Section 2 of חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ״ה–1985, הגדרות לענין פרק ב׳.

לענין פרק ב׳ –

(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה או בחוק מס רכוש, לפי הענין, זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת;

(2)”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;

(3)”עסק“ – לרבות משלח יד;

(4)”בנין“ – לרבות כל מבנה או בניה או חלק מהם שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובבנין שאיננו משמש בחקלאות יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומר;

(5)”בנין מאגר“ – מגדל בר, מגדל מים, בריכת דגים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ המשמשים או מיועדים לשמש בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

(6)”בנין עסקי“ – כל בנין, למעט –

(א)דירת מגורים המשמשת למגורים או שהיא פנויה;

(ב)בנין עסקי שהוא בנין מאגר או בנין עסקי אחר ששימש או היה מיועד לשמש בחקלאות, ששנה לפחות לפני היום הקובע היו ללא שימוש, כולל הציוד המהווה חלק בלתי נפרד מהם;

(ג)בנין של מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה המשמש במישרין את המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי;

(7)”מטעים“ – עצים, לרבות גפנים, המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים;

(8)”מלאי“ –

(א)כשהוא בידי מי שאיננו עוסק כספי – מיטלטלין ומקרקעין מכל סוג הנמכרים במהלכו הרגיל של העסק או שהיו נמכרים כך אילו הבשילו או הגיעו לגמר ייצורם, הכנתם או בנייתם, וכל חומר המשמש בייצורם, הכנתם או בנייתם של נכסים כאמור, לרבות בעלי חיים בידי חקלאי גם כשהם משמשים לו לייצור הכנסה שלא באמצעות מכירתם, אך למעט –

(1)נכסים כאמור שהם לשימושם האישי של בעליהם או בני ביתם ולמעט ציוד, כסף, ניירות ערך או דברים אחרים שבראוי;

(2)קרקע ובנין עסקי שעל פי חוק מס רכוש רואים אותו כקרקע, שבעלם חייב בשלהם מס רכוש על פי החוק האמור;

(ב)כשהוא בידי עוסק כספי – מניות של תאגיד שהוא תושב ישראל הנסחרות בבורסה, איגרות חוב שהנפיק תאגיד שהוא תושב ישראל, ותעודות השתתפות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961 (להלן – תעודות השתתפות), ובתאגיד בנקאי שהוא בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או חברה למימון השקעות ענפיות – גם 3% מסכום ההלוואות שנתנו ואשר טרם נפרעו עד תום שנת המס שקדמה ליום הקובע, ובמבטח – גם כל סכום ההלוואות שנתן ואשר טרם נפרעו עד תום שנת המס שקדמה ליום הקובע, למעט הלוואות שנתן המבטח בקשר ליחסי עובד ומעביד;

בפסקה זו –

”איגרות חוב“ – למעט איגרות חוב שחל עליהן חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ״ד–1984, למעט איגרות חוב המוחזקות ככיסוי לתכניות חסכון על פי הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), התשל״א–1971, ולמעט איגרות חוב שאינן נסחרות בבורסה;

”מניות“ – לרבות שטרי הון ואיגרות חוב הניתנות להמרה למניות וכן אופציות וזכויות לרכישת מניות ולרכישת שטרי הון ואיגרות חוב כאמור, למעט ניירות ערך שחל עליהן הסדר לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסם בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט״ז בחשון התשמ״ד (23 באוקטובר 1983);

”בורסה“ –

(א)בורסה שאושרה לענין חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961;

(ב)בורסה לניירות ערך באחת הארצות המנויות בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

(ג)מסחר מעל הדלפק בארה״ב בנייר ערך הכלול ברשימה שמפרסם ארגון הסוחרים בניירות ערך בארה״ב (NASDAQ);

”מניות נסחרות בבורסה“ – למעט מניות בחברה שהחזיק בהן בעל שליטה באותה חברה ביום האחרון של שנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע; לענין זה, ”בעל שליטה“ – מי שהחזיק במישרין או בעקיפין לפחות 25% מכוח ההצבעה בחברה;

”עוסק כספי“ – תאגיד בנקאי, מבטח, חברה למימון השקעות ענפיות וכן כל אדם אחר שההכנסה בידו מאיגרות חוב, ממניות או מתעודות השתתפות היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור, אך למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) לפקודה, בין אם היא בגדר תאגיד בנקאי ובין אם בגדר מבטח;

”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות);

”מבטח“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;

”בנק למשכנתאות“ – בעל רשיון בנק למשכנתאות לפי חוק הבנקאות שעיקר עסקיו מתן הלוואות לרוכשי דירות או לבוני דירות;

”בנק למימון השקעות“ – בעל רשיון בנק למימון השקעות לפי חוק הבנקאות;

”חברה למימון השקעות ענפיות“ – חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שעיקר מקורות המימון שלה הוא במישרין מתקציב המדינה ועיקר פעילותה הוא מתן הלוואות למפעלים מאושרים לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, או לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980;

(9)”ציוד“ – מכונות, מיתקנים, רהיטים, מבנה או בניה ארעיים ורכוש אחר כיוצא באלה, המשמשים או המיועדים לשמש בייצור הכנסה, שבעלם רכש אותם אחרי יום ג׳ בניסן התשל״ט (31 במרס 1979), למעט רכב שבעלו חייב בשלו בהיטל על פי פרק ג׳ או שהיה חייב בשלו בהיטל כאמור אילולא הוראת פטור מפורשת, ולמעט כלי טיס וכלי שיט הפועלים בהסעה או בהובלה בינלאומיות;

(10)”כלי טיס פרטי“ – כלי טיס כמשמעותו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1982, שאינו משמש או מיועד לשמש בייצור הכנסה;

(11)”כלי שיט פרטי“ – כלי שיט הכשיר לרישום לפי סעיף 2 לחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, בין שנרשם במרשם הישראלי ובין שלא נרשם, וכן כלי שיט שאיננו כשיר לרישום על פי החוק האמור, אך מוחזק בידי תושב ישראל, והכל – למעט כלי שיט ללא מנוע שאורכו פחות מ־7 מטרים, כלי שיט המשמש או מיועד לשמש בייצור הכנסה וכלי שיט המשמש לבית ספר לשיט;

(12)”בעל“ –

(א)לענין בנין עסקי ומטעים – מי שהיה בעלם, כמשמעותו בחוק מס רכוש, ביום הקובע;

(ב)לענין ציוד ומלאי – מי שהיה בעלם ביום האחרון של שנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע, לרבות אדם שהחזיק בהם במועד האמור, זולת אם שוכנע פקיד השומה שאותו מחזיק אינו בעלם;

(ג)לענין כלי טיס פרטי – מי שהיה רשום ביום הקובע כבעלו בפנקס המתנהל על פי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973, וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי טיס כאמור שנרשם לראשונה בפנקס האמור בתקופה המתחילה ביום שלאחר היום הקובע ומסתיימת בתום שמונה עשר חדשים מהיום הקובע, וכאשר כלי הטיס איננו רשום כאמור – מי שהחזיק בכלי הטיס ביום מן הימים בתקופה האמורה, ובלבד שלא ישולם היטל יותר מפעם אחת בשל כלי טיס פלוני;

(ד)לענין כלי שיט פרטי – מי שהיה רשום ביום הקובע כבעלו במרשם הישראלי וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי שיט כאמור שנרשם במרשם הישראלי לראשונה בתקופה המתחילה ביום שלאחר היום הקובע ומסתיימת בתום שמונה עשר חדשים מהיום הקובע, וכאשר כלי השיט אינו רשום כאמור – מי שהחזיק בו ביום מן הימים שבתקופה האמורה, ובלבד שלא ישולם היטל יותר מפעם אחת בשל כלי שיט פלוני.