Regulations2023The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023, שיקולים במתן היתר הפעלה.
This section is in פרק ב׳: היתרי הפעלה לביצוע טיסות שכר
2. שיקולים במתן היתר הפעלה
בבואו לתת היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר ישקול המנהל את השיקולים כאמור בסעיף 5(א) לחוק, ובכלל זה:
(1)קיומו של הסכם או הסדר בין־לאומי מתאים בתחום התעופה האזרחית הבין־לאומית;
(2)יכולתו של המוביל האווירי לקיים את הוראות החקיקה הישימות של מדינת ישראל;
(3)הבעלות על המוביל האווירי, מקום העסקים העיקרי שלו והשליטה בו, ובכלל זה הרשות שהעניקה לו רישיון המתיר לו לקיים תובלה אווירית מסחרית;
(4)השפעת מתן ההיתר או הסירוב לתיתו על יחסי החוץ של מדינת ישראל;
(5)היבטים של ביטחון הנוסעים ובטיחות הטיסה;
(6)עמידתו של המוביל האווירי בהוראות היתרי ההפעלה שניתנו לו בעבר ומידת הציות שלו להוראות לפי חוק זה [צ״ל: החוק] או לפי חוק הטיס, לגבי טיסת שכר שבוצעה בתקופה של 24 חודשים טרם מועד הגשת הבקשה לקבלת היתר הפעלה;
(7)מניעת תחרות המתקיימת בתנאים לא סבירים או לא הוגנים.
The text on this page is adapted from the entry תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.