The full text of חוק שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1979, in 8 sections.

בחוק זה –

”עובד הציבור“ – נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;

”מתנה“ – הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה.

(א)ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.

(א1)עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר להקניית מתנה למקבלה, לפי סעיף קטן זה, אם יש למתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי, או אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה, והכל בדרך, במועד וכפי שיקבע שר המשפטים.

(ב)סעיף קטן (א) לא יחול על –

(1)מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;

(2)מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור;

(3)פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי בדרך שנקבעה בתקנות.

(ג)במתנה שקמה לקנין המדינה ובסכום שיש לשלם לפי סעיף קטן (א) ינהגו בהחזרה לנותן המתנה, בהענקה לעובד הציבור או בדרך אחרת, הכל לפי שנקבע בתקנות.

(א)על קבלת מתנה שסעיף 2 חל עליה חייב עובד הציבור להודיע ועליו לנהוג בה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ב)עובד הציבור שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס פי שלושה משווי המתנה ביום קבלתה או ביום פסק הדין המרשיע, לפי הגבוה יותר.

(ג)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם ניתן לקבל כופר כסף מעובד. הציבור שהפר חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א) או שנחשד בהפרה כזאת; סכום הכופר לא יעלה על הקנס המירבי שניתן להטיל בשל ההפרה; נתקבל כופר, יופסק כל הליך משפטי לענין ההפרה, אולם אם הוגש כתב אישום אין לקבל כופר כל עוד לא הודיע היועץ המשפט לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.

(א)חוק זה יחול גם על בעלי משרות ותפקידים מטעם רשויות מקומיות, מועצות דתיות, קופות חולים ובתי חולים ציבוריים; לענין זה –

”בית חולים ציבורי“ – כל אחד מאלה:

(1)תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

(2)בית חולים בבעלות רשות מקומית;

(3)בית חולים בבעלות קופת חולים;

(4)בית חולים שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה;

”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

(ב)שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל חוק זה על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות לסוגיהן כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975.

פורסם צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ״ז–1987, המחיל את החוק על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.

(ג) (1)ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, בקופות החולים, בבתי החולים הציבוריים ובגוף שעליו הוחל חוק זה לפי סעיף זה, יבוא לענין חוק זה לגבי בעל משרה או תפקיד בהם במקום המדינה – הרשות המקומית, המועצה הדתית, קופת החולים, בית החולים הציבורי או הגוף שמטעמם הוא מכהן במשרה או ממלא את התפקיד, ובמקום אוצר המדינה – קופתם של אותה רשות מקומית, מועצה דתית, קופת חולים, בית חולים ציבורי או אותו גוף כאמור, הכל לפי הענין.

(2)נוסף על הוראות פסקה (1), לגבי בעלי משרות ותפקידים מטעם קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, בהגדרה ”מתנה“, במקום ”אחרת שלא בתמורה“ יקראו ”אחרת שלא בתמורה, מאת יצרן, יבואן או ספק של תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, או של ציוד רפואי“.

חוק זה אינו בא לגרוע מסימן ה׳ לפרק ט׳ לחוק העונשין, תשל״ז–1977, או מכל חיוב או איסור אחר שהוטל על עובד הציבור בחיקוק או בדרך אחרת.

הנוסח שולב בחוק העונשין, תשל״ז–1977.

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ובין השאר –

(1)בענינים המסורים לפי חוק זה לתקנות;

(2)בדבר כללי התנהגות של עובד הציבור לענין קבלת מתנות, סירוב לקבלן והחזרתן לאלתר;

(3)בדבר ההוצאות של מסירת מתנה לידי המדינה והתנאים שבהם תישאר מתנה כפקדון בידי מקבלה או בידי אדם אחר.

פורסמו תקנות שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1980.

תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.