Section 2 of תקנות שחרור על־תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, עניינים שבהם יתקיימו דיונים בוועדת השחרורים.

(א)בתקופת תוקפה של ההודעה, יתקיימו דיונים בוועדת השחרורים, במדינה כולה או בחלקה ולתקופה כפי שהודיע השר, רק בעניינים אלה:

(1)דיון בעניין שחרור על־תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7 לחוק;

(2)דיון בעניין שחרור על תנאי של אסיר שהוא קטין שניתנה בעניינו חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר לפי סעיף 9(8) לחוק לשחררו על תנאי ממאסר, הכוללת תוכנית שהכינה לשיקומו;

(3)דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק;

(4)דיון שלגביו הסכימו הצדדים בדבר הצורך לקיימו;

(5)דיון בבקשה ראשונה לשחרור על־תנאי של אסיר שנשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, שניתנה בעניינו חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר לפי סעיף 9(8) לחוק לשחררו על־תנאי ממאסר, הכוללת תוכנית שהכינה לשיקומו, ושמזכיר ועדת השחרורים אישר כי קיים בעניינו המידע הדרוש לפי סעיפים 9, 11 ו־12 לחוק, לפי העניין.

(ב)מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש למועד שלאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי יושב הראש, מטעמים שיירשמו, להורות על דחיית דיון שנמנה עם הדיונים המפורטים בתקנת משנה (א).

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (א), יושב הראש רשאי להורות, מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בהחלטה מנומקת בכתב, בשל דחיפות העניין, כי יש לקיים דיון בעניינו של אסיר מסוים בעניין שאינו מהעניינים המפורטים בתקנת המשנה האמורה.