Skip to main content

Regulations2006

Section 2 of תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006, מגרש אחסנה.

2. מגרש אחסנה

(א)כמגרש אחסנה ישמש רק מגרש חניה שראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל (להלן – ראש מת״ן) אישר כי הוא מתאים לאחסנה ושמירה של כלי רכב, וכי מפעיל מגרש האחסנה זכה במכרז להפעלת מגרש אחסנה שפרסמה המשטרה והוא עומד בתנאים שנקבעו בתקנות אלה ובתנאי המכרז; העתק ממפרט המכרז יועמד לעיון הציבור באגף התנועה של משטרת ישראל ובאתר האינטרנט של המשטרה.

(ב)תוקפו של אישור ראש מת״ן כאמור בתקנת משנה (א), יהיה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, וניתן להאריכו לתקופה נוספת של עד 24 חודשים.

(ג)לא יאשר ראש מת״ן מגרש כמגרש אחסנה אלא אם כן נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)הוא מגודר והכניסה אליו תהיה רק דרך כניסה מבוקרת;

(2)הותקנה בו תאורה שתאפשר זיהוי של תנועת אנשים וכלי רכב במשך כל שעות היממה;

(3)על מגרש האחסנה תופקד שמירה כל שעות היממה בהיקף הנדרש לצורך פיקוח על תנועת אנשים וכלי רכב;

(4)משטרת ישראל אישרה כי אין מניעה שמפעיל מגרש האחסנה ישמש בתפקיד זה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring