Section 2 of חוק זכות יוצרים, 1911, הפרת זכות יוצרים.

(1)רואים זכות־יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע״י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות־היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשיתו נתונה בחוק זה לבעל זכות־היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות־יוצרים:–

(i)כל טפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית עתונאית;

(ii)כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות־היוצרים, – השמוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט־טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התבנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה;

(iii)עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צלומים של יצירת פיסול או מלאכת־אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכליים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית;

(iv)פרסום קטעים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות־יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות־יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע״י המו״ל:

בתנאי שאותו מו״ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים קטעים אלה;

(v)פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בצבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתשאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבנין משמש בית תפלה לצבור, תודבק הודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפסקה זו לא יפגע בהוראות פסקה (i) בנוגע לתמציות עיתונאיות;

(vi)הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה.

(2)כמו כן רואים זכות־יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע״י אדם אם –

(א)הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או

(ב)הוא מפיץ לצרכי מסחר או במדה שיש בה כדי להזיק לבעל זכות־היוצרים; או

(ג)מציג בתערוכה לפני הצבור בדרך מסחרית; או

(ג1)הוא מחזיק בה; או

(ד)מביא מחו״ל למכירה או לשכירות בכל חלק של מושבות הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה,

כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות־יוצרים או היתה מפירה זכות־יוצרים אילו נעשתה בגבולות אותו החלק של מושבות הוד מלכותו שבו נערכה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לשכירות, או שבו הופצה או שלתוכו הובאה מחו״ל.

(3)כמו כן רואים זכות־יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית לתיאטרון או למקום שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בצבור בלא הסכמת בעל זכות־היוצרים, חוץ אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות־היוצרים.