The full text of כללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977, in 6 sections.

(א)דמי פינוי ששילם בעלו של מושכר (להלן – הנישום) בשל פינוי דייר מוגן מהמושכר שרכשו כשהוא פנוי או רכשו תפוס והפינוי הוא לאחר תום שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי כך:

קיבל הנישום באותה שנת מס דמי מפתח בשל השכרת בנין כלשהו ינכה את דמי הפינוי תחילה כנגד דמי המפתח ואם סכום דמי המפתח הוא פחות מ־50% מדמי הפינוי, יותר ניכוי של סכום נוסף עד לסכום המשלים את דמי המפתח ל־50% מדמי הפינוי, כנגד דמי שכירות שקיבל מבנינים שהוא משכיר, והיתרה תנוכה בשנים הבאות; ובלבד שאם קיבל הנישום בשנים הבאות דמי מפתח, תנוכה היתרה מדמי המפתח תחילה.

(ב)דמי פינוי ששילם נישום בשל פינוי דייר מוגן ממושכר שרכשו כתפוס ופונה לפני שחלפו שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי, החל בשנת המס שבה שולמו, לפי שיעור הפחת הקבוע לאותו נכס על פי הפקודה; ובלבד שאם נתקבלו בשנה פלונית דמי מפתח מהמושכר ינוכו דמי הפינוי, על פי השיעור האמור, מדמי המפתח תחילה.

על אף האמור בסעיף 1, אם תוך שנתיים מפינויו של דייר מוגן נמכר או נהרס המושכר או הוגשה בקשה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, לקבלת היתר להריסתו או שהמושכר נשאר פנוי ברוב שטחו, יותר ניכוי דמי הפינוי אך ורק כנגד דמי מפתח או דמי שכירות שנתקבלו מהשכרתו מחדש של אותו מושכר ובכפוף לסדר הניכוי כאמור בסעיף 1, ותקרה של 50% מדמי הפינוי ששילם בשל המושכר האמור.

האמור בסעיפים 1 ו־2 יחול על מושכר שהושכר לפני יום י״ג בניסן תשי״ח (1 באפריל 1958) וכן על מושכר שהושכר לאחר המועד האמור אם קיבל בעל הבית דמי מפתח בשל זכות הדיירות שהעניק.

(א)בעליו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת יהיה זכאי לתבוע ניכוי סכום ששילם כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לאותו בנין; שיעור הניכוי לכל שנת מס יהיה סכום השווה לסכום ששולם כשהוא מחולק במספר השנים שנותרו עד לגמר הפחתת הנכס על פי שיעורי הפחת שנקבעו לו לפי הפקודה אך לא יותר מ־6.5% מהסכום ששולם.

(ב)היה חלק מבנין מושכר בשכירות שאינה מוגנת או שלא היה מושכר כלל בשנה שבה שולמו סכומים כאמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון חלק מהסכומים כיחס השטח המושכר בשכירות מוגנת לעומת שטחו הכולל של הבנין.

תחולתם של כללים אלה משנת המס 1975 ואילך.

לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977“.