Section 23יח of חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, הסתייעות במומחה חיצוני.

(א)לשם פיקוח על מילוי ההוראות לפי פרקים ב׳, ד׳ ו־ה׳ ולשם הפעלת סמכויותיו לפי סימנים ב׳ ו־ג׳ ופרק ד׳3, רשאי ראש הרשות להסתייע באדם שאינו עובד המדינה, ושבידו אישור שניתן לו לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בחוק זה – מומחה חיצוני), בעניינים שנדרשים לגביהם ניסיון, ידע או אמצעים ייחודיים.

(ב)מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו; מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות לפי דין.

(ג)ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:

(1)הוא בעל ניסיון, ידע ומומחיות המתאימים לתפקידו;

(2)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.

(ד)ראש הרשות רשאי שלא לתת אישור לשמש מומחה חיצוני למי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.

(ה) (1)לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים.

(2)מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(3)נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2), יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.

(ו)מומחה חיצוני רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, ובלבד שכל דרישה תאושר מראש על ידי מפקח, וכן רשאי הוא ללוות מפקח הנכנס למקום לפי הוראות סעיף 23י(א)(4).

(ז)מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.

(ח)הרואה את עצמו נפגע מפעולה של מומחה חיצוני, רשאי לפנות בתלונה מנומקת, בכתב, לראש הרשות; ראש הרשות יבחן את התלונה ויענה לפונה בתוך 45 ימים; מצא ראש הרשות שהתלונה הייתה מוצדקת – יודיע על כך למתלונן ולמומחה החיצוני, בצירוף החלטתו; מצא ראש הרשות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמומחה החיצוני.

(ט) (1)דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל״ז–1977, וההוראות בחוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979.

(2)מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עימו ייקבעו בתנאי חוזה ההתקשרות עימו, ובכלל זה הוראות לעניין פרק הזמן שבו לא יעבוד המומחה החיצוני אצל גוף שמתחרה בגוף שטיפל בעניינו כמומחה חיצוני ולא ייתן שירות לגוף כאמור או יקבל זכות או טובת הנאה ממנו.

(י)הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

(יא)בסעיף זה –

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”ניגוד עניינים“, של מומחה חיצוני – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

”קרוב“ – כל אחד מאלה:

(1)בן משפחה של מומחה חיצוני;

(2)אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;

(3)תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;

(4)גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.