Law1997The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשע״א, תשע״א־2
בחוק זה –
”חוף הים“ –
(1)רצועת קרקע, ברוחב של 100 מטרים, לאורך הים מנקודת גאות המים שבחוף;
(2)ברצועת קרקע, כאמור בפסקה (1), שבה מצוי מקום רחצה מוכרז, כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964 – כל תחום מקום הרחצה המוכרז, אף אם הוא חורג מרוחב של 100 מטרים,
למעט דרכים שהוסדרו על פי חיקוק, ובכלל זה תחום שרשות מקומית פרסמה הודעה כי הוא מיועד להורדת כלי שיט לים, תחומים שהוכרזו כנמל לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, תחום מעגן, בתחום שיועד לו בתכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, המשמש בפועל למטרה זו, וחניונים;
”ים“ – ים התיכון, ים סוף, ים המלח, ים כנרת;
”מפקח“ – מי שמונה לפי סעיף 4;
”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011 (בחוק זה – חוק הגנת הסביבה);
”נהיגה“ – לרבות העמדת רכב או חנייתו;
”רכב“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה, למעט אופניים ותלת־אופן;
”השר“ – שר הפנים.
The text on this page is adapted from the entry חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.