Section 3 of חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024, שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה.

(א)שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה יהיה אחד מהסכומים המפורטים בתוספת הראשונה אשר נקבע לאותה הפרת תעבורה בתוספת האמורה.

(ב) (1)בוצעה הפרת תעבורה, למעט הפרת חניה, ברכב הרשום על שם תאגיד, לרבות אם הוכח לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה כי תאגיד אחר הוא המחזיק באותו רכב, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת התעבורה גבוה פי ארבעה משיעור הקנס בשל אותה הפרה כאמור בסעיף קטן (א) או משיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד)(2), אלא אם כן האחריות להפרת התעבורה אינה חלה על תאגיד כאמור לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה.

(2)ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע ההפרה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית כמשמעותה בסעיף 16ד לפקודת התעבורה.

(ג) (1)בוצעה הפרת תעבורה, למעט הפרת חניה, אשר שיעור הקנס בשלה הוא 500 שקלים חדשים ומעלה, וקדמו לה שלוש הפרות תעבורה או עבירות תעבורה, למעט הפרות חניה או עבירות חניה, בשלוש שנים רצופות לפני ביצוע הפרת התעבורה האחרונה, יהיה שיעור הקנס בשל אותה הפרת תעבורה גבוה פי שניים משיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובלבד שהתקיים לגבי הפרות התעבורה או עבירות התעבורה הקודמות האמור בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א)לעניין הפרת תעבורה קודמת – התקיימו לגביה שני אלה:

(1)שיעור הקנס בשל הפרה זו הוא 500 שקלים חדשים ומעלה;

(2)ניתנה לגביה החלטה סופית להטיל קנס;

(ב)לעניין עבירת תעבורה קודמת – לא חלות עליה הוראות סעיף 30(ב) לפקודת התעבורה לעניין עבירת קנס חוזרת או נוספת, וכן התקיים לגבי מבצע העבירה אחד מאלה:

(1)הוא שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה;

(2)הוא לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, והוא לא הגיש בקשה כאמור או שבקשתו כאמור נדחתה.

(2)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא השכרת רכב; לעניין זה, ”השכרת רכב“ – התקשרות בתשלום שבמסגרתה המשכיר נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה.

(ד)שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –

(1)לשנות, בצו, את התוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור דרגות קנס שונות להפרת תעבורה בהתחשב בנסיבות ביצועה;

(2)בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי – לקבוע בצו, לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו בתקנות התעבורה, מקרים ונסיבות שבהתקיימם סכום הקנס כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע להפרה.

(ה)בסעיף זה –

”הפרת חניה“ – כל אחת מאלה:

(1)הפרת הוראות סעיף 62(12) לפקודת התעבורה שהיא הפרת תעבורה או הפרה של חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה;

(2)הפרת תעבורה של הוראה מהוראות סימן י׳ לפרק שני לחלק ב׳ לתקנות התעבורה;

(3)הפרת תעבורה של הוראות תקנה 22 לתקנות התעבורה לעניין אי־ציות לתמרור הקובע כללים בדבר חניה, בין בדרך איסור ובין בדרך אחרת;

”עבירת חניה“ – עבירת תעבורה של הוראות המנויות בהגדרה ”הפרת חניה“.