צו לג. פרס שלל. in the text of תקנות בית־דין בעניני שלל מלחמה, 1939.

(2)אם הוגשה התביעה לפני החרמת האניה או האוירון או כשהתביעה היא לדמי הצלת שלל והיא הוגשה לפני הפסק בענין זה, הרי בתוך ששה ימים מיום שהוציא את הכתב, חייב המבקש, פרט לאדמירל או לסגן אדמירל התובע חלק מכוח דרגתו, ליתן ערובה להנחת דעתו של בית המשפט כי יתרום חלק מן ההוצאות המשפטיות, התשלומים וההוצאות או דמי הנזק שישאו בהם התופסים הממשיים או שבית המשפט יפסוק נגדם על חשבון תפיסת האניה ומעצר השלל. בתוך עשרה ימים לאחר שניתנה ערובה כנ״ל, חייב המבקש להגיש למשרד הרישום של בית המשפט בקשה שבה יפרט את העובדות העיקריות שעליהן הוא מסתמך לביסוס תביעתו לחלק בשלל.

(3)אם הוגשה התביעה לאחר החרמת האניה או האוירון אשר בשמם תובע המבקש חלק, או כשהתביעה היא לדמי הצלת שלל והיא הוגשה לאחר הפסק בענין זה, הרי לאחר שיותן לשופט טעם מספיק בהצהרה בשבועה מדוע לא הוגשה הבקשה לפני ההחרמה או הפסק ולאחר פרעון התשלום ומתן הערובה (כמותנה לעיל) ירשה השופט למסור את הכתב לצד שלזכותו הוחרמו האניה או האוירון (שייקרא להלן ”המשיב“) ואם התביעה היא לדמי הצלת שלל ירשה השופט למסור את הכתב לתופסים, שיצטרכו ליתן טעם מדוע אין להכריז את המבקש כתופס־במשותף לגבי אותה אניה או אותו אוירון.

(4)אם הוגשה התביעה לאחר ההחרמה, חייב המבקש תוך עשרה ימים לאחר פרעון התשלום הנ״ל ונתינת הערובה הנ״ל, להגיש בקשה ובה יפרט את כל העובדות העיקריות שעליהן הוא מסתמך לשם ביסוס תביעתו כאמור לעיל, ולמסור אותה כאמור לעיל.

(5)על המשיב להופיע בתשובה לכתב ע״י שירשום הופעה (נספח א׳, טופס מס׳ 8) במשרד הרישום בתוך המועד המוזכר בכתב.

2.

אם רוצה המשיב לחלוק על זכותו של המבקש בחלק, עליו להגיש את תשובתו.

אם מודה המשיב בזכות המבקש בחלק, עליו להגיש את הודאתו למשרד הרישום.

העתק מכל כתב טענות יימסר לצד שכנגד.

טופסים של כתבי הטענות הנ״ל מובאים בנספח א׳, מס׳ 13(III).

3.

משהוגשה התשובה והתשובה לתשובה (אם יש כזאת), או משהוגשה ההודאה, מבררין את הבקשה בבית המשפט בתאריך מוקדם שיועיד הרושם, עפ״י בקשת אחד הצדדים ועל יסוד העדות שימצאנה השופט מתאימה.

4.תיקון: תש״ח

אם בתביעה שהוגשה נגד אניה או אוירון לשם החרמתם כשלל או בתביעה שהוגשה לשם קבלת דמי הצלת שלל, הוגשה גם תביעה של תפיסה במשותף לפני החרמת האניה או האוירון או לפני ההחלטה בענין דמי הצלת שלל, יכול השופט, בשעה שהוא מברר את התביעה העיקרית ולאחר החרמת האניה או האוירון כשלל חוקי לממשלה [במקור: לכתר], לפסוק בענין זכות המבקש בחלק כאמור לעיל.

טופסי־פקודה לתפיסה במשותף מובאים בנספח א׳, טופס מס׳ 53 (יח) עד (כא).

5.

ההוצאות המשפטיות הכרוכות בבקשה, תוטלנה על המבקש או על המשיב או תשולמנה מתוך דמי מכירת האניה או האוירון אשר הוחרמו, הכל כפי שיצוה השופט.

6.

מלבד אם נתן השופט רשות מיוחדת לא יורשה שום צד לתבוע כתופס־במשותף חלק בשלל או בדמי הצלת שלל, אלא אם כן הגיש את תביעתו ורשם את בקשתו תוך ששה חדשים למן התאריך שבו פסק השופט כי צד אחר הוא בעל זכות באותו שלל או בדמי הצלת שלל.

7.

אדמירל או סגן־אדמירל התובע מכוח משרתו חלק בשלל או בדמי הצלת שלל, לא יגיש את תביעתו אלא לאחר ההחרמה, ואז עליו להגישה באותה צורה ובאותו אופן, וינקטו לגבי התביעה באותן הפעולות המשפטיות שנוקטין בהן במקרים שבהם תובעים תפיסה במשותף.

בתנאי שלא יידרש מאותו אדמירל או סגן־אדמירל לשלם הוצאות משפט או ליתן ערובות לתשלום הוצאות משפט.

8.

אם הגיש צד אחד תביעה להחרמה או לדמי הצלת שלל ובא צד אחר וכופר בזכותו או בטובת ההנאה של הצד המגיש את התביעה והוא טוען כי בתור תופס יש לו הזכות היחידה או טובת ההנאה היחידה בשלל או בדמי הצלת השלל, מותר לנקוט בפעולות משפטיות לשם קביעת אותה זכות או טובת הנאה באותה הצורה שנקבעה כאן לגבי פעולות משפטיות שנוקטין בהן לשם קביעת הזכות וטובות ההנאה בתביעה של תפיסה־במשותף. בתנאי שהמבקש לא יהא נדרש לתת ערובה או לשלם הוצאות משפט לפני שנקט בפעולות המשפטיות כאמור אלא אם נצטוה בכך ע״י השופט וכי המשפט יתנהל על יסוד טענה של זכות יחידה או טובת הנאה יחידה כנ״ל במקום זכות במשותף או טובת הנאה במשותף וכי הבקשה תוגש תוך עשרה ימים לאחר הגשת התביעה ע״י המבקש במקום עשרה ימים לאחר מתן הערובה.

9.

כל בקשות אחרות לחלק בכספי שלל או בדמי הצלת שלל תוגשנה בדרך הצעה, מלבד אם צוה השופט אחרת.

תיקון: תש״ח

בתביעות לפרס שלל נוהגים כדלקמן:

(1)אם הובאה האניה לתחומי השיפוט לשם מתן החלטה, הרי הבקשה למתן פקודה עפ״י סעיף 43 מחוק שלל המלחמה בים, 1864, תוגש בבית המשפט אם בשעת בירורה של התביעה העיקרית ואם לאח״כ בהקדם האפשרי.

(2)אם הושמדה האניה או אם, לאחר שנתפסה, לא הובאה לתחומי השיפוט לשם מתן החלטה, הרי הבקשה למתן פקודה כנ״ל תוגש בדרך הצעה בבית המשפט.

(3)לא פחות מארבעה ימים תמימים לפני הבקשה הנ״ל תשלח הודעה על אודותיה לפקיד הממשלה [במקור: הכתר] המתאים.

(4)העדים המעידים לזכותה של הבקשה ייחקרו בפני השופט בבית המשפט ואפשר לגבות את עדותם בהצהרה בשבועה.

(5)אם נותן השופט פקודה לטובת הבקשה ואין שום צדדים אחרים זולת המבקשים הראשונים התובעים חלק בפרס, יכול השופט, לאחר בירור הבקשה או, בתאריך מאוחר יותר, אם יראה צורך בכך, ליתן פקודה המכריזה על זכותם של המבקשים לקבל את פרס השלל והקובעת את סכום הפרס. אם יש אנשים אחרים התובעים חלק בפרס, רשאי השופט ליתן פקודה המכריזה כי הפרס מגיע והקובעת את סכום הפרס, ולהניח לזמן אחר את ההחלטה בשאלה למי מגיע הפרס.

טופסי פקודה מובאים בנספח א׳, טופס מס׳ 53(כה) עד (כח).

(6)כל התביעות לקבלת חלק בפרס שלל כתופסים במשותף תהיינה ככל האפשר כפופות לפרוצדורה ולתקנות שנקבעו בזה לגבי תביעות לקבלת חלק בשלל כתופסים במשותף ומבררין אותן ופוסקין בהן באותו אופן.

(א) עיין סעיף 22 מחוק הסוכנות הימית וחלוקה, 1864.

תיקון: תש״ח

בשאלות הנוגעות לחלוקתם או השקעתם של כספי שלל, בין שהם דמי־מכירה של שלל, דמי הצלת שלל או פרס שלל המתחלקים עפ״י חוק הסוכנות הימית והחלוקה, 1864 או עפ״י חוק אחר, ובשאלות הנוגעות לשכרם של סוכני אניות עפ״י החוק הנ״ל, נוהגים כדלקמן:

(1)כל בקשה לחלוקתו או להשקעתו של כסף כנ״ל תוגש בדרך הצעה.

(2)לא ידונו בשום בקשה־בדרך־הצעה אלא אם כן מסר המבקש לכל הצדדים המעונינים, לרבות שר הביטחון (אם אין הוא בגדר מבקש) [במקור: לרבות הלורדים של האדמירליות (אם אין הם בגדר מבקשים)] הודעה של ארבעה ימים מראש על בקשה זו, והכותרת של ההודעה הזאת תהא ככותרת המשפט אשר לזכותו זקפו את הכסף הנ״ל, או אשר בו פסקו לזקוף לזכותו את הכסף הנ״ל.

(3)יכול השופט, אם ימצא לנכון, לצוות כי כל בקשה לחלוקה או להשקעה תובא לבירור על יסוד כתב טענות.

(4)עדות לגבי בקשות כאלה תמסר בהצהרה בשבועה אלא שיכול השופט לצוות לחקור כל עד או לחקרו חקירה שכנגד.

(5)אשר להערכת הוצאות משפט, תשלומים והוצאות אחרות של הקצינים והעובדים בכל אניה מאניות הממשלה [במקור: הוד מלכותו] או של כל סוכן אניות עפ״י סעיף 13 מחוק הסוכנות הימית והחלוקה, 1864, נוקטים באותה פרוצדורה שנקבעה לעיל לשם הערכת הוצאות משפטיות.

(6)אם נתעוררו בין סוכני אניות חילוקי דעות בגדר מובנו של סעיף 20 מחוק הסוכנות הימית והחלוקה, 1864, בנוגע לחלוקת האחוזים, יכול כל סוכן להוציא הזמנת בית־דין לפי שם התביעה שבה מעוררים את השאלה, ובה ידרוש מכל האנשים האחרים הנוגעים בדבר להראות טעם מדוע לא יובא הענין לפני הרושם, ועל יסוד הזמנה כזאת ולאחר שהובאה הוכחה כי ההזמנה נמסרה כהלכה לאותם האנשים, אפשר ליתן צו המעביר את הענין אל הרושם. משיגיש הרושם דין וחשבון יכול כל צד להגיש התנגדות על כך. צו י״ז יחול, ככל האפשר, על דיונים המועברים על פי צו זה.

1.

כל כתב־מעצר, כתב־שחרור, כתב־הרשאה וכל תעודה אחרת שצריך להוציאם לפועל ע״י כל פקיד מבית המשפט, או ע״י ממונה הפועל ברשות בית המשפט, יש להכינם במשרד הרישום ולהוציאם בחותמת בית המשפט.

2.

חותמת בית המשפט שתשמש לצרכי תקנות אלה, תהא עשויה לפי ההוראות שיתן הנשיא מזמן לזמן.

3.

כל תעודה הניתנת בחותמת בית המשפט תשא עליה את תאריך החיתום ורואין אותה כאילו ניתנה בתאריך חיתומה.

4.

כל תעודה הטעונה הוצאה לפועל ע״י המרשל, צריך הצד שדרש את נתינתה להניחה אצל המרשל בצרוף הוראות בכתב להוצאתה לפועל.

5.

פרט לצו מסירה לדין – הרי לשם מסירתו התקינה של צו, אין צורך להראות את המקור אם מראים העתק עשוי במשרד.

6.

כל המודעות, כתבי הטענות, הזמנות בית הדין, הצוויים ושאר המסמכים, מו״מ משפטי והודעות כתובות שלגביהם אין צורך במסירה אישית, תהא מסירתם מסירה מספקת אם ימסרום בשעות הקבועות ובמקום הרשום בכתובת למסירת הודעות של האדם שצריך למסור לו את הנ״ל, לידי אדם הגר במקום ההוא או שייך לשם. השעות הקבועות הן אותן השעות שתקבענה ע״י הנשיא בצו כללי שהעתק ממנו יודבק במקום בולט בבית המשפט או במשרד הרישום.

7.

אם לא נרשמה הודעה ע״י איזה צד, או כשצד אחד לא מסר כתובת למסירת הודעות, הרי כל ההודעות, כתבי הטענות, הזמנות בית הדין, צוויים ושאר מסמכים, מו״מ משפטי והודעות כתובות שלגביהם אין צורך במסירה אישית, תהא מסירתם מסירה אם יגישום למשרד הרישום.

8.

כל הצוויים (פרט למקרים שביחס אליהם נקבעו הוראות אחרות בתקנות אלה) שאי־הציות להם גורר עמו מסירת צד לדין, טעונים מסירה אישית.

9.

מקום שתקנות אלה או כל חוק אחר מחייבים מסירה אישית של כל צו, הודעה, כתב־טענות, הזמנת בית־דין או כל מסמך אחר, מו״מ משפטי, או הודעה כתובה, מבצעין את המסירה מתוך שיראו את המסמך לצד המקבל את המסירה ומתוך שיניחו אצלו העתקה הימנו.

10.

מקום שתקנות אלה או כל חוק אחר מחייבים מסירה אישית של הודעה, כתב־טענות, הזמנת בית־דין, צו או כל מסמך אחר, מו״מ משפטי או הודעה כתובה, ונתברר לשופט כי האיש שצריך למסרם נתון לפסלות משפטית או שאי אפשר לבצע מיד מסירה אישית, יכול השופט לצוות איזה הוא האדם האחר ומהו האופן האחר למסירתם, או יכול הוא לצוות להודיע במכתב או לפרסם הודעה בעתון או לעשות כל פעולה אחרת במקום המסירה.

11.

מסירת כל כתב מעצר או כל מסמך אחר על ידי המרשל תאומת על ידי תעודה בחתימתו. טופס תעודת מסירה מובא בנספח א׳, טופס מס׳ 58.

12.

יכול השופט לצוות כי כל הזמנת בית־דין, צו, הודעה, או כל מסמך אחר יימסרו לכל צד או אדם בארץ נכריה, והפרוצדורה שנקבעה בצו ב׳, תקנות 16 עד 19 ועד בכלל, ביחס למסירת הודעה על כתב בית־דין, תהא נוהגת לגבי מסירת הזמנת בית־דין, צו, הודעה, או כל מסמך אחר שניתנה הוראה למסרם כנ״ל.

כל הודעה ממשרד הרישום, אפשר להניחה במקום הרשום בכתובת למסירת הודעות של הצד שביחס אליו חייבים במסירת ההודעה או לשלחה לשם ע״י הדואר; והזמן שבו היתה נמסרת ההודעה בדרך הרגילה אילו נשלחה ע״י הדואר ייחשב כזמן מסירת ההודעה.

1.

מגישים מסמכים ע״י שמניחים אותם במשרד הרישום, בצירוף פרוטוקול המפרט את טיב המסמך ואת תאריך הגשתו. טופס הפרוטוקול להגשת מסמכים מובא בנספח א׳, מס׳ 59.

2.

אפשר לצרף לפרוטוקול אחד כמה וכמה מסמכים השייכים לאותה תביעה.

3.

פרט לאותם המקרים שבהם נקבע אחרת בתקנות אלה, הרי לפני שמגישים כל מסמך, פרט להצהרות־בשבועה בענין מסמכי אניה, מסמכי אוירון, שטרי ערבות, מסמכים המתקבלים ממשרד הרישום ופרטוקולים, מוסרים או שולחים העתקה ממנו לצד שכנגד, אם יש צד שכנגד, ושום מסמך, פרט לאמור לעיל, לא יוגש בלא שירשמו עליו תעודת אישור חתומה על ידי הצד המגיש אותו, האומרת כי העתקה ממנו נמסרה או נשלחה כנ״ל לצד שכנגד, אם יש צד שכנגד.

1.

בכל הענינים הנוגעים למועד עשייתו של כל מעשה או נקיטתה של כל פעולה נוהגים לפי הפרוצדורדה הרגילה ביחס לקביעת מועד, הנוהגת מזמן לזמן בבית המשפט הגבוה, ואילו אם הענין נוגע לכל בית־משפט אחר, נוהגים לפי הפרוצדורה הרגילה ביחס למועד הנוהגת באותו בית־משפט כשהוא משמש בשיפוטו הרגיל.

2.

עפ״י בקשתו של אחד הצדדים יכול השופט להאריך או לקצר, בתנאים שיישרו בעיניו, את המועד שנקבע בתקנות או בטופסים אלה או בכל צו שניתן על פיהם, לשם עשייתו של כל מעשה או לשם נקיטתה של כל פעולה, ויכול השופט ליתן צו להארכת המועד כנ״ל, ואפילו אם הוגשה הבקשה לכך לאחר תום המועד שנקבע.

1.

לשם מילוי כל תפקיד מתפקידיו יכול המרשל למנות או להעסיק אנשים מוסמכים כממלאי־מקומו.

2.

על המרשל לחתום את כל המסמכים היוצאים מבית המשפט והערוכים אליו, ועליו לנהל רשימות על אודותיהם.

3.

אם בכל מקום בתחומי השיפוט שנמצאים בו אניה או אוירון כשלל, לא נתמנה שם אדם או לא העסיקו שם אדם כממלא־מקומו של המרשל, נוהגים לפי ההוראות דלקמן לצרכי הוצאתם לפועל ומסירתם של צוויי־מעצר ושאר מסמכים, לצרכי שמירת השלל ולשם כל מטרות אחרות שיורה הנשיא –

(א)אם זוהי תביעה הנוגעת לאניה, רואין את פקיד המכס הראשי שבאותו מקום, ואילו

(ב)אם זוהי תביעה הנוגעת לאוירון, רואין את האדם שימונה ע״י הנשיא –

כממלא־מקומו של המרשל, ולצורך המטרות האלה יהיו רואין אותו כפקיד בית המשפט.

4.תיקון: תש״ח, תש״ט

אפשר למנות או להעסיק אנשים כממלאי מקומו של המרשל לשם המטרות הנזכרות בתקנה 3 בנמליו [במקור: בחופיו] של כל בן ברית של מדינת ישראל [במקור: הוד מלכותו] במלחמה, או לשם מסירת כל מסמך משפטי מחוץ לתחומי השיפוט.

משרד הרישום ומשרד המרשל יהיו פתוחים להנהלת עניני שלל בכל אותם הזמנים שהם פתוחים להנהלת עניני בית המשפט כשהוא משמש בשיפוטו הרגיל. בתנאי שיכול הרושם לקבוע סידורים להוצאת כל מסמך משפטי בכל המקרים הדחופים בזמנים שהמשרדים סגורים.

1.

יש לנהל במשרד הרישום פנקס שייקרא פנקס הפרוטוקולים ובו יש לרשום לפי סדר התאריכים ומתחת לשמה של כל תביעה ובעמוד המסומן במספר התביעה, זכרון־דברים על הגשת התביעה, על כל ההופעות שנרשמו, על כל המסמכים שהוצאו או הוגשו, על כל העדים שנחקרו ועל כל הפעולות שנעשו, וכן יש לרשום בו, לפי הסדר הנ״ל ובפרוטרוט, את כל הצוויים והפקודות של בית המשפט, שניתנו ע״י השופט, ע״י הרושם או בהסכמת הצדדים לתביעה.

טופס הפרוטוקול של חקירת עדים מובא בנספח א׳, מס׳ 60.

2.

העתקה מכל צו או פקודה שאושרה ע״י הרושם כנכונה, רואין אותה לכל דבר כהעתקה נכונה של אותו צו או אותה פקודה.

3.

יש לנהל במשרד הרישום פנקס אזהרות לצוויי מעצר, פנקס אזהרות נגד צוויי שחרור ופנקס אזהרות נגד תשלום ובפנקסים אלה יירשמו כל האזהרות האלה וסילוקן.

1.תיקון: תש״ח

מקום שנלקח או נתפס רכוש כשלל והוא נמכר עפ״י פקודה או צו של בית המשפט, הרי כל מי שנמכר לו הרכוש יכול, תוך חודש ימים מתאריך מכירתו או החרמתו של הרכוש, הכל לפי התאריך האחרון יותר, ואחר שמסר הודעה לפקיד הממשלה [במקור: הכתר] המתאים, לפנות אל השופט בבקשה להוציא צו כי תנתן תעודת החרמה ומכירה או תעודת מכירה בלבד, ומשהוגשה בקשה כזאת יצוה השופט, מלבד אם הובא טעם מספיק שלא לעשות כן, כי תנתן תעודה כנ״ל, וזו תנתן באחד הטפסים שבנספח א׳, מס׳ 61, 62, 63 ו־64.

2.

אם ניתנה תעודה כזאת לגבי אניה, יהא המבקש זכאי לכך שתירשם תעודה כיוצא בזו על גבי שטר המכר שלפיו נמכרה לו האניה, כשהוא מראה את שטר המכר לרושם.

אם ניתנה תעודה כזאת לגבי אוירון או לגבי סחורה או לגבי מטען, יהא המבקש זכאי לכך שתרשם תעודה כיוצא בזו על גבי החוזה או אגרת המכירה שלפיהם נמכרו לו האוירון, הסחורה או המטען, כשהוא מראה לרושם את החוזה או את אגרת המכירה.

3.תיקון: תש״ח

מקום שנלקח או נתפס רכוש כשלל והוחזר לבעליו על פי צו או פקודה של בית המשפט, יכול בעל הרכוש, תוך חודש ימים מתאריך הצו או הפקודה ולאחר שמסר הודעה לפקיד הממשלה [במקור: הכתר] המתאים, לפנות אל השופט בבקשה להוציא צו כי תנתן תעודת החזרה, ומלבד אם הובא טעם מספיק שלא לעשות כן, על השופט לצוות כי תנתן תעודת החזרה באחד הטפסים שבנספח א׳, מס׳ 65 או 66.

1.

יש להשתמש בטפסים שבנספח א׳ באותם שנויי גירסא שתחייבנה המסיבות.

2.תיקון: תשי״ב

(א)המסים שייגבו ע״י בית־משפט ופקידיו בעניני שלל המתבררים בבית המשפט (פרט לבית משפט לימאות [במקור: לבית־משפט מושבתי של האדמירליות] בגדר מובנו של חוק בתי המשפט המושבתיים של האדמירליות, 1890), המורשה לשמש בשיפוט בעניני שלל, יהיו אותם המסים הקבועים בנספח ב׳ או מסים דומים להם ככל האפשר, כפי שירשה המטבע הנוהג במקום שבו נמצא אותו בית־משפט. המסים הנ״ל, פרט למסים מס׳ 46 ו־49 (שישולמו ע״י העברה מפדיון המכירה בבית המשפט לחשבון המסים המוטלים על המשפט), ייגבו באמצעות בולים. הבולים יהיו דומים בטיבם ובתבניתם לבולים המשמשים לגביית מסים המוטלים על אותם הפרטים או על פרטים כיוצא בהם שבמהלך עניניו הרגילים של אותו בית־משפט ואף הדבקתם וביטולם יהיו דומים להדבקתם וביטולם של הבולים הנ״ל.

(ב)המסים שייגבו בעניני שלל בבית־משפט, שהוא בית־משפט לימאות [במקור: בית משפט מושבתי לאדמירליות] בגדר מובנו של חוק בתי המשפט המושבתיים לעניני אדמירליות, 1890, והמורשה לשמש בשיפוט בעניני שלל, יודבקו, ייגבו וישמשו באופן שנקבע בסעיף 3(4) של חוק בתי המשפט לשלל מלחמה, 1894, זאת אומרת באותו אופן שגובין את המסים הנובעים מעניני האדמירליות של אותו בית משפט עפ״י חוק בתי המשפט המושבתיים לעניני אדמירליות, 1890.

3.

שום מסמך לא יוגש ושום מסמך משפטי לא יוצא ושום פקודה או צו לא ינתנו ושום פעולה לא תעשה ע״י בית המשפט או ע״י הרושם עד שלא שולמו למשרד הרישום המסים המגיעים והנפרעים בעד ההגשה, ההוצאה, הפקודה, הצו או הפעולה הנ״ל, חוץ אם יצוה השופט אחרת.

ההוצאות המשפטיות, התשלומים ושאר הוצאות שיפסקו לעורכי הדין הטוענים בבית המשפט בעניני שלל יהיו אלה שפורטו בנספח ג׳ או דומים להם ככל האפשר עד כמה שירשה המטבע הנוהג במקום שבו נמצא בית המשפט, ויוגדלו באותה מכסה הקבועה לאותה שעה בצו סה, תקנה 10, (ב) מתקנות בית המשפט העליון, 1883 או בכל תקנה המתקנת את הנ״ל, כמכסה שבה יוגדל הסך הכולל של כל המסים הקבועים באותו צו.

1.תיקון: תש״ח, תשי״ב

בצו זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–

”ערעור“ פירושו ”ערעור בפני הוד מלכותו במועצה“.

כיום: ערעור בפני בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור של בית המשפט לימאות.

”פסק־דין“ כולל פקודה, צו או החלטה.

”התיק“ פירושו קובץ כל המסמכים הנוגעים לערעור (לרבות כתב הטענות, המו״מ המשפטי, העדויות ופסק הדין) שמן הראוי לשימם בפני בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה] בבירור הערעור.

2.

בקשות לבית המשפט לקבלת ערעור בתורת זכות או למתן רשות לערער, הרי אם לא הוגשו בשעה שמסר בית המשפט את פסק הדין שמערערין עליו, תוגשנה בדרך הצעה תוך שבעה ימים מתאריך פסק הדין הנ״ל, ועל המבקש ליתן לצד שכנגד הודעה על הבקשה שברצונו להגיש.

3.תיקון: תש״ח, תשי״ב

בית המשפט לא יקבל ערעור ולא יתן רשות לערער אלא בתנאים אלה –

(א)כי יתן המערער, תוך מועד שייקבע על ידי בית המשפט, אם יידרש בכך, ערובה מספקת להנחת דעת בית המשפט, כי הערעור יימשך כדין וכי ישלם את כל ההוצאות המשפטיות שיגיעו למשיב במקרה אם יידחה הערעור על שלא המשיך בו כראוי או במקרה אם יצוה בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה] את המערער לשלם את הוצאות־המשפט שהוציא המשיב על הערעור; וכן

(ב)באותם התנאים שימצא בית המשפט לראוי להטילם, מתוך התחשבות בכל מסיבות המשפט, בענין הזמן או הזמנים שבהם יהא על המערער לנקוט בפעולות הדרושות לשם ביצוע הכנת התיק ושליחתו לבית המשפט העליון [במקור: למועצת המלך].

4.תיקון: תש״ח, תשי״ב

כשבית המשפט מקבל את הערעור או נותן רשות לערער תהא לו הסמכות להורות כי פסק הדין הנ״ל יוצא לפועל או כי הוצאתו לפועל תדחה עד לגמר בירורו של הערעור, ומקום שהורה בית המשפט כי פסק הדין יוצא לפועל, הרי לפני הוצאתו לפועל חייב האיש שלזכותו ניתן פסק הדין ליתן ערובה מספקת להנחת דעת בית המשפט כי ימלא כראוי כל צו שבית המשפט העליון [במקור: שהוד מלכותו במועצה] ימצא לראוי לתתו בענין זה.

5.תיקון: תש״ח, תשי״ב

מיד לכשנתקבל ערעור, אם על פי צו בית המשפט או עפ״י צו בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה] הנותן רשות מיוחדת לערער, חייב המערער לנקוט ללא דיחוי בכל פעולות הדרושות לשם הכנת התיק מיד.

6.

הכנת התיק תהא נתונה לפיקוח בית המשפט ויכולים הצדדים להגיש לבית המשפט כל שאלה השנויה במחלוקת שנתעוררה בקשר עם כך.

7.

גם הרושם וגם הצדדים חייבים להשתדל שלא לכלול בתיק את כל אותם המסמכים (ובפרט מסמכים פורמליים גרידא) שאין להם שייכות לנושא הערעור ובכלל לצמצם ככל האפשר את עביו של התיק.

8.תיקון: תש״ח, תשי״ב

תיקי ערעורים לבית המשפט העליון [במקור: להוד מלכותו במועצה] יודפסו בצורה הקרויה ”חצי קוארטו“ (דף בגודל של כ־15.2×12.1 ס״מ), [במקור: ומותר להדפיסם באנגליה עצמה או מחוץ לאנגליה]. מספר השורות בכל עמוד יהא ארבעים ושבעה או בקירוב כך וכל שורה עשירית תסומן במספרה בשולי העמוד.

(התנאי בוטל מכללא): אם נדפס התיק מחוץ לאנגליה, חייב הרושם להעביר לרושם מועצת המלך, על חשבון המערער, ארבעים העתקות מודפסות הימנו, ואחת מן ההעתקות האלה תאושר על ידו כהעתקה נכונה בהטביעו עליה את חותם בית המשפט.

(התנאי בוטל מכללא): אם נוגע התיק לערעור על פסק של בית משפט הנמצא מחוץ לאנגליה ועומדים להדפיסו באנגליה או אם הוא נוגע לערעור על פסק שניתן ע״י בית המשפט העליון באנגליה, חייב הרושם להעביר על חשבון המערער לרושם מועצת המלך העתקה אחת מקויימת של התיק בצירוף מפתח של כל המסמכים והמוצגים השייכים למשפט.

9.

אם מתעוררים מתוך ענין אחד שני ערעורים או יותר משנים יכול בית המשפט לצוות לאחד את הערעורים.

10.תיקון: תש״ח, תשי״ב

יכול מערער, בכל עת שהיא לפני שהועבר התיק לבית המשפט העליון [במקור: למועצת המלך], לחזור בו מערעורו באותם התנאים שיקבע בית המשפט בענין הוצאות המשפט ובענינים אחרים.

11.תיקון: תש״ח, תשי״ב

אם לא גילה המערער זריזות מספקת בהגשת ערעורו לפני העברת התיק לבית המשפט העליון [במקור: למועצת המלך], יכול בית המשפט, עפ״י בקשת המשיב, לדחות את הערעור או ליתן את הצו שימצא לנכון בענין הוצאות המשפט או בענינים אחרים.

12.

אם בכל זמן שהוא לפני בירור הערעור חל פגם בתיק בגלל מותו או שנוי מעמדו של אחד הצדדים לערעור, הרי על פי בקשת כל אדם הנוגע בדבר חייב בית המשפט ליתן תעודה האומרת מיהו האיש הראוי, לדעת בית המשפט, לבוא בתיק במקום הצד שמת, או שחל שנוי במעמדו, או נוסף לאותו צד.

13.תיקון: תש״ח, תשי״ב

אם צוה בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה] את אחד הצדדים לשלם את הוצאות המשפט של ערעור שנתחייב בהן בבית המשפט של מטה, הרי על הפקיד המתאים של בית המשפט להעריך את ההוצאות האלה בהתאם לצו י״ט, תקנה 2.

14.תיקון: תש״ח, תשי״ב

על בית המשפט לבצע כל צו או פסק־דין של בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה] כדרך שהוא מבצע צו או פסק־דין של בית המשפט.

15.תיקון: תש״ח, תשי״ב

מערער שערעורו נתקבל יגיש את ערעורו בהתאם לתקנות המסדירות באותה שעה את הנוהג הכללי והפרוצדורה הכללית בערעורים לפני בית המשפט העליון [במקור: הוד מלכותו במועצה], במדה שאותן תקנות חלות לגבי ערעורו.

תיקון: תש״ח, תשי״ב

בכל המקרים שלא נקבעו להם הוראות בתקנות אלה נוהגים לפי הנוהג המקובל בבית המשפט העליון [במקור: בבית המשפט הגבוה האחרון של האדמירליות באנגליה] במשפטי שלל מלחמה, או לפי כל נוהג אחר שיורה הנשיא.

תקנות אלה תקראנה ”תקנות בית־דין בעניני שלל מלחמה, 1939“.

(הערה: – כל מסמך היוצא מטעם בית המשפט או משרד הרישום צריך להיות טבוע בחותמת בית המשפט.)

מס׳ 1. הכותרת והשמות של המשפטים. (צו ב׳, ת. 2).

(i)בעניני חפץ.

(ii)בעניני אדם.

תיקון: תש״ח

מס׳ 2. כתב הזמנה במשפט (טופס כללי). (צו ב׳, תקנה 5).

תיקון: תש״ח

מס׳ 3. כתב־הזמנה במשפט לשם החרמה מקום שספינה (אוירון) או סחורות הושמדו או אבדו. (צו ב׳, תקנות 6, 18).

תיקון: תש״ח

מס׳ 4. כתב־הזמנה במשפט שהוגש נגד תופס. (צו ב׳, תקנות 7, 14).

תיקון: תש״ח

מס׳ 5. כתב־הזמנה בענין דמי־הצלת שלל. (צו ב׳, תקנות 8, 14. צו ל׳, תקנה 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 6. כתב־הזמנה בענין תפיסה במשותף או תפיסה בחזרה. (צו ב׳, תקנה 3. צו לב, תקנה 1(1)).

מס׳ 7. הודעה במקום מסירת כתב מחוץ לגדר השיפוט. (צו ב׳, תקנה 19. צו לה, תקנה 12).

מס׳ 8. רישום הופעה. (צו ג׳, תקנה 1. צו ל׳. צו לב, תקנה 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 9. תביעות במשפטי החרמה. (צו ה׳ [צ״ל: צו ג׳], ת. 4).

(i)תביעה ע״י הקברניט.

(ii)תביעה ע״י הסוכן.

(iii)תביעה ע״י בעל־מנהל.

(iv)תביעה ע״י הקברניט והבעל היחיד.

(v)תביעה ברשות ממשלה נויטרלית.

(vi)תביעה לזכות אדמירליות בשעת תפיסה בנמל.

(vii)תביעה לזכות אדמירליות במקרה תפיסה ע״י ספינה שאינה משמשת בתפקידי־מלחמה.

מס׳ 10. הצהרה בשבועה על מסירת כתב הזמנה. (צו ג׳, תקנה 6. צו טו, תקנה 9. צו ל׳, תקנה 5).

תיקון: תש״ח

מס׳ 11. הצהרות בשבועה בענין תעודות הספינה או תעודות האוירון. (צו ד׳, תקנה 7).

(i)הצהרה בשבועה רגילה

(ii)כשתעודות הספינה או תעודות האוירון ניזוקו, שונו, אבדו, הונחו שלא במקומם, הושלכו לים, נמצאו טמונים, וכו׳. (צו ד׳, תקנה 7).

(iii)כשלא נמסרו או לא נמצאו כל תעודות של הספינה (האוירון). (צו ד׳, תקנה 7).

(iv)ע״י אדם שתעודות הספינה (האוירון) נמצאות בפיקוחו בתוך תחומי השיפוט. (צו ד׳, תקנה 4).

מס׳ 12. הודעת הפסקה. (צו ז׳).

תיקון: תש״ח

מס׳ 13. טענות. (צו ז).

(i)טענות במשפט החרמה.

(ii)טענות בענין דמי הצלת שלל. (צו ז. צו ל. חוק שלל מלחמה בים, 1864, סעיף 40).

(iii)טענות בנידון תפיסה או תפיסה־בחזרה במשותף. (צו ז. צו לב, תקנות 1, 2. חוק לשלל מלחמה בים, 1864, סעיף 36).

(iv)בקשה מתוך התנגדות לדו״ח של הרושם. (צו ז. צו יז, ת. 10).

מס׳ 14. צו להגשת פרטים. (צו ח).

מס׳ 15. פרטים. (צו ח).

מס׳ 16. הצהרה בשבועה על גילוי מסמכים. (צו ט, ת. 2, 3).

מס׳ 17. הודעה להגיש תעודות לעיון או להעתקה. (צו ט, ת. 4).

מס׳ 18. הודעה להגיש תעודות בשעת הבירור או בשעת חקירת העדים. (צו ט, ת׳ 6).

מס׳ 19. הודעה להודות. (צו ט, ת. 8).

(i)מסמכים.

(ii)עובדות.

מס׳ 20. הודאה בעובדות בהתאם להודעה. (צו ט, ת. 8).

תיקון: תש״ח

מס׳ 21. פקודת מעצר. (צו י, ת. 3).

תיקון: תש״ח

מס׳ 22. הצהרה בשבועה הגוררת עמה מתן פקודת מעצר. (צו י, ת. 4).

תיקון: תש״ח

מס׳ 23. ועדת הערכה ומכירה. (צו יא, ת. 2).

מס׳ 24. תעודה הערכה. (צו יא, ת. 5).

תיקון: תש״ח

מס׳ 25. שטר מכירה ע״י המרשל. (צו יא, ת. 2).

(I)של אניה זרה.

(II)לגבי אניה ישראלית [במקור: בריטית].

תיקון: תש״ח־2

מס׳ 26. חוזה למכירת אניה. (צו יא, ת. 3).

מס׳ 27. חשבונות המרשל. (צו יא, ת. 5).

תיקון: תש״ח־2

מס׳ 28. שטר ערבות. (צו יב, ת. 4).

מס׳ 29. הצהרה בשבועה על כושר תשלום. (צו יב, ת. 4).

מס׳ 30. הודעה על ערבות. (צו יב, ת. 5).

מס׳ 31. הודעת התנגדות לערב. (צו יב, ת. 8).

תיקון: תש״ח

מס׳ 32. שחרור. (צו יג, ת. 1. צו כז, ת. 2. צו כט, תקנות 1, 2, 3).

(I)במקרה החזרה.

(II)ממעצר.

מס׳ 33. תעודת שחרור. (צו יג, ת. 8).

מס׳ 34. הודעה על מתן אזהרה נגד שחרור. (צו יד, ת. 1).

מס׳ 35. אזהרה נגד שחרור. (צו יד, ת. 1).

מס׳ 36. הודעה על מתן אזהרה נגד תשלום. (צו יד, ת. 2).

מס׳ 37. אזהרה נגד תשלום. (צו יד, ת. 2).

מס׳ 38. הודעה על מתן אזהרה נגד צו מעצר. (צו יד, ת. 5).

מס׳ 39. מתן אזהרה נגד צו מעצר. (צו יד, ת. 5).

מס׳ 40. הודעה על סילוק אזהרה. (צו יד, ת. 10).

תיקון: תש״ח

מס׳ 41. הרשאה לחקור עדים. (צו טו, ת. 11).

תיקון: תש״ח, תשי״ב

מס׳ 42. בקשה. (צו טו, ת. 11).

מס׳ 43. תשובה להרשאה לחקור עדים. (צו טו, ת. 11).

תיקון: תש״ח

מס׳ 44. דו״ח של הרושם ונימוקים. (צו יז, ת. 6).

מס׳ 45. צו המאשר את הדו״ח של הרושם. (צו יז, ת. 7).

מס׳ 46. הודעה על התנגדות לדו״ח של הרושם. (צו יז, ת. 9).

מס׳ 47. הודעה על בקשה־בדרך־הצעה. (צו יז, ת. 10. צו כ, ת. 3. צו לד. צו מד, ת. 2).

מס׳ 48. הזמנה. (צו כ, ת. 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 49. הכותרת ופרשת השבועה המצורפת להצהרה בשבועה. (צו כא, ת. 2).

תיקון: תש״ח

מס׳ 50. שבועות. (צו כב, ת. 5).

מס׳ 51. הכרזות במקום שבועות. (צו כב, ת. 5).

(I)ע״י העד.

(II)ע״י המצהיר.

מס׳ 52. צו (טופס כללי). (צו כז).

תיקון: תש״ח

מס׳ 53. פקודות. (צו כז).

(א)להחרמת ספינה, אוירון, או מטען, או ספינה ומטענה, או אוירון ומטענו, כשהוגשה תביעה.

(ב)למעצר. [צ״ל: (צו כח)].

(ג)פסק להחרמה שלא בפני התובע. [צ״ל: (צו טו, ת. 8)].

(ד)למעצר בהחרמה שלא בפני התובע. [צ״ל: (צו כח)].

(ה)להחרמת אנית מלחמה או אוירון צבאי.

(ו)להחרמת ספינה או אוירון נויטרליים.

(ז׳)במקרה החרמה, מקום שהושמדה ספינה (הושמד אוירון).

(ח׳)במקרה החזרה.

(ט׳)החרמת ספינה (אוירון) והחזרת מטען.

(י׳)החזרת ספינה (איירון) והחרמת מטען.

(י״א)החזרת ספינה (אוירון) נויטרלית (נויטרלי) והחרמת מטען.

(י״ב)החרמה כזכות האדמירליות. [צ״ל: (חוק השלל הימי, 1864, סעיף 39)].

(י״ג)במקרה של דמי הצלת שלל, מקום שהובאה ספינה ונשארה במעצר. (צו ל׳. חוק השלל הימי, 1864, סעיף 40).

(י״ד)במשפט דמי הצלת שלל, (כשנתנה הצהרה בשבועה או הושג הסכם על השווי). (צו ל׳, ת. 3).

(ט״ו)במשפט דמי הצלת שלל, כשהוחזרה האניה (האוירון) אך המטען הוחרם. (צו ל [במקור: צו 5]).

(ט״ז)במשפט דמי הצלת שלל, מקום שהובאה ספינה (הובא אוירון) ושוחררה (שוחרר) בערבות. (צו ל. צו י״ב).

(י״ז)במשפט דמי הצלת שלל, כשאניה הורשתה (כשאוירון הורשה) להמשיך בדרכה (ו). (צו ל׳, ת. 2. חוק שלל המלחמה בים, 1864, סעיף 45).

(י״ח)בתפיסה במשותף, פסק לטובת תביעת זכות בחלק או נגדה – במקרה החרמה. (צו ל״ב, ת. 8).

(י״ט)בתפיסה במשותף, במקרה של החרמה וכשדוחים את ההכרעה בשאלה מי לקח את האניה. (צו ל״ב).

(כ׳)בתפיסה במשותף, לאחר ההחרמה, פסק לטובת התובע זכות לחלק או נגדו. [צ״ל: (צו ל״ב)].

(כ״א)בתפיסה במשותף, לפני ההחרמה או לאחריה, קבלת בקשה לבירור או דחייתה. (צו ל״ב).

(כ״ב)בתפיסת חזרה במשותף, פסק לטובת זכות או טובת הנאה במשותף. (צו ל״א [צ״ל: צו ל״ב], ת. 8).

(כ״ג)בתפיסת חזרה במשותף. כשדוחין את ההכרעה בשאלה למי מגיעים דמי הצלת השלל. (צו לב, ת. 8).

(כ״ד)דחיית תביעה של תופסים בחזרה במשותף והכרזת זכות־יחיד או טובת־הנאה של יחיד. (צו לב, ת. 8).

(כ״ה)בענין פרס־שלל. (צו לג. חוק השלל הימי, 1864, סעיפים 42, 43).

(כ״ו)בענין פרס־שלל, בתביעה לחלק בתור תופסים במשותף לפני שניתן פסק על זכותם. (צו לג).

(כ״ז)בענין פרס־שלל, כשמגישין תביעה לחלק לאחר מתן צו בדבר פרס־שלל. (צו לג).

(כ״ח)בענין פרס־שלל, כשדוחין את ההחלטה בשאלה למי מגיע הפרס. (צו לג(5).)

תיקון: תש״ח

מס׳ 54. מודעה על תפיסה באנגריה ע״י הממשלה [במקור: הכתר]. (צו כט, ת. 2).

תיקון: תש״ח

מס׳ 55. הרשאה להערכת הנכסים שנתפסו באנגריא ע״י הממשלה [במקור: הכתר]. [צ״ל: (צו כט, ת. 2)].

מס׳ 56. הצהרה בשבועה על שוי במשפט דמי הצלת שלל. (צו ל, ת. 3).

מס׳ 57. הסכם בנוגע לשוי הספינה (האוירון), המטען ודמי ההובלה במשפט דמי הצלת שלל. (צו ל, ת. 3).

מס׳ 58. תעודת שירות. (צו לה, ת. 11).

מס׳ 59. פרוטוקול להגשת מסמכים. (צו לז, ת.1).

מס׳ 60. פרוטוקול לחקירת עדים. (צו מא, ת. 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 61. תעודת החרמה ומכירה של ספינה (אוירון). (צו מב, ת. 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 62. תעודת מכירת ספינה (אוירון). [צ״ל: (צו מב, ת. 1)].

תיקון: תש״ח

מס׳ 63. תעודה על החרמתם ומכירתם של סחורות או מטען. (צו מב, ת. 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 64. תעודת מכירת סחורה או מטען. (צו מב, ת. 1).

תיקון: תש״ח

מס׳ 65. תעודת החזרת ספינה (אוירון). (צו מב, ת. 3).

תיקון: תש״ח

מס׳ 66. תעודת החזרת סחורה או מטען. (צו מב, ת. 3).

המסים המפורטים להלן הם בהתאם לתקנות בתי המשפט לשלל מלחמה (מסים), 1940.

תיקון: תש״ח־2

1.

2.

3.

4.

5.

6.

7.

8.

9.

10.

11.

12.

13.

14.

15.

בעד העתקה בשפה זרה – השוי בפועל

16.

בעד העתקה מתרשים, מפה, חתך, ציור, תצלום, או דיאגרמה – השוי בפועל

17.

18.

רשאי הפקיד לדרוש כי יניחו בתור פקדון על חשבון כל מסים נוספים, וכן פקדון כסף על חשבון כל הוצאות נוספות, אשר ייתכן כי יצטרכו לשלמן יתר על הסכום ששולם בעד המסים וההוצאות בעד הבקשה, ועל הפקיד או מזכירו המקבל את הפקדון הנ״ל לרשום הערה על כך בבקשה.

19.

20.

21.

22.

23.

24.

25.

26.

27.

28.

בעד חקירת עדים ע״י כל חוקר במרחק הגדול יותר משלשה מילין ממשרד רישום, יש להוסיף סכום הוגן להוצאות ולשאר הוצאות –

רשאי הפקיד לדרוש פקדון של בולים על חשבון המסיס ופקדון של כסף על חשבון ההוצאות שאפשר יהא צורך לסלקן יתר על כל סכום ששולם בעד מסים והוצאות בשעת חקירה, והפקיד או סופרו, חייב, בשעת קבלת הפקדון הנ״ל, לערוך תזכיר על הנ״ל ולמסור את הנ״ל לצד המפקיד.

כמו כן יכול הפקיד לדרוש התחייבות בכתב לשלם כל מסים נוספים והוצאות שיהא צורך לסלקם יתד על הסכום ששולם או שהופקד כך.

29.

30.

31.

32.

33.

34.

בעד עריכת פקודות וציוויים ורישומם בפנקס –

35.

36.

37.

38.

39.

40.

40א.

41.

במקרי הסתבכות גדולים או סכום גדול מאד המעסיקים יותר מיום אחד שלם, אפשר לגבות מסים גדולים יותר.

המסים מס׳ 40–41 ועד בכלל ישולמו בתחילה ע״י הצד העורך את הבירור לפי התנאים:–

למודעה הנזכרת בצו יז מתקנות בית־המשפט לשלל מלחמה, 1939, תקנה 3, על הצד העורך לשים את המס לבירור, ואם הרושם ידרוש זאת, אף פקדון בסכום שלפי דעתו של הרושם יכסה את הוצאות הבירור, אם יהא צורך לשלם סכום נוסף בנידון המשפט, ישולם הסכום הנ״ל ע״י אותו הצד בשעת מסירת תוצאות הבירור, ואם לא נמסר כל דו״ח, בשעת גמר משפט הבירור, או אם עוד טרם נסתיים יש לסלק מכסה מתאימה של המם בעד אותו חלק מן המשפט אשר כבר נתקיים, והסכום ייקבע ע״י הרושם. לאחר תשלום סכומים נוספים אלה יוגש תזכיר ובו צריך לציין לשם מה שולמו המסים הנ״ל.

42.

43.

44.

45.

46.

47.

48.

בעד החזקת אניה (אוירון) עם או בלי משא, ההוצאות ליום בעד כל שומר אניה (או שומר אוירון) –

למרשל תהיה הזכות, מלבד המסים הנזכרים לעיל, לקבל את ההוצאות המתאימות שלו, לנסיעות, לדמי אוכל, ולכלכלה.

49.תיקון: תש״ח־2

50.

51.תיקון: תש״ח־2

52.תיקון: תש״ח־2

53.

54.

55.

56.

57.

58.

59.

60.

61.

62.

63.

64.

65.תיקון: תש״ח

66.

67.

68.

תשלומים אלה כוללים כל האישורים וההעתקות בשביל הפקיד המטביע בהם את החותמת, והופעות לשם הנתינה או החיתום, מלבד אם נקבע אחרת, אך אין הם כוללים מסי בית המשפט

או אותו סכום הוגן להוצאות כיס ובעד הזמן התפוס, כפי שהפקיד המעריך ימצאנו למתאים

אם דרושה יותר מנוכחות אחת לשם ביצוע מסירה, או כדי לנמק בקשה לתחליף של מסירה, מטילים אותו סכום נוסף כפי שהפקיד המעריך ימצאנו למתאים.

בעד מסירה מחוץ לתחומי השיפוט, יוטל אותו תשלום שהפקיד המעריך ימצאנו למתאים.

נוסף על התשלומים דלעיל, מטילים גם את התשלומים דלקמן:

מלבד אם נקבע אחרת, הרי תשלומים בעד מסירה כוללים העתקות למסירה ; מקום שדרושה מסירת הודעה על הגשת הצהרות בשבועה, אין מרשים אלא הודעה אחת למערכת של הצהרות בשבועה שהוגשו או שמן הצורך להגישן יחד.

או אותו סכום נוסף שהפקיד המעריך ימצאנו להוגן, בשים לב אל טיב הבקשה.

בעד תמצית משפטית לבירור תביעה או להעברת משפט או להתנגדות לדו״ח של הרושם, יוטל אותו סכום שהפקיד המעריך ימצאנו למתאים, בשים לב לכל מסיבות הענין ולכל תשלומים אחרים בעד הופעות כעדים, בעד השגת עדות ובעד השגת עדות ובעד קריאת מסמכים.

אפשר להטיל תשלום בעד הוראות להכנת תמצית משפטית אם לא הובאה הבקשה או התביעה לבירור ואם סבור הפקיד המעריך כי מן הראוי שתעשינה הכנות לבירור התביעה או הבקשה.

או אותו סכום נוסף בעד עבודה והוצאות בקשר להכנת המסמכים האלה כפי שהפקיד המעריך ימצאנו למתאים לפי הכרעת דעתו.

תיקון: תש״ח

ובעד ההדפסה, הסכום המתאים ששולם בפועל למדפיס, הסכום המוקצב במשפטי אדמירליות.

וכשיש צורך להדפיס חלק אחד בשפה אחרת או כפקסימיל או בכל צורה בלתי רגילה או מיוחדת, או כשיש צורך להכניס שנוי במסמך המודפס לאחר ההגהה הראשונה, קוצבים אותו סכום נוסף שימצאנו הפקיד המעריך להוגן.

עורך דין של צד הזכאי לקבל העתקות מודפסות, קוצבים לו, בעד אותו מספר העתקות שמן הצורך ומן הראוי היה שיקבל, את הסכום שהוא שלם בעדן.

נוסף על התשלומים בעד הדפסה ובעד קבלת העתקות מודפסות קוצבים את הסכום דלקמן לאותו מספר העתקות שמן הצורך ומן הראוי להדפיסן ולקבלן לשם המטרות דלקמן אך לא למטרות אחרות – כל כתב־טענות למסירה לצד שכנגד, או להגשתו למשרד הרישום כשאין הופעה. כל בקשת זכות להגשה, אם הוגשה בדפוס, ובעד העורך־דין של משרד האוצר [במקור: בית האוצר], ובעד מסירה לאחד הצדדים.

כל כתב טענות, בעיה מיוחדת, או בקשת־זכות, לשימושו של השופט או הרושם.

כל הצהרה־בשבועה מודפסת.

סכומים נוספים אלה בעד העתקות מודפסות לשופט או לרושם ולעורך־דין, אין מטילים אותם כשהוכנו העתקות כתובות קודם להדפסה, ועל כל פנים אין להכינן יותר מפעם אחת במהלך המשפט.

העתקות חשאיות, אם מודפסות או מועתקות במכונה או כתובות, אין קוצבים בעדן תשלום בדרך כלל, אלא שההקצבה תלויה בשאלה אם מן הראוי להכין או לשלוח את ההעתקות, ובכל מקרה צריך להראותן לפקיד המעריך שיעיין בהן.

תיקון: תש״ח

כשיש כמה עדים העומדים לקבל שבועה או אם לשם קבלת הצהרה בשבועה יש צורך ללכת הרחק משני מיל, או להעסיק סוכן, יכול הפקיד המעריך לקצוב סכום נוסף שימצאנו להוגן.

לפני עורך דין עם תמצית משפטית או עם מסמכים אחרים –

אם צריך העו״ד להיות נוכח ביותר מישיבה אחת או הערכה אחת באותו זמן ובאותו מקום, מחלקים את ההוצאות באותו משפט לפי היחס.

או סכום נוסף שימצאנו הפקיד המעריך למספיק, אם נעשו חקירות מיוחדות.

או אותו סכום נוסף שהפקיד המעריך ימצאנו להוגן.

נוסף על הנ״ל, קוצבים סכום להוצאות הנחוצות של דמי־דואר, דמי הובלה והעברת מסמכים.

אשר לעדות, קוצבים סכום הוגן וצודק לחשבון תשלומים והוצאות שנתברר כי הוצאו בצדק בעד השגת עדות והופעת העדים.

קוצבים שכר לעורך דין במקרים שבהם היו קוצבים שכר כזה במשפטים דומים בעניני אדמירליות ובאותו סכום, אלא שבנוגע לשכר עורך דין בעד ימי הבירור של המשפט, יקצוב לו הפקיד המעריך אותו סכום שלפי הכרעת דעתו ימצאנו להוגן.

תיקון: תש״ח־2

אפשר לקצוב דמי־קומיסיון או שכר לאנשים שנעשו ערבים לשטר ערבות או הנותנים ערובה בצורה אחרת, ובלבד שהסכום לא יעלה בסך הכל על לירה אחת למאה [במקור: פונט אחד למאה].

בכל הערכה של הוצאות יקצוב הפקיד המעריך את סכומי כל ההוצאות המשפטיות, התשלומים וההוצאות האחרות שנראו לו הכרחיים והוגנים לשם הגשמת הצדק או לשם הגנת זכויותיו של כל צד, ואולם ביחס לצד שהוציא את ההוצאות לא יקצוב הפקיד המעריך שום תשלום בעד הוצאות שלדעתו הוצאו או הוגדלו מתוך חוסר זהירות, רשלנות או טעות, והתשלומים הנקובים לעיל יהיו כפופים לתקנה כללית זו.

נוסף על התשלומים הנקובים לעיל, יכול הפקיד המעריך לקצוב לעורך דין אותו שכר שימצאנו צודק והוגן בעד כל עבודה שלא נקבע בעבורה שכר מיוחד בדרגת התשלומים דלעיל, יאשר לדעת הפקיד המעריך היה הכרח בה לשם הנהלת המשפט או הענין.