Skip to main content

Order2026

Section 8 of צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026, פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה.

This section is in פרק ב׳: חובות זיהוי

8. פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה

(א)בסעיף זה –

”העברה“ – לרבות באחד האמצעים האלה –

(1)העברה בנקאית;

(2)תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה:

(א)השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות;

(ב)השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה;

(ג)השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב;

”חשבון מקור“ – חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5;

”פעולה במערכת סגורה“ – כל אחד מאלה:

(1)פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון המקור, מוחזרים לאותו מקבל השירות, באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון מקור, או להפך;

(2)פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון מקור מוחזרים לחשבון מקור, או להפך.

(ב)על פעולה של מפקיד במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:

(1)המפקיד אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

(2)המפקיד אינו איש ציבור זר;

(3)נותן השירות קיבל מהמפקיד לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי – מסמך הנושא שם ומספר זהות;

(4)נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק – גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הנכסים הפיננסיים, וכן אחד מאלה, לפי העניין –

(א)מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון;

(ב)בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק – מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון המקור;

(ג)בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק – אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי;

(5)נותן השירות זיהה את המפקיד באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי באמצעים חזותיים שעליהם הורה הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור;

(6)בוצע אימות של זהות המפקיד מול מסמכי הבנק; לעניין זה, ”אימות של זהות“ – בדיקה אם פרטי זיהוי של המפקיד לפי סעיף 3(א)(1) ו־(2) הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בפסקת משנה (5).

(ג)על פעולה שבוצעה במערכת סגורה כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הפטורים וההקלות האלה:

(1)על אף האמור בסעיף 7, נותן שירות פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים;

(2)על אף האמור בסעיפים 2, 4(א) ו־5, נותן שירות רשאי –

(א)שלא לבצע הליך של הכרת לקוח;

(ב)לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4;

(ג)לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב)(5);

(ד)שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח;

(ה)שלא לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה, במקרה שבו הפיקדון מועבר מחשבון של יחיד בתאגיד בנקאי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring