Skip to main content

Regulations2004

Section 1 of תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח), התשס״ה–2004, הגדרות.

1. הגדרות

בתקנות אלה –

”אישור“ – אישור מאת הרוקח המחוזי למכירת תכשיר בלא מרשם בעסק אחר;

”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המשרד), או רוקח מורשה עובד המשרד בעל ניסיון ברוקחות תקופה של שנתים לפחות, שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן, לאחר התייעצות עם מנהל אגף הרוקחות של המשרד;

”עסק אחר“ – עסק טעון רישוי לפי פרטים 1.3ג, 4.7 ו־7.1א לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995, למעט איטליז או עסק שעיקר עיסוקו מכירת פירות וירקות;

”פרסומת“ – פרסום בעל פה, בכתב, בדפוס או באמצעי תקשורת אחרים, שעושה בעל ענין בשיווק תכשיר בלא מרשם או הנעשה מטעמו והמכוון לציבור, כולו או לחלקו;

”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”רוקח מחוזי“ – לרבות רוקח עובד משרד הבריאות שהרוקח המחוזי הסמיכו בכתב;

”תווית“ – תווית תרופה בלא מרשם, המופיעה על גבי אריזת התכשיר, כמתואר בתוספת הראשונה, או תווית אחרת שאישר המנהל;

”תכשיר בלא מרשם“ – כהגדרתו בפקודה, שאין סבירות גבוהה לסכנה הכרוכה בשימוש בו;

”תכשיר פגום“ – תכשיר שהופסקה מכירתו או כל שימוש אחר בו מסיבות הקשורות לאיכותו, בטיחותו או יעילותו הרפואית כתוצאה מפגם או אריזה שגויה;

”תקנות התכשירים“ – תקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ״ו–1986.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח), התשס״ה–2004⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring