Law1977The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 414 of חוק העונשין, תשל״ז–1977, הגדרות.
This section is in חלק ב׳: עבירות / פרק י״א: פגיעות ברכוש / סימן ו׳: עבירות מרמה, סחיטה ועושק
414. הגדרות
[ח/1]
בסימן זה –
”דבר“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
”מרמה“ – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות“ – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
”מסמך“ – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
”זיוף“ – אחת מאלה:
(1)עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
(2)שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
(3)חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
”שיק“ – כמשמעותו בפקודת השטרות, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
”בנקאי“ – האדם שעליו משוך השיק.
The text on this page is adapted from the entry חוק העונשין, תשל״ז–1977 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.