Law1981The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 23מ of חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, תנאי ההתחייבות וגובה העירבון.
This section is in פרק ד׳3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי / סימן ד׳: התחייבות להימנע מהפרה
23מ. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
תיקון: תשפ״ד
(א)בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 23לט ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש הרשות ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות).
(ב)ראש הרשות רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות, לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
(ג)נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות עירבון בסכום העיצום הכספי שראש הרשות היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים המנויים בתוספת החמישית.
(ד)ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.