The full text of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, in 673 sections.

בתקנות אלה –

”אחזקה“ – פעולות בדק, למעט פעולת שינוי;

”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה בתקנה 18 לתקנות התיעוד;

”אזור פיקוח טרמינלי“ – כמשמעותו בתקנה 58 וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;

”אזור פיקוח שדה“ – כמשמעותו בתקנה 59 וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;

”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבות החנייה;

”אזור תנועה“ (Movement Area) – אזור התמרון ורחבות החנייה;

”איש צוות אוויר“ – איש צוות המחזיק ברישיון עובד טיס תקף והממלא תפקיד מבצעי הדרוש להפעלת כלי טיס בזמן הטיסה;

”אפ״א“ (אישור פריט אוירונוטי) – אישור מאת המנהל כי פריט מתאים לשימוש תעופתי, כאמור בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד;

”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות;

”בד״ח“ – מערך בדיקות והוראות חיוניות להפעלת כלי טיס, המקובל על המנהל;

”ביצועי אנוש“ – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות הפעלות תעופתיות;

”ביצועי תקשורת נדרשים“ (RCP – Required Communication Performance) – (בוטלה);

”בלון“ – כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע;

”בלון מאויש“ – בלון בין אם הוא חופשי או קשור לקרקע אשר לפי מפרט או הוראות היצרן רשאי לשאת אדם אחד או יותר;

”בסיס ענן“ (Ceiling) – הגובה מעל פני הקרקע או המים של בסיס השכבה הנמוכה ביותר של ענן, המכסה יותר ממחצית פני השמים והמצויה מתחת לגובה של 6,000 מטרים (20,000 רגל);

”גובה החלטה“ (DH – Decision Height (לגבי גובה מפתן המסלול) או DA – Decision Altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע)) – גובה מוגדר בהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) שבו יש חובה להתחיל בתהליך הליכה סביב אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;

”גובה לחץ“ (Pressure Altitude) – לחץ אטמוספרי, המבוטא ביחידות של גובה המתאים לאותו הלחץ באטמוספרה הסטנדרטית;

”גובה מזערי להנמכה“ (MDA – Minimum Descent Altitude או MDH – Minimum Descent Height) – גובה נקוב בהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) או בהפעלה בגישת הקפה (circling approach), אשר מתחתיו אין להנמיך אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;

”גובה נקי ממכשולים“ (OCA – Obstacle clearance altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע), או OCH – Obstacle clearance height (לגבי גובה השדה או גובה מפתן המסלול)) – הגובה הנמוך ביותר מעל גובה השדה או מעל גובה מפתן המסלול הנוגע בדבר, לפי העניין, המפורט במסגרת שירותי המידע התעופתי, שנעשה בו שימוש לשם עמידה באמות מידה נאותות למרחק בטוח ממכשולים; לעניין זה, גובה נקי ממכשולים –

(1)בתהליך גישה מדויקת – נוגע לגובה מפתן המסלול;

(2)בתהליך גישה לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV) – נוגע לגובה שדה התעופה או לגובה מפתן המסלול אם הוא נמוך ביותר מ־7 רגל מגובה שדה התעופה;

(3)בתהליך גישת הקפה – נוגע לגובה שדה התעופה;

”גובה שיוט“ – גובה הנשמר בחלק משמעותי של הטיסה;

”ג׳ירופלן“ – כלי טיס רוטורי שלמעט לצורך התנעה ראשונית, הכנף הסובבת שלו מונעת באמצעות תגובת זרימת האוויר ולא באמצעות מנוע, והשואב את יכולת הדחף שלו ממדחף הפועל מחוץ למערכת הכנפיים הסובבות שלו;

”גילשון“ – (נמחקה);

”גישה התחלתית“ (Initial Approach) או ”קטע גישה התחלתית“ (Initial Approach Segment) – הקטע שבין קבע הגישה ההתחלתית (Initial Approach Fix) ובין קבע הביניים (Intermediate Fix), או, כאשר ישים, קבע הגישה הסופית או נקודת הגישה הסופית (Final Approach Fix or Point);

”גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים“ – (נמחקה);

”גישה סופית“ (Final Approach) או ”קטע גישה סופית“ (FAS – Final Approach Segment) – הקטע מתוך תהליך גישת מכשירים שבו מושגת התיישרות עם צירי הגישה לקראת הנחיתה;

”גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – (נמחקה);

”דאון“ – כלי טיס כבד מן האוויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;

”דוח תנאי מסלול“ – כהגדרתו בתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018;

”דיווח מזג אוויר“ (Meteorological Report) – דיווח בדבר תצפית מזג אוויר לגבי זמן ומיקום מוגדרים;

”דייל“ – איש צוות, שאינו איש צוות אוויר, המבצע תפקידים שהטיל עליו המפעיל האווירי או הטייס המפקד של כלי הטיס, הנוגעים לבטיחות הנוסעים;

”הוראות כושר אוירי“ – כמשמעותן בסעיף 69 לחוק;

”הוראות תעבורה אווירית“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתן בחוק, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – הוראות לתעבורה אווירית הניתנות בידי יחידת נת״א לפי נספח 11 לאמנה;

”היתר הפעלה“ – כהגדרתו בחוק הרישוי;

”הליקופטר“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת ממונעת אחת או יותר הקבועה או הקבועות על ציר אנכי בעיקרו;

”הנחיית ניווט אופקית“ או ”הנחיית ניווט אנכית“ – הנחיה המסופקת באמצעות כל אחד מאלה:

(1)עזר ניווט רדיו קרקעי;

(2)נתוני ניווט שמייצר מחשב, בהתבסס על עזרי ניווט הממוקמים על הקרקע, בחלל, בכלי הטיס, או שילוב שלהם;

”הנמכה רציפה לגישה סופית“ (CDFA – Continuous descent final approach) – טכניקה להטסת קטע הגישה הסופית, בתהליך גישת מכשירים לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV), כהנמכה רציפה, בלא התיישרות בגובה (level off), מגובה – בגובה קבע הגישה הסופית או מעליו, לנקודה שהיא בקירוב 15 מטרים (50 רגל) מעל מפתן סף מסלול הנחיתה או הנקודה שבה יש להתחיל בתמרון ההצפה (flare manoeuvre) בסוג כלי הטיס המוטס;

”הפעלה בגישת מכשירים“ – גישה ונחיתה העושה שימוש במכשירים לשם הנחיית הניווט (navigation guidance instrument) המבוססת על תהליך גישת מכשירים, והמסווגת בהתבסס על מינימת ההפעלה המתוכננת (designed) הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה (הפעלת גישה) ובלבד שהתקיים קשר העין הדרוש, כלהלן:

(1)סוג A: גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;

(2)סוג B: גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל); הפעלה בגישת מכשירים מסוג B מסווגת כלהלן:

(א)קטגוריה I‏ (CAT I) – גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־60 מטרים (200 רגל) וכן ראות אופקית שאינה פחותה מ־800 מטרים או טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־550 מטרים;

(ב)קטגוריה II‏ (CAT II) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־60 מטרים (200 רגל) ואינו נמוך מ־30 מטרים (100 רגל) וכן טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־300 מטרים;

(ג)קטגוריה III‏ (CAT III) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־30 מטרים (100 רגל), או בלא גובה החלטה, וכן טווח ראות על מסלול פחות מ־300 מטרים, או בלא מגבלות טווח ראות על מסלול;

”הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש בהנחיית ניווט אופקית בלבד;

”הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש גם בהנחיית ניווט אופקית וגם בהנחיית ניווט אנכית;

”הפרדה אנכית מזערית מופחתת“ (RVSM – Reduced Vertical Separation Minimum) – הפרדה אנכית בין מטוסים של 300 מטר (1,000 רגל) בין רום טיסה 290 לבין רום טיסה 410, כולל גבהים אלה;

”התקרחות חמורה“ (Severe Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא כזה שמערכות הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס אינן יכולות להקטין את הסכנה לבטיחות הטיסה כתוצאה מההתקרחות או לשלוט בה, ונדרש שינוי מיידי בגובה הטיסה או בכיוונה;

”התקרחות מתונה“ (Moderate Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא סכנה לבטיחות הטיסה, השימוש במערכת הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס חיוני, ושינוי של גובה הטיסה או כיוונה רצוי;

”זמן טיסה“ –

(1)לעניין מטוס – פרק הזמן מהרגע שבו המטוס נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו הסופית בסוף הטיסה;

(2)לעניין הליקופטר – פרק הזמן מהרגע שבו החל הרוטור של ההליקופטר להסתובב ועד לרגע שבו ההליקופטר נעצר סופית בסוף הטיסה והרוטור חדל מלהסתובב;

(3)לעניין דרישות ניסיון של איש צוות אוויר – יחושב זמן הטיסה לפי הפרק החמישי לחלק א׳ לתקנות הרישיונות;

”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן כל זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האוויר או מחמת כל סיבה אחרת;

”טווח ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – המרחק שממנו יכול טייס של כלי טיס הנמצא על קו האמצע של מסלול לראות את סימוני המסלול, את תאורות המתווה של המסלול או את תאורות הזיהוי של קו האמצע שלו;

”חוק הרישוי“ – חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963;

”טייס משנה“ (Co-Pilot) – טייס הממלא תפקיד בהטסתו של כלי טיס, למעט תפקיד של טייס מפקד, ולמעט טייס מתלמד;

”טיסה בין־לאומית“ – טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה;

”טיסה כללית“ – טיסה המבוצעת בהפעלה כללית של כלי טיס;

”טיסה ממושכת מעל ים“ –

(1)לעניין מטוס קטן, מטוס המופעל לפי הפרק השלושה עשר, וכלי טיס שאינו מטוס או כלי טיס רוטורי [במקור: רוטורקרפט] – טיסה מעל לים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר;

(2)לעניין מטוס שאינו כלול בפסקה (1) – טיסה מעל הים במרחק שבו הוא יכול לבצע נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר, כלהלן:

(א)למטוס רב־מנועי – 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מילין ימיים), לפי הקטן ביניהם;

(ב)למטוס חד־מנועי – 30 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 185 ק״מ (100 מילין ימיים), לפי הקטן מביניהם;

(3)לעניין כלי טיס רוטורי [במקור: רוטורקרפט] – טיסה מעל הים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר או ממנחת כלי טיס רוטורי [במקור: מנחת רוטורקרפט] בים;

”טיסה מסחרית“ – הטסת כלי טיס לשם הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, בתמורה;

”טיסן נהוג רדיו“ – (נמחקה);

”טכנאי לבדק כלי טיס“ – אדם שקיבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי הפרק הראשון לחלק ה׳ לתקנות הרישיונות;

”יום“ – חלק היממה שאינו לילה;

”יומן תחזוקה“ – יומן המצוי דרך קבע בכלי הטיס, המיועד לרישום תקלות טכניות בכלי הטיס, מנועיו, מדחפיו או ציוד שבו, ואופן הטיפול בהן ובכלל זה דחייתן, ומידע נוסף הדרוש לשם שמירה על בטיחות טיסה נמשכת;

”יחידת נת״א“ – כהגדרתה בחוק, לרבות כל גוף הנותן שירותי ניהול תעבורה אווירית במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל;

”כט״מ“ – כללי טיסת מכשירים (IFR – Instruments Flight Rules);

”כט״ר“ – כללי טיסת ראייה (VFR – Visual Flight Rules);

”כטר״ח“ – כללי טיסת ראייה חקלאית;

”כטר״מ“ – כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR – Controlled Visual Flight Rules);

”כלי טיס“ – למעט אלה:

(1)(נמחקה);

(2)כלי טיס בלתי מאויש שאינו נהוג רדיו, בין שהוא ממונע, ובין שאינו ממונע;

”כלי טיס רוטורי“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת אחת או יותר;

”כללי כושר אווירי“ – כהגדרתם בתקנות התיעוד;

”כשירות אווירית“ או ”כשירות לטיסה“ – כהגדרת ”כשירות אווירית“ בתקנות מכוני הבדק;

”כשירות אווירית נמשכת“ – כלל התהליכים המבטיחים כי בכל זמן נתון לאורך חייו התפעוליים של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי שבו, הם ממלאים אחר כללי הכושר האווירי הישימים, ונמצאים במצב להפעלה בטוחה;

”לילה“ – חלק היממה מגמר דמדומי הערב (evening civil twilight) עד תחילת דמדומי הבוקר (morning civil twilight) כמפורסם בטבלאות זריחה–שקיעה שבפמ״ת;

”מדינת התכן“ – כהגדרתה בסעיף 128(ב) לחוק;

”מדינת שדה התעופה“ (State of the Aerodrome) – המדינה שבשטחה ממוקם שדה התעופה;

”מטוס“ – כלי טיס כבד מן האוויר המונע באמצעות מנוע והנתמך בטיסה בעיקר באמצעות כנף קבועה;

”מטוס גדול“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 5,700 ק״ג;

”מטוס הדרכה זעיר“ – מטוס זעיר דו־מושבי;

”מטוס זעיר“ – מטוס חד־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 390 ק״ג או מטוס דו־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 600 ק״ג או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – 650 ק״ג, והמסוגל להסיע עד שני בני אדם לרבות הטייס, והוא אחד מאלה:

(1)סוג א׳ – שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף;

(2)סוג ב׳ – שמושב הטייס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה כלפיה;

”מטוס קטן“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה היא 5,700 ק״ג או פחות;

”מטוס רב־מנועי“ – מטוס בעל שני מנועים או יותר;

”מגדל פיקוח“ – יחידת נת״א המספקת שירותי פיקוח ובקרה על תעבורת כלי טיס באוויר או על פני הקרקע בשדה תעופה;

”מידע מטאורולוגי“ (Meteorological Information) – דיווח מזג אוויר, תחזית מזג אוויר, ניתוח מצב מזג אוויר וכל מידע נוסף בדבר תנאי מזג אוויר, נוכחיים או צפויים, המסופק –

(1)בישראל – בידי השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, ובכלל זה מידע ממיתקן דיווח מזג אוויר שאושר לפי סעיף 37 לחוק, הנמסר לכלי טיס מיחידת נת״א;

(2)במדינת חוץ – בידי גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או בידי גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;

”מידע תחזוקתי“ – כל אחד מאלה:

(1)הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם (להלן בהגדרה זו – פריט טיס) או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;

(2)הוראות כושר אווירי לגבי פריט טיס, שניתנו לפי סעיף 69 לחוק;

(3)כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס ישראלי, שנתן המנהל או של פריט טיס זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט טיס;

(4)הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס מאת המפעיל האווירי של אותו פריט טיס, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;

(5)כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת;

”מין“ (class) –

(1)בקשר למתן רישיונות והגדרים לעובדי טיס, זכויותיהם ומגבלותיהם – כהגדרתו בתקנות הרישיונות;

(2)בקשר למתן רשיונות לכלי טיס, פירושו חלוקה רחבה של כלי טיס בעלי אפיונים דומים של הנעה, טיסה או נחיתה; בכלל זה מטוס, כלי טיס רוטורי, דאון, בלון, מטוס יבשתי ומטוס ימי;

”מינימת הפעלה בשדה תעופה“ (Aerodrome Operating Minima ) – מגבלות השימוש בשדה תעופה לאחד או יותר מאלה, המבוטאות במונחים כמפורט לצדם:

(1)המראה – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן, אם נדרש, מצב העננות;

(2)נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול, גובה מזערי להנמכה, וכן, אם נדרש, מצב העננות;

(3)נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (D3) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן גובה החלטה המתאים לסוג ההפעלה או לקטגוריית ההפעלה;

”מירשה טיסה“ – הרשאה שנתנה יחידת נת״א לכלי טיס לפעול (to proceed), לפי תנאים שהגדירה;

”מנוע“ – כהגדרת ”מנוע כלי טיס“ בתקנות התיעוד;

”מנוע טורבינה“ – לרבות מנוע מסוג טורבו־מדחף;

”מנוע קריטי“ – מנוע שכישלונו ישפיע בצורה החמורה ביותר על הביצועים ותכונות הניהוג של כלי הטיס;

”מסמך 4444“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול תעבורה אווירית (PANS-ATM) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי;

”מעקב מבוסס ביצועים“ (Performance-based surveillance (PBS)‎) – מעקב המבוסס על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית;

”מערך אחזקה“ (maintenance program) – מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, כדוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;

”מערכת EFB“ (‏Electronic Flight Bag) – מערכת מידע אלקטרונית, המורכבת מציוד ויישומים (applications) לשימוש צוות האוויר, המאפשרת שמירה, עדכון, הצגה, ועיבוד של מידע המשמש לצורך תפקידי EFB, לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר;

”מערכת ניהול בטיחות“ – כהגדרתה בתקנות המנ״ב;

”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי סעיף 94 לחוק;

”מפקח על תנועה אווירית“ – בעל רישיון מפקח על תנועה אווירית שניתן לפי הפרק השני לחלק ה׳ לתקנות הרשיונות;

”מפרט ביצועי מעקב נדרשים“ (Required surveillance performance (RSP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלת כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר מעקב מבוסס ביצועים;

”מפרט ביצועי תקשורת נדרשים“ (Required communication performance (RCP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלה של כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר תקשורת מבוססת ביצועים;

”מפרט ניווט“ (Navigation specification) – קבוצת דרישות לגבי כלי טיס ולגבי צוות האוויר, שקיומן נדרש כדי לאפשר הפעלה של ניווט מבוסס ביצועים במרחב אווירי מסוים, שהוא אחד מאלה:

(1)”מפרט RNAV“ ‏(Area navigation (RNAV) specification), המבוסס על ניווט שאינו כולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNAV, כגון: RNAV 1 או RNAV 5;

(2)”מפרט RNP“ ‏(Required navigation performance (RNP) specification), המבוסס על ניווט הכולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNP, כגון: RNP 4 או RNP APCH;

”מצנח ממונע“ – (נמחקה);

”מקובל על המנהל“ – מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה המקובלים על המנהל לפי תקנה 545ד;

”משדר מיקום חירום“ (ELT – Emergency Locator Transmitter) – ציוד לשידור אותות מובחנים בתדרים ייעודיים אשר יכול להיות מופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות או באופן ידני, שהוא אחד מאלה:

(1)משדר מיקום חירום אוטומטי קבוע (ELT (AF) – Automatic Fixed ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי ומחובר באופן קבוע לכלי הטיס;

(2)משדר מיקום חירום אוטומטי נייד (ELT (AP) – Automatic Portable ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי, מחובר באופן קשיח לכלי הטיס אבל ניתן להסרה ממנו במהירות;

(3)משדר מיקום חירום אוטומטי נפרס (ELT (AD) – Automatic Deployable ELT) – משדר המחובר באופן קשיח לכלי הטיס והנפרס ומופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות וכן, במקרים מסוימים, מופעל גם באמצעות חיישנים הידרו־סטטיים וניתן לפריסה גם באופן ידני;

(4)משדר מיקום חירום להישרדות (ELT (S) – Survival ELT) – משדר הניתן להסרה מכלי הטיס והמאוחסן כך שניתן להפעילו בנקל במקרי חירום, והמופעל באופן ידני בידי ניצולים;

”נוהל תקן טכני“ (TSO – Technical Standard Order) – אמת מידה טכנית מזערית המשמשת בכלי טיס אזרחי לחומרים, חלקים, תהליכים וציוד תעופתי, כאמור בפרק משנה O לחלק ה־21 לפ.א.ר.;

”נוהל תקן טכני אירופי“ (ETSO) – (החל מיום 3.11.2026): מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים מזערי לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית (EASA) לפי תקנות הכשירות האווירית האירופית;

”נוטאם (NOTAM)“ – הודעה המופצת באמצעי תקשורת אלקטרוני (telecommunication) הנוגעת למיסוד תשתית תעופה, שירות תעופתי, או הוראות תעבורה אווירית, מצבם או שינוים, וכן לסיכונים לתעופה, אשר חיוני להביאה במהירות לידיעת אנשים העוסקים בהפעלת טיסות;

”ניווט מבוסס ביצועים“ (Performance-based navigation (PBN)‎) – ניווט אזורי המבוסס על דרישות ביצועים (performance requirements) לכלי טיס הפועלים בנתיב, בגישת מכשירים או במרחב אווירי אחר שהועד לכך;

”נקודת אל־חזור“ (Point of no return) – נקודת הציון הגאוגרפית האחרונה שממנה יכול מטוס לטוס, בטיסה נתונה, לשדה היעד או לשדה משנה לנתיב זמין;

”נקודת הליכה סביב“ (MAPt – Missed Approach Point) – הנקודה בתהליך גישת מכשירים שבה או לפניה יש להתחיל בתהליך ההליכה סביב;

”נקודת תכנון מחדש בטיסה“ (Point of in-flight re-planning) – נקודת ציון גאוגרפית שממנה יכול מטוס להמשיך בטיסה לשדה היעד, או לסטות לשדה משנה אם בעת ההגעה לאותה נקודה לא נותרה במטוס כמות דלק מספקת להשלמת הטיסה לשדה היעד עם כמויות הדלק הנדרשות לפי תקנות אלה;

”נת״א“ – ניהול תעבורה אווירית;

”סוג“ (type) –

(1)לעניין רישיונות והגדרים לעובדי טיס, לזכויותיהם ולמגבלותיהם – ייצור ודגם בסיסי של כלי טיס, לרבות שינויים בו שאינם משנים את הטסתו (handling) או את מאפייני טיסתו (flight characteristic), לדוגמה: B.777‏; A320;‏

(2)לעניין דרישות לגבי כלי טיס – כלי הטיס הדומים זה לזה בתכן שלהם, לדוגמה: B737-800 ו־B737-900‏; Piper PA-23-235 ו־PA-23-250;

”סוג ביצועי התקשורת הנדרשים“ (Required communication performance type (RCP type)‎) – (בוטלה);

”ספר בקרת האחזקה“ (MCM – Maintenance Control Manual) – ספר עזר לתחזוקה כמשמעותו בסעיף 19(3)(ב) לחוק, המפרט את נוהלי המפעיל האווירי המבטיחים כי כל פעולות הבדק והתחזוקה הקלה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בכלי הטיס של המפעיל האווירי בזמן ובאופן מבוקר ומשביע רצון;

”ספר הטיסה“ (Flight Manual) – ספר עזר, המשויך לתעודת כושר הטיסה של כלי הטיס, הכולל הגבלות שבהן חייב כלי הטיס לעמוד לצורך שמירת כשירותו האווירית, וכן הוראות ומידע הדרושים לאנשי צוות האוויר להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס;

”ספר עזר למבצעים“ (Operations Manual) – ספר עזר של מפעיל אווירי הכולל נהלים, הוראות והנחיות לשימוש והכוונה של כוח האדם המועסק על ידו בתפקיד תפעולי;

”ספר תפעול כלי טיס“ (Aircraft Operating Manual) – ספר עזר, המכיל נוהלי תפעול במצב רגיל, במצב בלתי רגיל ובמצב חירום, בד״ח, מגבלות, מידע לגבי ביצועי כלי הטיס, פרטים לגבי מערכות כלי הטיס ומידע נוסף הנוגע להפעלת כלי הטיס;

”עפיפון“ – כלי טיס העשוי ממבנה העטוף בנייר, בבד, במתכת או בחומר אחר, המיועד להטסה והקשור לחבל או לכבל, והנתמך בטיסה בידי רוח הנעה מעבר למשטחיו בלבד;

”עקרונות הגורם האנושי“ (Human Factors Principles) – עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;

”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט, בלא תשלום, בשינויים המפורטים בתקנות אלה וכן בשינויים אלה:

(1)בכל מקום שנאמר ”FAA“ יקראו הרשות;

(2)בכל מקום שנאמר ”the administrator“ יקראו המנהל;

(3)בתוספת החמישית (Appendix E) ובתוספת השישית (Appendix F) לחלק 121 לפ.א.ר., יקראו כל הפניה לתקנה 121.424 כהפניה לתקנה 447, וכל הפניה לתקנה 121.441 כהפניה לתקנה 461;

(4)בשינויים המפורטים בתוספת השנייה;

ראו FAA Regulations באתר רשות התעופה הפדרלית.

”פמ״ת“ – פרסומי מידע תעופתי (A.I.P. – Aeronautical Information Publication) בעלי תוקף קבוע החיוניים לתעבורה האווירית, שהוציא המנהל בהתאם לסעיף 84 לחוק, והעומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט;

ראו ”פרסום מידע תעופתי פנים ארצי“ באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית.

”פניית נוהל“ (Procedure Turn) – תמרון שבו מבוצעת פניית יציאה מכיוון מוגדר, המלווה בפנייה בכיוון הנגדי, במטרה לאפשר לכלי הטיס ליירט נתיב או רדיאל ולהמשיך בכיוון ההפוך לכיוון המקורי;

”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל;

”קטגוריה“ (category) – לעניין מתן רישיונות לכלי טיס – סיווג כלי טיס לפי שימוש המיועד לו או לפי ההגבלות התפעוליות של השימוש בו; בכלל זה תובלה, רגיל, שימושי, אקרובטי, מוגבל;

”קטגוריית הצלה וכיבוי אש“ – קטגוריית שירותי הצלה וכיבוי אש כאמור בפרק התשיעי לחלק הראשון של נספח 14 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן –

(1)לעניין שדה תעופה – המפורסמת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים לאותו שדה;

(2)לעניין מטוס – הנגזרת 9-1 בחלק הראשון לנספח 14 לאמנה, לפי סוג המטוס;

”קשר העין הדרוש“ – מצב דברים שבו מקטע העזרים החזותיים או קטע מאזור הגישה שאמור להיראות לעיני הטייס למשך זמן המספיק לו להערכת מיקום כלי הטיס ושיעור השינוי במיקומו לעומת הנתיב הרצוי, נראה לעיניו; במקרה של גישת הקפה – קשר העין הדרוש הוא עם סביבת המסלול; בהפעלת גישה בקטגוריה III עם גובה החלטה – קשר העין הדרוש הוא זה שצוין לגבי אותו תהליך גישה ולאותה הפעלה כמפורט בשירותי המידע התעופתי;

”ראות טיסה“ (Flight Visibility) – מרחק אופקי ממוצע לפנים, מתא הטייס של כלי טיס הנמצא בטיסה, שממנו ניתן לראות ולזהות עצמים בולטים בלתי מוארים ביום ועצמים בולטים מוארים בלילה;

”ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – (נמחקה);

”רום טיסה“ (flight level) – רמה של לחץ אטמוספרי קבוע המבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן גובה במאות רגל מעל מישור שבו נמדד לחץ אוויר של 29.92 אינץ׳ כספית (1013.25 מיליבר); לדוגמה, רום טיסה 255 משמעותו קריאת מד גובה ברומטרי של 25,500 רגל;

”רקטה“ – כלי טיס המונע באמצעות פליטת גזים מתפשטים הנוצרים במנוע מחומרי הדף בעלי כושר פעולה עצמי שאינם תלויים בהכנסת כל חומר מבחוץ, לרבות כל חלק הנפרד ממנה במרוצת הפעולה;

”רישיון הפעלה מסחרית“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי סעיף 2 לחוק הרישוי;

”רשימת חריגי תצורה“ (CDL – Configuration Deviation List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס ושאישרה מדינת התכן, המזהה חלקים חיצוניים בסוג כלי טיס, שניתן להתחיל בטיסה גם אם הם אינם נמצאים; רשימה כאמור תכיל, אם נדרש על פי ספר הטיסה, מידע בדבר מגבלות ההפעלה ותיקון ביצועי כלי הטיס הנגזרים מכך;

”רשימת ציוד מזערי“ (MEL – Minimum Equipment List) – רשימה התואמת את רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס או מחמירה ממנה, שהכין מפעיל אווירי, המאפשרת הפעלת כלי הטיס, בכפוף לתנאים מוגדרים, כאשר ציוד מסוים בכלי הטיס אינו שמיש;

”רשימת ציוד מזערי ראשית“ (MMEL – Master Minimum Equipment List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס לסוג כלי טיס מסוים, באישור מדינת התכן, הכוללת רשימת פריטים שמותר שהם לא יהיו שמישים עם התחלת הטיסה; רשימה כאמור יכולה להיות קשורה לתנאי הפעלה מסוימים, להגבלות או לנהלים מיוחדים;

”רשם טיסה“ (flight recorder) – (החל מיום 14.8.2026, ולגבי מטוס או הליקופטר שהיה רשום בפנקס הרישום ביום האמור, החל מיום 14.8.2031): רשם מכל סוג שהוא המותקן בכלי טיס לצורך סיוע בחקירה בטיחותית כמשמעותה בסעיף 104 לחוק, ובכלל זה –

(1)רשם נתוני טיסה (Flight Data Recorder ו־Aircraft Data Recording System);

(2)רשמקול תא הטייס (Cockpit Voice Recorder ו־Cockpit Audio Recording System);

(3)רשם תקשורת נתונים (Data Link Recorder ו־Data Link Recording System);

(4)רשם תמונה (Airborne Image Recorder ו־Airborne Image Recording System);

(5)כל שילוב של רשמים כאמור בפסקאות (1) עד (4);

”שדה“, ”שדה תעופה“ –

(1)בישראל – שדה תעופה, לרבות מנחת, כהגדרתם בחוק;

(2)מחוץ לישראל – שטח יבשתי או ימי, לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס;

”שדה מבודד“, לעניין סוג נתון של מטוס – שדה יעד שלגביו לא קיים שדה משנה לשדה היעד המתאים לאותו סוג מטוס;

”שדה משנה“ (Alternate Aerodrome) – שדה תעופה שאליו יכול כלי טיס לטוס כאשר לא ניתן או לא מומלץ להתקדם לעבר שדה היעד או לנחות בו, ובו זמינים שירותים ומיתקנים הדרושים להפעלת כלי הטיס, ובלבד ששדה תעופה כאמור מתאים להפעלת כלי הטיס, ופעיל בזמן ההגעה המשוער; שדה משנה יכול להיות כל אחד מאלה:

(1)שדה משנה להמראה (Take-off Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות אם הדבר נדרש זמן קצר לאחר ההמראה וכאשר לא ניתן להשתמש בשדה ההמראה;

(2)שדה משנה לנתיב (En-route Alternate) – שדה משנה שבו יכול כלי הטיס לנחות במקרה שבו נדרשת הסטה מנתיב הטיסה בעת טיסה בנתיב;

(3)שדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות כאשר לא ניתן או לא מומלץ לנחות בשדה היעד;

”שינוי“, לעניין כלי טיס – לפי האמור בפרק הרביעי לתקנות התיעוד;

”שינוי גדול“, לעניין כלי טיס – כהגדרתו בתקנות מכוני הבדק;

”שיפוץ“ – ביצוע פירוק, ניקוי, בדיקה, תיקון לפי הצורך, הרכבה מחדש וכן ביצוע בדיקה תפעולית לפי סימוכי השיפוץ, כהגדרתם בתקנה 219 לתקנות הרישיונות;

”שירותי מידע תעופתי“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתם בחוק, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – שירותי מידע לתעופה הניתנים בידי מדינה חברה לפי נספח 15 לאמנה;

”שירותי קרקע“ – שירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס לשדה תעופה ועזיבתו, למעט שירותי נת״א;

”שליטה תפעולית“ – היכולת להורות על ייזום טיסה, המשכה, סטייה מנתיבה המתוכנן או סיומה, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, ולשם הבטחת סדירות הטיסה ויעילותה;

”תהליך גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – סדרת תמרונים מוגדרים מראש המסתמכים על מכשירי הטיסה עם פירוט ההגנה ממכשולים, החל בקבע הגישה ההתחלתית, או אם ישים, מנקודת התחלה של נתיב הגעה מוגדר, עד לנקודה שממנה ניתן להשלים את הנחיתה, או, אם הנחיתה לא הושלמה, למקום שעומד באמות מידה של ניקיון ממכשולים לשם ביצוע המתנה (holding) או לשם טיסה בנתיב; תהליכי גישת מכשירים מסווגים כך:

(1)תהליך גישה לא מדויקת (Non-precision approach (NPA) procedure) – תהליך גישת מכשירים שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (D2) והוא מסוג A; לעניין זה, הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם הנחיה אנכית לא מחייבת (advisory VNAV) שמחשב ציוד הנישא בכלי הטיס – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D); הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם חישוב ידני של שיעור ההנמכה הנדרש – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D);

(2)תהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV – Approach procedure with vertical guidance) – תהליך גישת מכשירים בניווט מבוסס ביצועים (PBN) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A;

(3)תהליך גישה מדויקת (Precision approach (PA) procedure) – תהליך גישת מכשירים המבוסס על מערכות ניווט (כגון ILS, MLS, GLS, SBAS CAT I) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A או B;

”תהליך הליכה סביב“ (Missed Approach Procedure) – התהליך שאותו יש לבצע אם לא ניתן להמשיך בגישה לנחיתה;

”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר;

”תכנית טיסה“ – מידע מפורט המסופק ליחידת נת״א, לגבי טיסה מתוכננת, או לגבי קטע של טיסה מתוכננת, של כלי טיס;

”תכנית טיסה מבצעית“ – תכנית טיסה שהכין מפעיל אווירי לביצוע טיסה בטוחה, כאמור בתקנה 78א המבוססת על שיקול ביצועי כלי הטיס, מגבלות תפעול נוספות ותנאים צפויים בנתיב הטיסה המתוכנן ובשדות התעופה הנוגעים לטיסה;

”תחזוקת קו“ – כהגדרתה בתקנות מכוני הבדק;

”תחזית מזג אוויר“ (Forecast) – תיאור תנאי מזג אוויר עתידיים, במועד מוגדר או בפרק זמן מוגדר, באזור מוגדר, המסופק –

(1)בישראל – שנותן השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)במדינת חוץ – שנותן גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;

”תיקון גדול“ – כהגדרתו בתקנות מכוני הבדק;

”תנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים“ (IMC – Instrument Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים, המבוטאים במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן, הנמוכים מהתנאים המזעריים לטיסת ראייה;

”תנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה“ (VMC – Visual Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים השווים לכל התנאים המזעריים המפורטים להלן או הטובים מהם, במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן:

(1)קיום ראות טיסה של לפחות 5 ק״מ מתחת לגובה של 3,050 מטרים (10,000 רגל) מעל גובה פני הים הממוצעים (AMSL) וראות טיסה של לפחות 8 ק״מ מעל לגובה זה;

(2)מרחק אופקי של לפחות 1,500 מטרים ומרחק אנכי של לפחות 300 מטרים (1,000 רגל) בין כלי הטיס ובין ענן;

(3)בסיס הענן (Ceiling) הוא לפחות 450 מטרים (1,500 רגל);

”תעודת אחזקה ושחרור“ (Maintenance Release) – תעודה שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, לפי המידע התחזוקתי הישים, ולנוהלי הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק;

”תפקיד תפעולי“ – תפקיד מטעם מפעיל אווירי שהוא אחד מאלה:

(1)תפקיד איש צוות;

(2)תפקיד הקשור בניהול מבצעי טיסה ובשליטה תפעולית;

(3)תפקיד הקשור במתן שירותי קרקע או בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי טיס שהוא מפעיל;

”תפקידי EFB“ (‏EFB Functions) – התפקידים שממלאת מערכת EFB לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר, ובכלל זה גישה למידע הנדרש לצורך ניווט כלי הטיס והצגתו, גישה למידע תעופתי והצגתו, גישה למידע מטאורולוגי והצגתו, חישוב ביצועי כלי הטיס, חישוב מרכז הכובד של כלי הטיס, אחסון ספרים ונהלים הנדרשים להפעלת כלי הטיס והצגתם וכיוצא באלה;

”תצפית מזג אוויר“ (Observation (Meteorological)‎) – מדידה או הערכה של נתון מזג אוויר קיים;

”תקנות ההפעלה האירופיות“ – (החל מיום 14.8.2026, ולגבי מטוס או הליקופטר שהיה רשום בפנקס הרישום ביום האמור, החל מיום 14.8.2031): תקנת הנציבות האירופית מספר 965/2012 מיום י״ט בתשרי התשע״ג (5 באוקטובר 2012), הקובעת דרישות טכניות והליכים מינהליים הקשורים להפעלה אווירית (Commission Regulation (EU) No 965/2012 of 5 October 2012 laying down technical requirements and administrative procedures related to air operations pursuant to Regulation (EC) No 216/2008 of the European Parliament and of the Council OJ L 296, 25.10.2012, p. 1-148), כפי עדכונה מזמן לזמן, שקישור אליה נתון באתר האינטרנט;

”תקנות המנ״ב“ – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017;

”תקנת הכשירות האווירית האירופית“ – (החל מיום 3.11.2026): תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט״ו באב התשע״ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן רישוי ארגוני תכן וייצור;

”תקנות הרישום“ – תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973;

”תקנות הרישיונות“ – תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981;

”תקנות התיעוד“ – תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977;

”תקנות מכוני הבדק“ – תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013;

”תקנות המנחתים“ – תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975;

”תקשורת מבוססת ביצועים“ (Performance-based communication (PBC)‎) – תקשורת המבוססת על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית.

(בוטלה).

(בוטלה).

לעניין סעיף 76(א)(2) לחוק –

(1)יראו כלי טיס למעט כלי טיס האמור בפסקאות (2) ו־(3) כמוכן לתזוזה מרגע סגירת דלתותיו ואם אין לו דלתות – מרגע התנעת המנועים;

(2)יראו הליקופטר כמוכן לתזוזה מרגע התנעת המנועים, ויראו בעצירתו המלאה של הרוטור כעצירתו המלאה של ההליקופטר בסוף הטיסה;

(3)יראו בלון מאויש כמוכן לתזוזה מעת שהבלון, ובכלל זה חופת הבלון והסל, התנתקו מהקרקע, ולעניין בלון קשור – למעט כל מיתקן עגינה המחבר את הבלון לקרקע; יראו את הרגע שבו בלון מאויש הגיע למצב מנוחה חזרה על הקרקע כעצירתו המלאה בסוף הטיסה.

(א)אירעה תאונה לכלי טיס ישראלי מחוץ לישראל, שבה אדם נהרג או נפגע באופן חמור, או שנגרם נזק חמור לכלי טיס או לרכוש, יודיע הטייס המפקד, באמצעים המהירים ביותר המצויים ברשותו, על התאונה שהיה מעורב בה כלי הטיס –

(1)כאשר התאונה אירעה בשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך באותה מדינה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי שלה;

(2)כאשר התאונה אירעה מחוץ לשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך במדינה האחראית על מתן שירותי נת״א במרחב האווירי שאירעה בו התאונה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי של אותה מדינה;

אין בהוראה זו כדי לגרוע מן החובה לדווח לפי סעיף 106 לחוק, לחוקר הראשי כהגדרתו בסעיף 103 לחוק.

(ב)סטה טייס מפקד מהוראות כל דין במקרה חירום לפי סעיף 76(ב)(1) לחוק, ימציא למנהל דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בתוך עשרה ימים מיום הסטייה האמורה.

(ג)היתה סטייה כאמור בתקנת משנה (ב), סטייה מדיני מדינה חברה, יודיע על כך הטייס המפקד גם לרשות המתאימה לכך כאמור בתקנת משנה (א)(1), בלא דיחוי, ואם דרשה כך יגיש לה דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מיום הדרישה.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להמנות על צוות הטייסים שלו, אלא אם לפחות אחד מצוות הטייסים של כלי הטיס הוא טייס מפקד מורשה לפי תקנות הרשיונות.

(ב)לא יתיר טייס מפקד לאדם ולא יחזיק אדם בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה אלא אם כן אותו אדם הוא:

(1)טייס המורשה להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס;

(2)נציגו של המנהל המוסמך להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס ואשר קיבל הסכמתו של הטייס המפקד והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה.

(ג)חילוף של טייס מפקד בשעת טיסה שלא במסגרת התנאים של תקנת משנה (ב), ייראה תמיד כמקרה חרום הקשור באי יכלתו הפתאומית של הטייס המפקד להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה. חילוף כאמור יחייב דיווח מיידי ליחידת פיקוח תעבורה אוירית (יחידת נת״א) או לכל תחנה אחרת עמה מקיים או עמה יכול לקיים כלי הטיס קשר רדיו; הפיקוד על כלי הטיס עובר במקרה חרום כזה למנוסה שבין האנשים המנויים להלן ולפי סדר הקדימות כלהלן:

(1)לטייס המשנה באותה טיסה;

(2)לטייס כשיר בעל רשיון והסמכה לשמש טייס מפקד על אותו טיפוס של כלי טיס, המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, בהסכמת טייס המשנה;

(3)לכל אדם אחר בעל נסיון כטייס המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, רק אם גם טייס המשנה אינו יכול להמשיך למלא תפקידי טייס באותה טיסה;

(4)כאמור בפסקה (2) ובפסקה (3), כסדרן, אם לא היה טייס משנה באותה טיסה מתחילתה.

(ד)מי שהחליף את הטייס המפקד בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ג) חייב לדווח למנהל מייד לאחר נחיתת החרום על כל פרטי המקרה ועל סיבותיו ונסיבותיו.

(א)טייס מפקד יצטייד לפני התחלת הטיסה בכל המידע הניתן להשגה ביחס לאותה טיסה.

(ב)מידע זה חייב לכלול –

(1)לגבי טיסה לפי כט״מ או לגבי טיסה שלא בקרבת שדה תעופה – דו״חות ותחזיות של מזג אויר, דרישות דלק, האלטרנטיבות האפשריות כאשר הטיסה המתוכננת אינה ניתנת לביצוע לפי התכנית, תוך התחשבות בכל עיכוב בתעבורה האוירית אשר הוא קיבל מידע עליו מטעם יחידת נת״א;

(2)מידע על המסלולים המיועדים לשימוש ועל מרחקי המראה ונחיתה כמפורט להלן:

א.לגבי כלי טיס אשר עבורם נדרש ספר טיסה מאושר המכיל מרחקי המראה ונחיתה – את מרחקי ההמראה והנחיתה הרשומים בספר העזר;

ב.לגבי כלי טיס אחר – מידע מוסמך אחר המתאים לכלי הטיס, המתייחס לביצועי כלי הטיס בנתונים הצפויים של גובה המסלול מעל פני הים ושל שיפוע המסלול, משקל כולל של כלי הטיס, רוח וטמפרטורה.

(ג)טייס מפקד של כלי טיס, בטיסה כללית, ישאיר לפני המראתו רשימת הנוסעים הנמצאים איתו בכלי הטייס במקום ובאופן שיורה המנהל.

לא יתחיל אדם בביצוע טיסה של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית, או של מטוס שהוראות הפרק השמיני חלות עליו (להלן בתקנה זו – כלי טיס) אלא אם כן מולאו כל טופסי הכנת הטיסה, המאשרים, לשביעות רצונו של הטייס המפקד, כי –

(1)כלי הטיס כשיר לטיסה;

(2)הציוד והמכשירים הנדרשים לביצוע הטיסה לפי תקנות אלה, מותקנים או נמצאים בכלי הטיס, לפי העניין, והם מספיקים לביצוע הטיסה;

(3)לכלי הטיס הוצאה תעודת אחזקה ושחרור או שהוא שוחרר לטיסה לפי תקנה 133;

(4)לפי רשומון ההעמסה שמולא לפי תקנות אלה –

(א)מסת כלי הטיס ומיקום מרכז הכובד שלו הם כאלה שניתן להפעיל את כלי הטיס בבטחה, בהתחשב בתנאי הטיסה הצפויים;

(ב)המטען הנישא בכלי הטיס מחולק בצורה הולמת לפי מגבלות ההעמסה לפי ספר הטיסה שלו, ומאובטח בבטחה;

(ג)כלי הטיס עומד במגבלות ההפעלה לפי ספר הטיסה שלו ולפי הוראות תקנות אלה, לטיסה המתוכננת;

(5)נחתמה תכנית טיסה מבצעית לפי תקנה 78א.

לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצאות בכלי הטיס מפות תעופתיות הישימות לנתיב הטיסה המתוכנן, וכן לכל נתיב לאורכו, שלגביו יש צפיות סבירה כי הטיסה יכולה להיות מוסטת אליו.

(בוטלה).

(א)כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס ובעת ההמראה בעת הנחיתה.

(ב)בכל שלב אחר בזמן הטיסה, כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס, אלא אם כן היעדרותו משם דרושה לשם ביצוע תפקיד הקשור להפעלת כלי הטיס או לשם צרכיו הפיזיולוגיים.

(ג)איש צוות אוויר יהדק את חגורת מושבו בכל עת היותו בעמדתו.

(ד)כל איש צוות אוויר הנמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה; איש צוות אוויר הנמצא בתא הטייס אך אינו נמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה, ואולם אם רצועת הכתף אינה מאפשרת לו לבצע את תפקידיו, הוא רשאי להתירה ובלבד שיישאר חגור בחגורת המושב.

(ה)הטייס המפקד בכלי הטיס יוודא כי כל אדם הנמצא במושב טייס ישמור חגורות כתף מהודקות במהלך המראת כלי הטיס או בנחיתתו.

(ו)כל דייל יהדק את חגורת המושב, וכאשר מותקנות, את רצועות הכתף בעת ההמראה והנחיתה, ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך.

(ז)בתקנה זו, ”חגורות בטיחות“ – כוללות את רצועות הכתף וחגורת המושב.

(בוטלה).

לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה או על פני הקרקע ברשלנות או בפזיזות שיש בהן כדי לסכן חיים או רכוש.

רוטור הליקופטר לא יושאר סובב בכוח מנוע בלא שטייס המורשה להטיס את אותו הליקופטר יאחז בהגאיו.

(א)בתקנה זו –

”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם השר;

”מכשיר“ – מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו;

”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם השר הכיר בהם;

”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו;

”המידה הקבועה“ – אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן:

(1)חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(2)ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה.

(ב)לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס –

(1)כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה;

(2)תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו;

(3)כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים, או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה.

(ג)פרט למקרה חירום לא ירשה טייס של כלי טיס להטיס אדם בכלי הטיס אם ברור כי אותו אדם נמצא תחת השפעה של אלכוהול, סם או תרופה; הוראה זו לא תחול על הטסת חולה הנמצא בהשגחה רפואית מתאימה.

(ד)היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו –

(1)להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה;

(2)כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על־ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה.

(ה) (1)המנהל רשאי לדרוש מהנבדק להעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, בית החולים, הרופא או האדם האחר, לפי הענין, יעביר אליו תוצאות הבדיקה בדבר ריכוז האלכוהול או הסם בדמו שנעשתה בתוך 4 שעות לפני שקיבל איש הצוות את תפקידו או תוך 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו.

(2)סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפיסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות.

(א)בתקנה זו –

”עישון“ – עישון סיגריה, סיגרלה, סיגר או מקטרת או החזקתם כשהם דולקים;

”כלי טיס ישראלי“ – כמשמעותו בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971.

(ב)לא יעשן אדם בכלי טיס ישראלי (בתקנה זו – כלי טיס).

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי אדם לעשן סיגריות בכלי טיס –

(1)בטיסה מסחרית הנמשכת יותר משעתיים מנקודת המוצא אל היעד הסופי שלה, בתנאי שהמעשן נמצא באזור ובמקום ישיבה שהקצה לכך המפעיל ולאחר שהשלטים המורים על איסור עישון – כבו;

(2)בטיסה שאינה מסחרית;

(3)בטיסת שכר לשימוש עצמי כמשמעותה בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982;

(4)בטיסה שבה אישר המנהל את העישון.

(ד)בנוסף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יעשן אדם בכלי טיס בכל עת –

(1)כאשר אורות השלטים המורים על איסור עישון דולקים;

(2)בחדרי השירותים של כלי הטיס;

(3)במעברים שבין מושבי הנוסעים;

(4)ליד דלתות כלי הטיס;

(5)אם הורה איש צוות האויר על איסור עישון.

(ה)מפעיל יקבע בכל כלי טיס שבו חל איסור עישון שלטים מוארים שיהיו במצב תקין בכל עת, המורים על איסור העישון במספר, בגודל ובצורה שיקבע המנהל.

לא יפעיל אדם כלי טיס אם לפי ידיעתו נמצאים בכלי הטיס סמים נרקוטיים, מריחואנה, חשיש וסמים או חמרים מעוררים, מדכאים או סמים מסוכנים אחרים כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, אלא אם ניתן על ידי המנהל מראש ובכתב אישור להובלת סמים או חומרים אלה.

לא ישליך טייס מפקד של כלי טיס ולא ירשה לאדם להשליך חפץ או לרסס חומר מכלי טיס בטיסה אלא באישור המנהל מראש ואלא אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך.

(א)פרט למקרים בהם יורה המנהל אחרת, יחולו בכלי טיס ישראלי, הוראות אלה:

(1)לא ימריא בו טייס ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא כי כל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הדרכה בדבר הדרך שבה יש להדק ולהתיר את חגורת המושב או את חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס;

(2)לא יסיעו טייס, לא ימריאו ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא שכל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הוראה להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב או את חגורות הכתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס;

(2א)הטייס המפקד רשאי להורות לכל אדם בכלי הטיס להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב, או את חגורות הכתף, ככל שאלה מותקנות בכלי הטיס, אם הוא רואה בכך צורך;

(3)בעת ההסעה, ההמראה או הנחיתה של כלי הטיס, בכול עת שהטייס המפקד הורה על כך, או בכל עת שהשלטים המורים על הידוק חגורות דולקים, חייב כל אחד מהנוסעים בו לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו; הוראה זו לא תחול על –

(א)ילד שגילו עד שנתיים היכול להיות מוחזק על ידי אדם בוגר היושב על מושב;

(ב)נוסע הנמצא בכלי הטיס למטרת צניחה ספורטיבית והיכול לשבת על רצפת כלי הטיס.

(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על בלון חופשי המצויד בסל או בגונדולה ועל ספינת אויר.

(א)לא יתיר טייס של כלי טיס הובלת מצנח המיועד לשימוש בשעת חרום בכלי הטיס, אלא אם נתמלאו כל אלה:

(1)המצנח הוא מסוג מאושר כאמור בפרק העשירי;

(2)המצנח נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים –

(א)תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב);

(ב)תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה.

(החל מיום 3.11.2026): לא יתיר מפעיל אווירי ביצוע טיסה שבה נישא בכלי הטיס מצנח המיועד לשימוש בשעת חירום אלא אם כן התמלאו כל אלה:

(1)המצנח מאושר, כהגדרתו בפרק העשירי;

(2)המצנח קופל, אוחזק או תוקן לפי תקנה 194(2).

(ב)פרט למקרה של חרום, לא יבצע אדם צניחה מכלי טיס ולא יתיר טייס מפקד צניחה מכלי טיס בשטח ישראל אלא בהתאם להוראות הפרק העשירי.

(ג)פרט אם כל הנמצאים בכלי טיס חוגרים מצנח מסוג מאושר, לא יבצע טייס של כלי טיס אשר נמצא בו אדם שאיננו איש צוות, במתכוון, כל תימרון אשר בו יימצא כלי הטיס בכל אחד מאלה:

(1)הטייה בזוית העולה על 60 מעלות כלפי קו האופק;

(2)מצב של חרטום־מעלה או חרטום־מטה בזוית העולה על 30 מעלות כלפי האופק.

(ד)תקנת משנה (ג) אינה חלה בכל אחד מהמקרים הבאים:

(1)טיסות מיבחן לצורך רישוי של טייס;

(2)ביצוע סיחרורים או תמרוני טיסה אחרים הדרושים לשם קבלת תעודה או הגדר תחת הדרכתו של טייס בעל רשיון הדרכה כאמור בתקנות הרשיונות.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס הגורר דאון, אלא אם התקיימו כל אלה:

(1)הטייס המפקד של כלי הטיס הגורר הוא בעל הסמכה לגרירת דאונים כאמור בתקנות הרשיונות;

(2)כלי הטיס הגורר מצוייד בוו גרירה מדגם שאישר המנהל והמותקן בשיטה שאישר;

(3)כבל הגרירה שבשימוש הוא בעל חוזק בקריעה של לא פחות מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ולא יותר מפעמיים משקל זה. אולם, חוזק הקריעה של כבל הגרירה מותר שיעלה על פעמיים משקלו הכולל המקסימלי המאושר של הדאון אם התקיימו שני אלה:

א.חוליית בטחון מותקנת בנקודת חיבור כבל הגרירה אל הדאון, אשר חוזק הקריעה שלה אינו קטן מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ואינו עולה על פעמיים משקל זה;

ב.חוליית בטחון מותקנת בנקודת החיבור של כבל הגרירה אל כלי הטייס הגורר, אשר חוזק הקריעה שלה עולה, אך בלא יותר מ־25 אחוז, על חוזק הקריעה של חוליית הבטחון אשר בנקודת הגרירה של הדאון, ואינו עולה על פעמיים המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון;

(4)לפני ביצוע פעולות של גרירת דאון, יודיע הטייס המפקד על כך ליחידת נת״א בשדה התעופה ממנו הוא עומד להמריא; לא קיימת יחידת נת״א הפועלת באותו שדה התעופה, יודיע הטייס המפקד על כוונת הגרירה ליחידת הנת״א המתאימה;

(5)הטייסים של כלי הטיס הגורר ושל הדאון הסכימו ביניהם מראש על דרך ביצוע הפעולה, על סימונים להמראה ולשחרור הדאון, על מהירויות טיסה ועל נהלי חירום עבור כל אחד מהטייסים;

(6)מפעיל כלי הטיס קבע נהלים לגרירת דאונים שאישר המנהל והגרירה מבוצעת בהתאם לאותם נהלים.

(ב)לא ישחרר טייס של כלי טיס את כבל הגרירה, לאחר שחרור הדאון, בצורה העלולה להוות סכנה לחיי אדם או לרכוש.

(א)פרט כאמור בתקנה 16 לא יגרור טייס של כלי טיס כל דבר באמצעות כלי הטיס אלא בהתאם לאישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

(ב)בקשה לאישור לפי תקנה זו תוגש למנהל באופן ובצורה שיורה.

(א)מלבד כאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם ולא ירשה טייס מפקד או מפעיל של כלי טיס להפעיל אבזר אלקטרוני מיטלטל כלשהו בעת הטיסה בכלי טיס ישראלי במקרים שלהלן:

(1)כלי הטיס מופעל על ידי בעל רשיון הפעלה מסחרית;

(2)כלי טיס אחר, אם הוא מופעל לפי כט״מ.

(ב)תקנת משנה (א) לא תחול על האבזרים האלה:

(1)רשמקול מיטלטל;

(2)מכשיר עזר לכבדי שמיעה;

(3)קוצב לב;

(4)מכונת גילוח חשמלית;

(4א)מערכת EFB שמתקיימות לגביה הוראות תקנות 35א עד 35ג לגבי אותה טיסה, לפי העניין;

(5)כל אבזר אלקטרוני מיטלטל אחר אשר מפעילו של כלי הטיס קבע שהוא לא יגרום להפרעה למערכות הניווט והקשר של כלי הטיס.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט בלון חפשי מאוייש, למטרת הדרכת טיסה, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת ניהוג כפולה בפעולה מלאה (fully functioning dual controls).

(ב)לא יפעיל אדם כלי טיס לאימוני טיסת מכשירים מדומה אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)טייס בעל הגדרים מתאימים בהתאם לתקנות הרשיונות, נמצא במושב הטייס השני ומשמש כטייס מאבטח;

(2)לטייס המאבטח שדה ראייה בלתי מופרע קדימה ולשני הצדדים, או, אם קיימת הגבלה כלשהי בשדה הראייה, נמצא בכלי הטיס משקיף מוסמך אשר ביכולתו להשלים בצורה מספיקה את שדה הראייה של הטייס המאבטח;

(3)פרט למקרה של כלי טיס הקל מהאויר, מצוייד כלי הטיס במערכת ניהוג כפולה.

(ג)לא יפעיל אדם כלי טיס שמשתמשים בו לטיסת מבחן לקבלת רשיון טייס בנתיבי תובלה באויר או לקבלת הגדר מין או הגדר סוג ברשיון כאמור, או לטיסת מבחן לפי הפרק השלושה עשר, אלא אם נמצא במושב הטייס השני שליד ההגאים טייס מאבטח המורשה לשמש כטייס מפקד של כלי הטיס.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאים של כללי טיסת מכשירים אלא אם נמצאת בכלי הטיס כמות דלק המספיקה, בהתחשב בדו״חות ובתחזיות של מזג האויר, לביצוע כל אלה:

(1)השלמת הטיסה עד לשדה התעופה המיועד לנחיתה הראשונה;

(2)טיסה משדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה;

(3)טיסה נוספת לאחר מכן במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה המתוכנן.

(ב)האמור בתקנת משנה (א)(2) לא יחול אם נקבעו נהלי גישת מכשירים סטנדרטית לגבי השדה המיועד לנחיתה הראשונה בהוראות התעבורה האווירית, ותנאי מזג האויר לשדה זה החזויים למשך התקופה משעתיים לפני זמן ההגעה המשוער ועד שעתיים לאחר זמן זה הם כלהלן:

(1)בסיס עננים של לפחות 1000 רגל מעל לנמוך שבין שלושת אלה:

א.הגובה המזערי בנתיב הטיסה (MEA);

ב.הגובה המזערי להימנעות ממכשולים (MOCA);

ג.הגובה שנקבע לקטע הראשוני של נוהל גישת המכשירים לאותו שדה התעופה;

(2)הראות היא הגדולה שבין שני אלה:

א.חמשה ק״מ לפחות;

ב.שלשה ק״מ יותר מהראות המינימלית המאושרת לנחיתה.

(ג)תקנה זו אינה חלה על הפעלת כלי טיס לפי הפרקים השנים עשר והשלושה עשר.

(א)לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם מותקן בכלי הטיס טרנספונדר תקין ושמיש, כמשמעותו בתקנה משנה (ג) והטרנספונדר כאמור פועל.

(ב)(בוטלה).

(ג)בתקנות אלה, ”טרנספונדר“ – מכשיר הידוע בשם טרנספונדר, שמתקיימים לגביו שני אלה:

(1)הוא אחד מאלה –

(א)בעל יכולת Mode A/C, המגיב לכל אלה:

(1)חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד מתוך 4096 אפשרויות בחירה של קודים כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן;

(2)חקירה מסוג Intermode;

(ב)בעל יכולת Mode S המגיב לכל אלה:

(1)חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן;

(2)חקירה מסוג Intermode;

(3)חקירה של חוקר Mode S;

(2)הוא בעל יכולת דיווח אוטומטי של גובה־לחץ, עם יכולת תגובה אוטומטית לחקירה על ידי שידור מידע גובה־לחץ בפסיעות של 100 רגל לכל היותר.

(א)טרנספונדר המותקן בכלי טיס ישראלי חייב לעמוד בדרישות ביצועים ותנאי סביבה המוגדרים בנוהל אישור פריט אוירונוטי (TSO) כמצויין בפרק משנה 0 של חלק 21 לפ.א.ר. (להלן – אפ״א) לכל דירוג 2A או 2B של אפ״א – C74b, או דירוג 1A או 1B של אפ״א – C74c, או אפ״א C112, לפי העניין.

(ב)המנהל רשאי לאשר הפעלת טרנספונדר העומד בדרישות אפ״א – C74a, אם הוכיח המבקש להנחת דעתו שהטרנספונדר עונה לתקני הביצועים המינימליים לכל דרוג 1A או 1B של אפ״א – C74c וכן עומד בדרישות תנאי הסביבה של אותו אפ״א לפיו יוצר הטרנספונדר במקור.

(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי המנהל לאשר הפעלת טרנספונדר שאינו מסוג כאמור באותן תקנות משנה אם מצא המנהל שאותו טרנספונדר הוא בעל כושר ביצוע שווה ערך לפחות לטרנספונדר מסוג כאמור.

לא יפעיל אדם טרנספונדר כאמור בתקנה 21, אלא אם תוך עשרים וארבעה החדשים שקדמו להפעלתו, הוא נבחן, נבדק ונמצא עומד בדרישות כאמור בתקנה 22, ובתוספת הששית לחלק 43 לפ.א.ר. ובהתאם לפרק השביעי.

תקנות 21 עד 23 לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1)כלי טיס רוטורי הטס או המיועד לטוס, באיזור פיקוח טרמינלי כמוגדר בפמ״ת (AIP), של ישראל, בגובה של אלף רגל או פחות מעל פני הקרקע (AGL), בתיאום מראש עם יחידת הנת״א המתאימה;

(2)דאון המיועד לטוס או הטס באיזור פיקוח שדה התעופה שממנו הוא ממריא;

(3)(נמחקה);

(4)מטוס זעיר או מטוס הדרכה זעיר, שמתקיימים לגביו כל אלה:

(א)לא מותקן בו טרנספונדר;

(ב)הוא טס במרחב אווירי שפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי שהוא ייעודי להפעלת מטוס זעיר ושלא נדרש להפעיל בו טרנספונדר;

(ג)טיסתו מתבצעת לפי הוראות התעבורה האווירית שפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי לגבי המרחב האווירי כאמור;

(5)כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה מיוחדת אלא אם כן קבע המנהל אחרת; לעניין זה, ”תעודת כושר טיסה מיוחדת“ – למעט תעודת כושר טיסה למטוס זעיר או תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני שניתנה למטרת הפעלת כלי טיס שנבנה באמצעות חובב כאמור בתקנה 84(7) לתקנות התיעוד.

(א)מפקח על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראת תקנה 21, אם טרנספונדר המותקן בכלי טיס –

(1)יצא מכלל שימוש בזמן הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס להמשיך לשדה התעופה שבו הוא יועד לנחות, בין בטיסה ישירה ובין בטיסה עם נחיתות ביניים, או כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו;

(2)יצא מכלל שימוש לפני הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו.

(ב)ראש משמרת ביחידת פיקוח ובקרה על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראות תקנה 21, בתנאי שהבקשה לפטור הוגשה לו לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הטיסה המיועדת, במקרים מיוחדים שיקבעו מראש ובכתב על ידי המנהל ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים.

(ג)לא יטיס אדם כלי טיס שניתן לגביו פטור לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אלא אם נתקיימו בכלי הטיס הוראות תקנה 33, בכל הנוגע למשדר–מקלט תג״מ, ובלבד שאם חלה בזמן הטיסה תקלה במשדר–מקלט שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו־כיווני מתמיד, יבוטל הפטור מיד לאחר נחיתת כלי הטיס.

(א)לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שהמסה המרבית המורשית לו להמראה (MTOM) עולה על 5,700 ק״ג או המורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצויד במערכת Airborne Collision Avoidance System (להלן – מערכת ACAS II).

(ב)מערכת ACAS II תעמוד בהוראות המתאימות הקבועות בכרך IV לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן.

(ג)(בוטלה).

(א)טייס ישמור על קיום קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א ויציית לכל הוראות יחידת הנת״א.

(ב)הופסק קשר האלחוט בכלי הטיס, בעת טיסה, עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כמפורט להלן זולת אם יחידת נת״א אישרה אחרת:

(1)בטיסה לפי כטר״מ או כטר״מ מיוחד – ימשיך את הטיסה וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר;

(2)בטיסה לפי כט״מ – ינהג בהתאם לאמור בתקנה 106.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס מפקד בטיסה לפי כטר״ח ישמור על קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א, אם הטיסה מבוצעת באיזור פיקוח שדה תעופה, מחוץ לאיזור המיוחד כאמור בתקנה 96(ב) או בשעות הלילה.

(א)שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או עברית, לפי המפורסם בפמ״ת או בנוטאם.

(ב)ביקש טייס או איש צוות אוויר ששפת תקשורת רדיו טלפון בין כלי הטיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או שיחידת הנת״א הורתה כך, תהיה שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א אנגלית בלבד, אף אם פורסם לגביה בפמ״ת כי שפת התקשורת עמה היא עברית בלבד.

(ג)שפת התקשורת ברדיו–טלפון בין יחידות נת״א תהיה אנגלית, זולת אם הוסכמה ביניהן שפה אחרת.

(ד)האופן שתתבצע בו תקשורת רדיו–טלפון בשפה האנגלית הוא כקבוע בפרק 5, כרך II של נספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן.

(ד1)תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס לבין יחידת נת״א תתבצע לפי התוספת השמינית.

(ה)במקרה חריג המצריך פעולה מיידית להגנה על חיי אדם או לשמירה על בטיחות הטיסה, רשאי מפקח על תנועה אווירית לסטות מהוראות תקנה זו, ככל הדרוש בנסיבות המקרה, ובלבד שנקט צעדים הדרושים לשמירה על בטיחות הטיסה.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס המצוייד במערכת ניווט רדיו מסוג VOR לפי כט״מ או כטר״מ אלא אם ציוד VOR שבכלי הטיס –

(1)מתוחזק ונבדק על פי מערך האחזקה ונוהלים המאושרים בידי המנהל; או

(2)נבדק בדיקה תפעולית תוך 30 יום לפני הטיסה ונמצא בתוך תחום סטיות הכיוון המותרות כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג).

(ב)מלבד כאמור בתקנת משנה (ג), כל אדם המבצע בדיקת ציוד לפי תקנת משנה (א) –

(1)ישתמש בשדה התעופה המיועד להמראה, באות ניסוי ממיתקן קרקע שאישר המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, ישתמש באות ניסוי, המופעל או המאושר על ידי הרשות המוסמכת, לבדיקת ציוד VOR (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד);

(2)אם לא קיים אות ניסוי בשדה התעופה המיועד להמראה, ישתמש הבודק בנקודה שאושרה על ידי המנהל כנקודת בדיקה של מערכת VOR או, מחוץ למדינת ישראל – על ידי הרשות המוסמכת המתאימה (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד);

(3)אם לא קיימים אות ניסוי או נקודת בדיקה המסומנת על הקרקע, תיעשה הבדיקה בטיסה מעל לנקודה שאושרה בידי המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, על ידי הרשות המוסמכת המתאימה. סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא 6 מעלות לכל צד.

(ג)אם מותקנת בכלי הטיס מערכת VOR כפולה (שני מקלטים נפרדים פרט לאנטנה), רשאי בוחן הציוד לבדוק מקלט אחד כנגד השני במקום עריכת בדיקה כמפורט בתקנת משנה (ב). הבודק יכוון את שני המקלטים לאותה תחנה משדרת ויבדוק את ההפרש בין הקריאות בשני המכשירים. ההפרש המקסימלי המותר הוא ארבע מעלות.

(ד)המבצע בדיקת ציוד VOR לפי תקנות משנה (ב) או (ג) יציין בספר המטוס או במסמך רישום קבע אחר את תאריך הבדיקה, את המקום בו נערכה ואת השגיאה בכיוון ויחתום על גביהם.

(א)נוסף על האמור בסעיף 71 לחוק, ופרט לאמור בתקנה 214, לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בו לפחות תעודות ומסמכים אלה:

(1)אם מכל דלק נוסף מותקן בכלי הטיס – תעודה בדבר התקנתו בתא הנוסעים או בתא המטען של כלי הטיס;

(2)אם חל לגבי כלי הטיס הסכם כאמור בסעיף 176 לחוק – עותק מתאים למקור של אותו הסכם, בכל שפה שבה הוא נחתם;

(3)בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית –

(א)עותק מתאים למקור של רישיון ההפעלה האווירית שניתן למפעיל האווירי;

(ב)עותק של מפרטי ההפעלה המתאימים.

(ב)לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם תעודת כושר הטיסה שלו מוצגת לראוה בכניסה לתא הטייס או לתא הנוסעים וניתנת לקריאה על ידי הנוסעים או צוות כלי הטיס.

(ג)תקנה זו לא תחול על מטוס זעיר ועל מטוס הדרכה זעיר.

(א)מפעיל אווירי של כלי טיס יבטיח כי מצוי בכלי הטיס יומן מסע (Journey Log Book) שיירשמו בו פרטים לגבי טיסות כלי הטיס לפי הוראות תקנה זו.

(ב)ביומן המסע יירשמו לגבי כל טיסה כל הפרטים האלה:

(1)סימני לאומיותו ורישומו של כלי הטיס;

(2)תאריך;

(3)שמות אנשי הצוות ותפקידיהם;

(4)מקומות ההמראה והנחיתה, זמניהן ומשך הטיסה;

(5)מאפייני הטיסה (למשל: כללית, מסחרית, טיסה סדירה, טיסת שכר וכיוצא באלה);

(6)תקריות, תצפיות, הערות – אם קיימות;

(7)חתימתו של הטייס המפקד, או אמצעי אחר שאישר המנהל.

(ג)הפרטים הכלולים ביומן המסע לגבי כל טיסה יירשמו סמוך, ככל האפשר, למועד שבו הם ידועים, בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה; מפעיל אווירי רשאי לנהל יומן מסע באמצעות מערכת ממוחשבת, ובלבד שהנתונים שבה נרשמים סמוך, ככל האפשר, למועד שהם ידועים, והם מאובטחים מפני שינויים והמערכת מגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן כל 24 שעות.

(ד)הצהרה כללית (General Declaration) כמשמעותה בנספח 9 לאמנה, שמילא מפעיל אווירי, תיחשב כיומן מסע לעניין הפרטים המנויים בתקנת משנה (ב) הכלולים בה, ובלבד שהמפעיל האווירי שומר אותה בצמוד ליומן המסע שהוא מנהל, ולפי הוראות תקנות אלה.

הטייס המפקד אחראי כי הפרטים ביומן המסע יירשמו כנדרש לפי תקנה 28א, לגבי הטיסה שבה הוא משמש טייס מפקד.

(בוטלה).

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה.

(ב)טייס מפקד של כלי טיס הוא האחראי לקביעה אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה; בבואו לקבוע אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה, רשאי הטייס המפקד להסתמך על חוות דעתו של אדם המורשה כדין לאשר את כלי הטיס לטיסה. הטייס המפקד יפסיק את הטיסה או לא יתחיל את הטיסה כאשר מתגלה בכלי הטיס מצב המסכן את כושר טיסתו.

(א)מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי ידווח למנהל ולגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק של כלי הטיס כאמור בתקנה 128, בכתב, על כל כשל, תקלה או פגם (להלן – תקלה תפעולית) בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה, כמפורט להלן:

(1)התלקחות אש, כולל דיווח אם מערכת גילוי אש מותקנת בכלי הטיס ואם תפקדה כיאות;

(2)התראת שווא לגבי אש או עשן;

(3)תקלה במערכת הפליטה של המנוע שבעטייה נגרם נזק למנוע, לחלק של מבנה כלי הטיס הסמוך למנוע, לציודו או לרכיביו;

(4)תקלה ברכיב של כלי הטיס שגרמה להצטברות או לזרימה של עשן, גז או אדים רעילים או מזיקים בתא הטייס או בתא הנוסעים;

(5)כיבוי מנוע עקב הפסקת בעירה (Flameout);

(6)כיבוי מנוע שגרם נזק מבני חיצוני למנוע או למבנה כלי הטיס;

(7)כיבוי מנוע עקב נזק שנגרם מחדירת גוף זר או עקב התקרחות (Icing);

(8)כיבוי של יותר ממנוע אחד תוך כדי טיסה;

(9)תקלה במערכת הנצת (Feathering) המדחף או ביכולתה של המערכת לבקר את מנגנון מהירות היתר (Overspeed);

(10)תקלה במערכת הדלק או במערכת הרקת הדלק המהירה, המשפיעה על סדירות זרימת הדלק או גורמת לנזילה מסוכנת;

(11)תקלה בהורדת כן הנסע או בהרמתו או בפתיחה או בסגירה של דלתות כן הנסע;

(12)תקלה במערכת הבלמים שגרמה לאבדן כושר בלימה כאשר כלי הטיס נמצא בתנועה על הקרקע;

(13)נזק לחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), הדורש תיקון גדול;

(14)סדק, עיוות קבוע, הפרדה של משטחים או שיתוך (קורוזיה) בחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), מעבר למגבלות הנזק המותרות שקבע היצרן או המנהל;

(15)תקלה ברכיב או במערכת כלי הטיס אשר חייבה נקיטת אמצעי חירום, למעט פעולה המצריכה כיבוי מנוע בטיסה;

(16)כל תקלה תפעולית אחרת בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס, בציוד תעופתי או במנוע של כלי הטיס אשר אירעו או התגלו בכל עת, אם לפי שיקול דעת המפעיל האווירי סיכנו או עלולים היו לסכן את ההפעלה הבטוחה של כלי הטיס.

(ב)מפעיל אווירי החייב בדיווח ישלח אותו, לכל המאוחר למחרת אירוע התקלה התפעולית או למחרת מציאתה על ידיו, ואולם אם יום המחרת אינו יום עבודה, ישלח אותו ביום העבודה הראשון שלאחריו.

(ג)הדיווח לפי תקנת משנה (א) ייערך לפי טופס שהורה המנהל, ויכלול את כל הפרטים שלהלן:

(1)סוגו, מספרו הסידורי ושם היצרן של כלי הטיס, המנוע או המדחף, כולל סימן הרישום של כלי הטיס;

(2)זיהוי המפעיל האווירי;

(3)התאריך שאירעה או שנמצאה בו התקלה התפעולית;

(4)שלב הטיסה או פעולת הקרקע שבמהלכם נמצאה התקלה התפעולית;

(5)תיאור מהותה של התקלה התפעולית;

(6)פרטים לגבי החלק בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס או בציוד התעופתי הנוגע בדבר, כולל מידע הנוגע למיקומו, אף אם בעת הדיווח הוא משוער, לקוד המערכת או לקוד הפריט (ATA Code) שכשל, וכן מידע לגבי הזמן שחלף מאז שבוצעו בו לאחרונה פעולות אחזקה, שיפוץ, תיקון או ביקורת;

(7)סך כל מחזורי הפעולה, אם קיימים, וסך כל שעות הפעולה של כלי הטיס, המנוע, המדחף או האבזר;

(8)אמצעי זהירות או פעולות חירום, אם ננקטו.

(ד)המנהל ייתן מספר מעקב לכל דוח שיוגש לו וימסרהו למפעיל האווירי.

(ה)אין בדיווח לפי תקנה זו כדי לגרוע מחובות הדיווח המוטלות לפי תקנות התיעוד על מפעיל המחזיק בתעודת סוג או בתעודת יצרן חלקים או באישור פריט אווירונוטי, או המורשה מטעם מחזיק תעודת הסוג (Licencee), או מהוראות לפי פרק ז׳ לחוק.

(ו)אין לעכב דיווח על פי תקנה זו, גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בה ידועים.

(ז)נודעו למפעיל האווירי פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנה זו, יגישם למנהל בהקדם, כתוספת לדיווח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לפי תקנת משנה (ד).

(ח)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מפעיל אווירי רשאי להסמיך מכון בדק שהוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות אחזקה לדווח למנהל במקומו על תקלה תפעולית לפי תקנה זו, שנמצאה בכלי טיס במהלך פעילות מכון הבדק, ואולם המפעיל האווירי אחראי לוודא כי מכון הבדק מקיים את הוראות תקנה זו; דוח כאמור יוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־72 שעות מהמועד שנמצאה בו התקלה התפעולית; מכון הבדק יעביר למפעיל האווירי עותק מכל דוח שהגיש כאמור.

(ט)הוראות תקנה זו יחולו על מפעיל אווירי של כלי טיס הרשום במדינת חוץ, לעניין תקלה תפעולית שאירעה בכלי הטיס או שנמצאה בו, בישראל.

מפעיל אווירי ידווח למנהל, באופן ובתדירות שיורה לו המנהל, על כל אלה:

(1)כל הפסקת טיסה, החלפה לא מתוכננת של כלי טיס במהלך טיסה, עצירה לא מתוכננת או סטייה לא מתוכננת מנתיב הטיסה, בעקבות תקלה טכנית או חשד לה, וזאת אם תקלה טכנית זו לא היתה חייבת בדיווח לפי תקנה 30א;

(2)פרטים על מנועים שהורדו טרם זמנם בשל תקלה תפעולית;

(3)פרטים על מדחפים שהונצו (Feathered) בטיסה שלא במסגרת טיסות אימונים, טיסות הדגמה או טיסות ניסוי.

מפעיל אווירי של מטוס גדול או של הליקופטר שמסתו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו בסעיף 63(ב)(3) לחוק, עולה על 3,175 ק״ג, ידווח למחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור בתקנה 30א ועל הפרעות בטיסה כאמור בתקנה 30ב, בתוך 3 ימי עבודה מן המועד שנמצאה בו התקלה התפעולית או אירעה ההפרעה בטיסה; היו התקלה התפעולית או ההפרעה בטיסה האמורות נוגעות לשינוי שנעשה בכלי הטיס, ידווח המפעיל האווירי של כלי הטיס גם למחזיק תוספת לתעודת סוג הנוגע בדבר.