Skip to main content

Regulations1943

Section 3 of תקנות נמלי חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943, אגרות החסנה.

3. אגרות החסנה

תיקון: 1945-2, תש״ט, תשי״ב־2, תשי״ג, תשט״ו, תשכ״ג־2

(1)בהתחשב עם הוראות חלק ג׳ [צ״ל: חלק ב׳] של התוספת לתקנות אלה, יוטלו אגרות החסנה, בשיעורים המפורטים בחלק א׳ של התוספת הנ״ל, על כל טובין המובאים או מוצאים או מועברים מכלי שיט או לכלי שיט דרך נמל והמוחסנים או מונחים בקרפיף של טרנזיט או באזור הערימה שבנמל.

(2)לצורך חישוב אגרות החסנה, יוחל במנין ימי ההחסנה של כל טובין שיובאו ביום בו נסתיימה פריקת מטענה של האניה [צ״ל: כלי השיט] בה יובאו באותו נמל.

(3)אגרות החסנה של טובין המיועדים ליצוא, שהחסנתם או הנחתם כאמור בתקנת משנה (1) נמשכת למעלה מעשרים וארבע שעות, ישולמו על כל חלק של מטענו של בעל הטובין החל מהיום שבו הוחסן או הונח אותו חלק במחסן או בשטח ההחסנה; לשם חישוב אגרות החסנה של טובין המיועדים ליצוא יראו את יום התחלת הטעינה של המטען האמור כיום האחרון להחסנתו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות נמלי חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring