ב1)המועד האחרון להגשת דו״ח תקופתי יידחה אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וכן חול המועד.

(ג)המנהל רשאי לפטור זמנית חייב במס מהגשת דו״ח לתקופה ובתנאים שיקבע.

(ד)שר האוצר רשאי לפטור מחובת הגשת דו״ח תקופתי סוגי עוסקים שכל עסקם בעסקאות פטורות ממס או בעסקאות החייבות במס בשיעור אפס.

(ה)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות שיראו אותן כפעולות החייבות בדיווח; פעולות שנקבעו כאמור יפורטו בדוח התקופתי.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ״רים), תשל״ו–1976.

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח), התשס״ז–2006.