Skip to main content

Law2026

Section 48 of חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026, סעדים לשם ביצוע עבודות.

This section is in פרק ה׳: הסכמה לביצוע עבודה וסעדים בהעדר הסכמה

48. סעדים לשם ביצוע עבודות

(א)בסעיף זה –

”אדם עם מוגבלות“ ו”התאמות“ – כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי;

”בית המשפט“ – בית המשפט המחוזי;

”יזם שיקום“ – כל אחד מאלה:

(1)יזם שיקום שאושר לפי סעיף 40(א)(1) או (2);

(2)יזם שיקום שאושר לפי סעיף 40(א)(3), והמנהל קבע שמתקיימים לגביו התנאים כאמור בסעיף 43(ב)(1);

”שמאי פינוי ובינוי“ – כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי;

”תוכנית“ – תוכנית החלה באזור לשיקום והתחדשות והיא אחת מאלה: תוכנית מאושרת או תוכנית שהופקדה או הוחלט להפקידה, או תוכנית שהוגשה, והכול לפי חוק זה.

(ב)יזם שיקום באזור לשיקום והתחדשות שיש תוכנית החלה לגביו אשר בעל דירה או בעל מגרש באותו אזור לא הסכים להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה אף שהציע לו לעשות כן, רשאי להגיש לבית המשפט תובענה כנגד אותו בעל דירה או בעל מגרש (בסעיף זה – הנתבע).

(ג)מצא בית המשפט כי הצורך בשיקום מהיר, יעיל ומיטבי של האזור לשיקום והתחדשות בדרך של התחדשות עירונית מצדיק זאת, רשאי הוא לפעול באחת או יותר מאלה:

(1)להורות לנתבע להתקשר בעסקת שיקום או להתקשר בהסכם יציאה;

(2)להורות לנתבע לבטל עסקת שיקום שנחתמה עם יזם שאינו יזם השיקום, ובלבד שביטול כאמור נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, לרבות בדרך של מתן סעד לפי פסקה (1);

(3)למנות עורך דין או רואה חשבון, שאינו בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, שיהיה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט לעשות בשם הנתבע שלא התקשר עם יזם השיקום את האמור בפסקאות (1) ו־(2).

(ד)בבואו לתת סעד לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט בין השאר באלה:

(1)גודל האזור שנגרם לו נזק מלחמה וההשפעה על הסביבה;

(2)מספר בעלי הדירות שלדירתם נגרם נזק מלחמה שבגינו לא ניתן להתגורר בדירה ומספר בעלי הדירות שהתקשרו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה;

(3)הפגיעה שצפויה להיגרם לנתבע ממתן סעד כאמור בסעיף קטן (ג), והאפשרות לצמצמה;

(4)התנהלות יזם השיקום בתום לב בקיום המשא ומתן להתקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, ובכלל זה הצעת עסקת שיקום לכל בעלי הדירות המושתתת על עקרונות תמורה אחידים;

(5)כדאיותם הכלכלית של עסקת השיקום או הסכם היציאה; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה תהיה כדאית כלכלית בהתקיים תנאים שקבע, חזקה כי היא כדאית כאמור בהתקיים התנאים שקבע, אלא אם כן הוכח אחרת;

(6)אם הוצעו לבעל הדירה הנתבע מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש, ואם בעל הדירה הנתבע או בן משפחתו המתגורר עימו הוא אדם עם מוגבלות – אם המגורים החלופיים שהוצעו לו כוללים התאמות, ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות או ככל שהן מתחייבות ממאפייניהם של המגורים החלופיים;

(7)אם הוצעו לנתבע בטוחות הולמות לביצוע עסקת השיקום או הסכם היציאה, ואם שמאי פינוי ובינוי קבע תנאים לעניין כדאיות כלכלית – לא ניתנו ערבויות הולמות להתקיימות התנאים;

(8)היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה, או בן משפחתו שהתגורר עימו במועד האמור, אדם עם מוגבלות שלא הוצעה לו דירת תמורה הכוללת התאמות או תשלום בעד ההתאמות;

(9)היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה מי שבמועד האמור מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 70 שנים (בפסקה זו – קשיש), ולא הוצעה לו לפחות אחת מהחלופות כמפורט להלן, לפי בחירת היזם, נוסף על האפשרויות הקבועות בסעיף 37:

(א)מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מאלה:

(1)מעבר לבית הורים כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי, לרבות בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה, ובלבד שמעבר כאמור יתאפשר עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום;

(2)רכישת דירה חלופית ששווייה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; מיקומה של דירה כאמור יהיה ככל הניתן בסמוך לדירתו של הקשיש – אם הקשיש ביקש זאת;

(3)קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור, כולו או רובו, לא יאוחר ממועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום;

(ב)שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה;

(ג)דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת השיקום בתוספת תשלומי איזון, והכול בשווי דומה לשווי דירת תמורה;

(10)היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה אחד מהמנויים להלן ולא הוצעה לו חלופה כאמור בפסקה (9)(א), נוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה:

(א)קשיש שבמועד קרות נזק המלחמה מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 75 שנים;

(ב)חולה הנוטה למות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005;

(ג)אדם שבמועד קרות נזק המלחמה התגורר בדירה והיה זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

(11)אם הוצעה לנתבע בתוך התקופות הקבועות בחוק זה ובהתאם להוראות חוק זה עסקת שיקום והסכם יציאה, לפי העניין.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), מצא בית המשפט כי התקיים האמור בפסקאות (4) עד (10) לאותו סעיף קטן, רשאי הוא לקבוע תנאים שרק בהתקיימם ייתן את הסעד האמור בסעיף קטן (ג).

(ו)לעניין סדרי דין בתביעה לפי סעיף זה, יחולו הוראות פרק י״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, בשינויים המחויבים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring