Skip to main content

Law1977

Section 80 of חוק העונשין, תשל״ז–1977, הוצאות ההגנה מאוצר המדינה.

This section is in חלק א׳: כללי / פרק ו׳: דרכי ענישה / סימן ו׳: פיצויים והוצאות

80. הוצאות ההגנה מאוצר המדינה

תיקון: [תשל״א], [תשל״ה], תש״ם־4, תשנ״ה [יא/43]

(א)משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.

פורסמו תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ״ב–1982.

(ג)החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק העונשין, תשל״ז–1977⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring