Skip to main content

Law2024

Section 24 of חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, הכרה בסעד זמני ואכיפתו.

This section is in פרק ה׳: סעד זמני / סימן ב׳: הכרה בסעד זמני מאת הרכב הבוררים ואכיפתו

24. הכרה בסעד זמני ואכיפתו

(א)סעד זמני שנתן הרכב בוררים יוכר כמחייב את הצדדים, ואלא אם כן קבע הרכב הבוררים אחרת – ייאכף על ידי בית המשפט, לפי בקשה בכתב, והכול בלא קשר לתחום השיפוט שבו הוא ניתן ובכפוף להוראות סעיף 25.

(ב)צד המבקש להכיר בסעד זמני או לאכוף אותו יודיע לבית המשפט, בלא דיחוי, על כל ביטול, התליה או שינוי של הסעד הזמני האמור, בין שהבקשה תלויה ועומדת לפני בית המשפט ובין שבית המשפט קיבל את הבקשה.

(ג)בית המשפט רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן, להורות לצד המגיש בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו לתת ערובה מספקת; בית המשפט יורה כאמור אם הרכב הבוררים לא נתן החלטה בעניין ערובה או אם בית המשפט סבר כי הדבר נדרש לשם הגנה על זכויותיו של צד שלישי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring