Regulations1997The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997, העברת הבקשה למדינה האחרת.
6. העברת הבקשה למדינה האחרת
(א)הגיש אסיר זר לרשות המוסמכת בקשה להעבירו למדינת אזרחותו, תעביר הרשות המוסמכת עותק של הבקשה לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של אותה מדינה; לבקשה תצורף עמדת מדינת ישראל בקשר להעברת האסיר.
(ב)קיימת אמנה להעברת אסירים בין מדינת ישראל לבין מדינת אזרחותו של האסיר, תפעל הרשות המוסמכת בהתאם לאמור באמנה; לא קיימת אמנה כאמור, ומדינת ישראל מוכנה להעברת האסיר למדינת אזרחותו, רשאית הרשות המוסמכת לברר, באמצעות הצינורות הדיפלומטיים, אם המדינה האמורה מעוניינת בכריתת הסכם מיוחד עם מדינת ישראל לענין זה.
(ג)נפתחה חקירה פלילית נגד האסיר הזר או תלוי ועומד נגדו הליך פלילי, תודיע זאת הרשות המוסמכת לאסיר הזר ולמדינת אזרחותו ותציין שהטיפול בבקשת האסיר יידחה עד לסיומם של הליכים אלה.
(ד)הודיעה מדינת אזרחותו של האסיר שהיא מסכימה להעברתו, תעשה הרשות המוסמכת את הסידורים הנדרשים כדי להעמיד את האסיר לרשותה של אותה מדינה במקום הקבוע כתחנת כניסה לישראל; הודעה על ההסדר תימסר לשר המשפטים כדי שיתן צו להעברת האסיר כאמור בסעיף 13(ב) לחוק.
The text on this page is adapted from the entry תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.