Skip to main content

Regulations1997

Section 7 of תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997, הודעה לאסיר ישראלי.

7. הודעה לאסיר ישראלי

(א)נודע לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל (להלן – נציג ישראלי) שאזרח ישראלי נידון, במדינה שבה משמש הנציג או שאליה מאומן, לעונש מאסר (להלן – אסיר ישראלי), יבקר אותו וימסור לו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהיום שנודע לו הדבר, הודעה על זכותו של האסיר הישראלי לפי החוק לבקש לשאת את עונשו בישראל; העתק של הודעה כאמור ישלח הנציג הישראלי בציון מועד מסירתה לאסיר הישראלי, לרשות המוסמכת.

(ב)נבצר מהנציג הישראלי, במקרים מיוחדים, לבקר את האסיר כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להעביר את ההודעה בדרך אחרת; במקרה זה יבקר הנציג הישראלי את האסיר בהזדמנות האפשרית הראשונה כדי להחתימו על טופס ההודעה.

(ג)מסר האסיר לנציג הישראלי שברצונו לשאת את עונשו בישראל, יעזור לו הנציג לפנות לרשויות המתאימות במדינה שבה הוטל העונש; כן יודיע הנציג הישראלי לרשות המוסמכת על רצונו של האסיר הישראלי.

(ד)הודעה לפי תקנה זו תהיה לפי טופס 6 שבתוספת; פניה של האסיר לרשות המוסמכת תהיה לפי טופס 7 שבתוספת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring