Law1977The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 129 of חוק העונשין, תשל״ז–1977, מכשירי עבירה.
This section is in חלק ב׳: עבירות / פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים / סימן ז׳: סדרי דין
129. מכשירי עבירה
[ד/39]
(א)הורשע אדם בעבירה לפי פרק זה, רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.
(ב)הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.
(ג)סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.
The text on this page is adapted from the entry חוק העונשין, תשל״ז–1977 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.