Regulations2023The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח, וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק שירותי לינה בתמורה;
”בקשה“ – לפי תקנה 4;
”הסכם שכר“ – הסכם עם מוביל אווירי לביצוע טיסת שכר;
”חבילת תיור“ – שירות הכולל כרטיס טיסה עם אחד או יותר מהשירותים האלה:
(1)העברה משדה התעופה לבית המלון או בחזרה ממנו לשדה התעופה;
(2)שהייה בבית מלון;
(3)שכירת כלי רכב;
(4)שירותים אחרים, כגון: סיורים, טיולים, השתתפות באירועי תרבות או ספורט וכיוצא באלה;
”חוק הטיס“ – חוק הטיס, התשע״א–2011;
”טיסה סדירה“ – טיסה בתובלה אווירית מסחרית בין־לאומית שהיא חלק מסדרת טיסות שמתקיימים בה כל אלה:
(1)בכל טיסה בסדרה מציע מפעיל אווירי למכירה לציבור, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו שאינו מארגן, קיבולת, כולה או מקצתה;
(2)היא מבוצעת לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין, לרבות מטען, בין אותם שדות תעופה, בהתקיים אחד מאלה לפחות:
(א)לפי לוח זמנים שפורסם;
(ב)הטיסות בסדרה סדורות או תדירות עד כדי כך שהן מהוות סדרה שיטתית הניתנת לזיהוי בבירור;
”טיסה שאינה סדירה“ – טיסה בתובלה אווירית מסחרית שאינה טיסה סדירה;
”טיסת שכר“ – אחת מאלה: טיסת שכר לנוסעים, טיסת שכר למטען או טיסת שכר לשימוש עצמי, לפי העניין;
”טיסת שכר לנוסעים“ – טיסה שאינה סדירה שבה שוכר מארגן ממפעיל אווירי של כלי טיס מושבים בכלי הטיס, לשם מכירתם לאחרים להסעת נוסעים, עם מטען או בלעדיו;
”טיסת שכר למטען“ – טיסה שאינה סדירה שבה שוכר מארגן ממפעיל אווירי של כלי טיס קיבולת בכלי הטיס, לשם מכירתה לאחרים, להובלת מטען בלבד;
”טיסת שכר לשימוש עצמי“ – טיסת שאינה סדירה שבה שוכר אדם קיבולת לשימושו העצמי, ועלות שכירת הקיבולת מוטלת במלואה על אותו אדם ולא מועברת, כולה או מקצתה, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות מכירה או פרסום לציבור הרחב, לאחר;
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
”כרטיס טיסה“ – אישור, לרבות במסר אלקטרוני, בדבר התחייבות להטיס נוסע שהנפיק מפעיל אווירי או מארגן, אף אם האישור הונפק כחלק מחבילת תיור;
”מארגן“ – אדם הקונה קיבולת, כולה או חלקה, לצורך מכירתה לאחר;
”מוביל אווירי“ – מפעיל אווירי המחויב לפי החוק בקבלת היתר הפעלה לצורך ביצוע הטיסה;
”מטען“ – לרבות דואר;
”מפעיל אווירי“ – מפעיל ישראלי בעל רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 17 לחוק הטיס, להפעלת כלי טיס בתובלה אווירית מסחרית או מפעיל זר בעל רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית כאמור, שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינת המפעיל שלו, כהגדרתה בחוק הטיס;
”נתיב“ – רצף נקודות המציינות מיקום גאוגרפי שביניהן מבוצעת טיסה, הכוללות נקודת מוצא, נקודת יעד או נקודת ביניים, שבהן כלי הטיס נוחת או מהן הוא ממריא, ושאחת מהן לפחות נמצאת בשטח מדינת ישראל;
”קיבולת“ – מושבים להסעת נוסעים או קיבולת להובלת מטען, בכלי טיס, לפי העניין;
”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען.
The text on this page is adapted from the entry תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.