The full text of פקודת התעבורה [נוסח חדש], in 229 sections.

בפקודה זו –

”בוחן נהיגה“ ו”בוחן רכב“ – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;

”בית דין לתעבורה“, ”החלטה להטיל קנס“, ”החלטה סופית להטיל קנס“ ו”הפרת תעבורה“ – כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;

”בעל“ – אחד מאלה:

(1)הבעל הרשום ברשיון הרכב;

(2)לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מִקָח־אגב־שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;

(3)לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

(4)לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופס – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;

(5)לעניין רכב עצמאי שניתן לגביו היתר הפעלה כאמור בסעיף 16ו – בעל היתר ההפעלה;

”דרך“ – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;

”היתר נהיגה“ – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;

”התליה“, של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;

”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;

”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

”מסוף לתחבורה ציבורית“ – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;

”חוק הפרות תעבורה מינהליות“ – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;

”חוק נתיבים מהירים“ – חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000;

”חניה תפעולית“ – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;

”תחנה מרכזית“ – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין־עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין־עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין־עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;

”מיתקן תחבורתי“ – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;

”קו שירות“ – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;

”קו שירות מותאם ביקוש“ לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין – מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;

”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;

”מונית“ – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;

”מיתקן מגביל מהירות“ – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;

”מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים“ – המנהל כהגדרתו בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006;

”נהג חדש“ – כמשמעותו בסעיף 12א;

”נהג חדש צעיר“ – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;

”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת־אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;

פורסם צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס״ד–2004, לפיו קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה.

”רכב מנועי“ – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;

”רכב מסחרי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;

”רכב עבודה“ – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;

”רכב עצמאי“ – רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד, ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;

”רכב ציבורי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;

”רכב פרטי“ – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;

”רכבת מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);

”עבירת קנס“ – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);

”עבירת תעבורה“ – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;

”עגלה“ – רכב הנגרר על ידי בהמה;

”ערובה“ – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח;

”פוליסה“ – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח, ולרבות הודעת כיסוי;

”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;

”מפקח על התעבורה“ – מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;

”רשות הרישוי“ – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, ”עובד ציבור“ – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;

”רשות תימרור מרכזית“, ”רשות תימרור מקומית“ ו”תמרור“ – כהגדרתם בתקנות התעבורה;

”רשיון להפעלת מונית“ – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי תקנות התעבורה;

”רישיון נהיגה“ – רישיון שניתן לפי סעיף 11;

”תעודת ביטוח“ ו”תעודת ערובה“ – כמשמעותן בפקודת הביטוח;

”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961;

”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(א)לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תָּקֵף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ב)לא יפעיל אדם רכב מנועי שמותקנת בו מערכת נהיגה עצמאית כהגדרתה בסעיף 16ד, אלא אם כן נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רישיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה ובכפוף להוראות לפי סעיף 16יד.

(א)רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.

(א1)השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.

(ב)בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).

(ג)בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

(א)השר רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן – בהתייעצות עם שר המשפטים – כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי חוק המשכון, התשכ״ז–1967.

על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.

בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.

(א)רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.

(ב)תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.

בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.

על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו־סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

(א)על אף ההוראות לפי פקודה זו, רשות הרישוי רשאית לרשום רכב שמערכת הביטחון ייבאה לישראל לפי הוראות סעיף 224 לחוק הרישוי, וכן לתת לו רישיון רכב לפי פקודה זו, אף אם הרכב אינו עומד בתנאים לרישום ורישוי לפי פקודה זו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;

(2)מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.

(ב)בסעיף זה –

”חוק הרישוי“ – חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;

”מעבדה מוסמכת לרכב“ ו”מערכת הביטחון“ – כמשמעותן בחוק הרישוי.

(א)לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

(ב)בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג)לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ־לארץ.

רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, ואם המבקש הוא נהג חדש צעיר – היתר נהיגה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.

(א)רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים.

(ג)בסעיף זה –

”פסק דין סופי“ – פסק דין שאין עליו ערעור עוד;

”פקודת הסמים“ – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.

לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא שהשר רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה; ואולם לעניין רישיון נהיגה לרכב פרטי, לא יינתן רישיון לאדם שלא מלאו לו 16 שנים ותשעה חודשים, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע גיל אחר; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.

(א)מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים.

(ב) (1)הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור.

(2)הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק האמור – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה.

(הוראת שעה לשישה חודשים מיום 8.2.2026): נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין.

(3)פקע תוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג החדש לפני תום ההליכים המשפטיים או לפני תשלום הקנס, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, תחדש רשות הרישוי את רישיון הנהיגה שלו לתקופה נוספת של שנתיים.

(ג)נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה או שהודעה על החלטה להטיל קנס, שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בוטלה בהתאם להוראות החוק האמור, לפי העניין, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.

(ד)הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

(א)נהג חדש צעיר חייב בביצוע תכנית הליווי שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), (בסעיף זה – תכנית הליווי) כל עוד לא מלאו לו 24 שנים.

(ב)על אף הוראות סעיף 12א(א), תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור בסעיף 12א(ב);

(2)לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).

(ג)בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 (בסימן זה – בעל רישיון להוראת נהיגה).

(ד)בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:

(1)בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);

(2)בשעות הלילה – בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כאמור בסעיף קטן (ב)(2) – כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, ”שעות הלילה“ – השעות שבין 21:00 ל־6:00.

(ה)השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי, שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה –

(1)הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי ופטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;

(2)כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;

(3)הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.

(ו)הוראות סעיף זה וסעיף 12א2 לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר־תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.

(ז)בסימן זה, ”מלווה“ – כל אחד מאלה, ובלבד שלא ייחשב מלווה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב:

(1)מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, ומלאו לו 24 שנים, ואם הוא בעל רישיון להוראת נהיגה – אף אם טרם מלאו לו 24 שנים;

(2)מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 30 שנים.

נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה בסעיף 12א1, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

(א)רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).

(ב)הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

(ג)קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

(ד)מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה)העובר על הוראות סעיף קטן (א) – ייאשם בעבירה.

(פקע).

רשות הרישוי תרשום ברישיון נהיגה שנתנה לפי סימן זה את תאריך הלידה העברי והלועזי של מי שהרישיון ניתן לו, ואולם מי שזכאי לקבל רישיון רשאי להודיע לרשות הרישוי, באופן שתורה, כי הוא מבקש שיירשם תאריך הלידה הלועזי שלו בלבד, ואם הודיע כאמור לאחר שניתן לו הרישיון, תיתן לו רשות הרישוי כפל רישיון, שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד.

השר יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.

(א)לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות סימן זה.

(ב)ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.

(ג)השר –

(1)יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשום כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;

(2)רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.

זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא תושב ישראל;

(2)לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(3)לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;

(4)שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).

(א)השר יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.

(ב)ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.

(ג)נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

(א)בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.

(ב)השר יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.

(ג)המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(א)המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.

(ב)ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

(א)מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.

(ב)המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע השר.

(ג)המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.

(א) (1)בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 אלף שקלים חדשים (להלן – אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, ”עיסוק עיקרי“ – עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;

(2)החל בשנת 2000, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ־6 שנים.

(ב)ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)החל בשנת 2000 יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.

(ד)השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.

(א)על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.

(ב)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

בסימן זה –

”אמצעי שליטה“, ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”המועד הקובע“ – (נמחקה);

”נושא משרה“ – כהגדרתו בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”קו שירות למוניות“ – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;

”רישיון לנסיעת שירות“ – כמשמעותו בסעיף 14יא;

”רישיון קו שירות“ – כמשמעותו בסעיף 14ח(א);

”רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות“ – כמשמעותו בסעיף 14ח(א2).

(א)לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.

(א1)המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי סעיף 14טז.

(א2)לא יפעיל אדם קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.

(א3)המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לגבי קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם כאמור לפי סעיף 14טז1.

(א4)לא ייתן המפקח על התעבורה רישיון המשלב קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות, אולם הוא רשאי לתת למונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, רישיון קו שירות למוניות וכן רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, ובלבד שהמונית לא תפעל תחת שני הרישיונות באותו הזמן.

(ב)המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות או לשם הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות;

(1א)הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;

(2)(נמחקה);

(3)הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;

(3א)המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת –

(א)פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;

(ב)פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;

(ג)אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי סעיף 71ב;

(4)(נמחקה);

(5)אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות; ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון;

(6)(נמחקה);

(7)(נמחקה);

(8)הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ־225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 – ייווסף לסכום הערבות הבנקאית או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין, כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל־35 או חלק מהן;

(9)הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית.

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

(ה) (1)על אף האמור בסעיפים 14, 14ב ו־14ה, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2).

(2)רישיונות להפעלת מונית שיינתנו לפי פסקה (1) יעמדו לרשותו של בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות (בפסקה זו – הרישיון) לשם הפעלת המוניות בקו השירות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות, לפי העניין, בלבד, כל עוד הרישיון שלו בתוקף וניתנו לגבי אותן מוניות רישיונות לנסיעת שירות; רישיונות כאמור אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו; אין להשתמש ברישיונות כאמור לשם הסעת נוסעים אלא בקו השירות או בקו השירות מותאם ביקוש למוניות שלגביו ניתנו, לפי העניין.

(בוטל).

(א)ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:

(1)לעניין רישיון קו שירות – פרטי קו השירות למוניות שלשם הפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי סעיף 14ח(ב)(5) ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו, ולעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות – אזור הפעילות של קו השירות מותאם הביקוש, לרבות תחנות מוצא, יעד, חניון ותחנות אוטובוס שבהן תיאסר עצירה, אם נקבעו;

(2)המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(3)פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(4)מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה.

(ב)המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.

(א)לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות.

(ג)(בוטל).

(א)רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.

(ב)בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.

(א)המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;

(3)בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4)בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות, כבעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;

(5)בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות או את קו השירות מותאם הביקוש למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או חדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א);

(6)ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

(ב)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(א)סכומי הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר הנקובים בסעיף 14ח(ב)(8) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018); לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

תוקפם של רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של שנה, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי סימן זה, ובלבד שרישיון קו שירות או שרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יחודש אלא עד לתום התקופה שנקבעה לגבי קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהליך התחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א).

(א)המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי סימן זה (בסימן זה – הרשימה), ובכלל זה קווי השירות שלגביהם יינתן רישיון קו שירות אחד, ככל שיינתן; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן, מזמן לזמן, את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.

(ב)בקביעת הרשימה ובעדכונה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום השירות בענף וקידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:

(1)אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;

(2)(נמחקה);

(3)שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;

(4)מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;

(5)הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם לסימן זה.

(ב1)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

(ה)(בוטל).

המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פירוט אזורי הפעילות של קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות, שלגביהם יינתנו רישיונות קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות לפי סימן זה; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן מזמן לזמן את הפרסום האמור, ובלבד שחלפה שנה ממועד העדכון האחרון.

(בוטל).

(בוטל).

השר יקבע הוראות בענינים אלה:

(1)אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות, לרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי סימן זה, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;

(1א)מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקווים אלה, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;

(2)(נמחקה);

(3)נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר שיש להפקידה לפי סעיף 14ח(ב)(8), מועדי חידושה ואופן חילוטה.

בסימן זה –

”מונה“, ”נסיעה מיוחדת“ ו”רישיון לנסיעה מיוחדת“ – כמשמעותם לפי הפקודה;

”מחיר משוער לנסיעה מיוחדת“ – המחיר שהיה משולם בעד נסיעה ליעד המבוקש אילו היתה מתקיימת כנסיעה מיוחדת, כפי שהוא מוערך בהתאם לכללי חישוב המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או בדרך אחרת שנמסרה לגביה הודעה באתר האמור;

”נסיעה שיתופית“ – נסיעה במונית של כמה נוסעים שהזמינו את נסיעתם מראש, ממקום איסוף אחד או יותר אל יעד אחד או יותר, בהתאם לבחירת כל נוסע, שכל אחד מהנוסעים משלם בעדה בנפרד.

במונית שניתן לגביה רישיון לנסיעה מיוחדת מותר להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

נהג מונית יסיע בנסיעה שיתופית רק נוסע שהזמין את נסיעתו מראש באמצעות שירות מקוון או טלפוני, ובלבד שבעת ההזמנה מתקיימים כל אלה:

(1)נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:

(א)מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות סעיף 14כב;

(ב)המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;

(ג)הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;

(ד)מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;

(2)מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:

(א)מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות סעיף 14כב;

(ב)מקום האיסוף וההורדה שלו;

(ג)מועד האיסוף המשוער שלו.

(א)מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי סעיף 14כא(2)(א) יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר, ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה.

לפי צו התעבורה (שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת לצורך קביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1134), שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת, לצורך רביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית, יהיה 20 אחוזים לפחות.

(ב)בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.

(א)השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)אופן הזמנת נסיעה שיתופית;

(2)אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;

(3)פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.

(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

(א)לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

(ב)מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה –

”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.

(א)לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.

(ב)השר יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.

(ג)המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

(א)סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.

(ב)מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר – יקבעו השר ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.

מטרתו של סימן זה לקבוע הסדרים שיאפשרו הפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים ברכב ועוברי הדרך ושימוש במגוון טכנולוגיות, כדי להביא לגיבוש תשתית ידע לגבי בטיחות הרכב העצמאי, יכולתו להשתלב באופן בטוח בין עוברי הדרך ולתת שירות לנוסעים והשפעתו על התנועה בדרך, לאפשר הנגשה של הידע האמור לציבור ולבסס את אמון הציבור בו.

בסימן זה –

”אירוע בטיחותי“ – אירוע שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו של רכב עצמאי, לרבות הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;

”אירוע בטיחותי חמור“ – אירוע בטיחותי שבשלו נפגע אדם או נגרם נזק של ממש לרכוש;

”הגנת סייבר“ – הגנה על מחשב, על חומר מחשב ועל תקשורת הנתונים אל המחשב וממנו מפני תקיפת סייבר, ובכלל זה פעולות לאיתור תקיפה כאמור, היערכות לה, מניעתה או טיפול בה וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה, במהלכה או לאחריה; לעניין זה, ”תקשורת נתונים“ – מעבר של חומר מחשב ממחשב אחד למחשב אחר באמצעות התקשרות או התחברות של מחשב עם מחשב אחר;

”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה של רכב עצמאי למטרת ניסוי, שנתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף 16ו;

”הפעלה“, לעניין רכב עצמאי – מתן פקודה בשפה קריאת מחשב, למערכת נהיגה עצמאית, הגורמת לנסיעה אחת או יותר של רכב עצמאי, בלא נהג, ללא תלות ביעד הנסיעה או במסלול הנסיעה;

”הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי“ – הפעלה למטרת ביצוע ניסוי ברכב כאמור בסעיף 16ו רישה;

”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 16כא;

”חומר מחשב“, ”מחשב“, ”פלט“, ”שפה קריאת מחשב“ ו”תוכנה“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”מערכת נהיגה עצמאית“ – מערכת חומרה ותוכנה המותקנת ברכב, עומדת בדרישות שנקבעו לפי סעיף 16יד ומסוגלת בעצמה לעשות את כל אלה:

(1)לבצע בלא נהג את פעולת הנהיגה ברכב;

(2)לקיים תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מרכז הבקרה;

(3)לעבור למצב סיכון מזערי ולפעול במצב כאמור, כאשר קיימת מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת;

”מצב סיכון מזערי“ – מצב הפעלה של רכב עצמאי, שנועד לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בעוברי דרך, לגרימת נזק לרכוש או להפרעה לתנועה, בידי הרכב, ובכלל זה מצב עצירה מוחלטת של הרכב העצמאי בצד הדרך ובמידת האפשר שלא בנתיב הנסיעה בדרך;

”מפקח“ – מי שהוסמך לפי סעיף 16יח כמפקח לעניין סימן זה;

”מרחב הפעלה“, לעניין מערכת נהיגה עצמאית – התנאים הסביבתיים והפיזיים שבהם מערכת נהיגה עצמאית יכולה לפעול, ובכלל זה תנאים הנוגעים למרחב גאוגרפי, היקף התנועה, זמן, מזג האוויר וסוג הדרך;

”מרכז בקרה“ – מיתקן מאויש העומד בכל עת לרשות בעל היתר, שניתן לקיים באמצעותו תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מערכת לנהיגה עצמאית, לשם כל אחת מאלה:

(1)מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית לבצע פעולת נהיגה מסוימת;

(2)מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית להעביר רכב למצב סיכון מזערי כאשר יש מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת, ביוזמתו או לפי חיווי מאת המערכת;

(3)קבלת הודעות ממערכת הנהיגה העצמאית, ובכלל זה הודעה על העברת רכב למצב סיכון מזערי;

”ניסוי“, ברכב עצמאי – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב עצמאי, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך של אותה טכנולוגיה;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”תקיפת סייבר“ – אחת מאלה:

(1)פעולה המבוצעת בחומר מחשב שנועדה לפגוע במחשב, בחומר מחשב או בתקשורת הנתונים אל המחשב או ממנו;

(2)גישה לחומר מחשב או לתקשורת נתונים אל המחשב או ממנו, בלא הרשאה.

(א)לא יפעיל אדם רכב מנועי, בדרך, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, אלא אם כן בידו היתר הפעלה לגבי אותו רכב, ובהתאם לתנאיו ולהוראות לפי פקודה זו.

(ב)לא יתקשר מי שבבעלותו או בהחזקתו רכב עצמאי עם אדם אחר בהסכם להפעלת הרכב אלא אם כן בידי האדם האחר היתר הפעלה לגבי אותו רכב.

(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר מתקנות התעבורה מכוח סמכותו לפי אותן תקנות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה;

(2)תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור.

(א)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, אחד או יותר, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי ברכב, לרבות תוך הסעת נוסעים, בשכר או שלא בשכר, למי שהגיש בקשה לכך לפי סעיף 16ז (בסעיף זה – המבקש), אם מתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד):

(1)המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 (בסעיף זה – חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;

(2)המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;

(3)המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה;

(4)המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו־כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;

(5)המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות התוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה;

(6)המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;

(7)המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי סעיף 16יב;

(8)בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי פקודת הביטוח שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור בסעיף 16יז(ג) – בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;

(9)קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן – המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;

(10)המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט בתוספת הארבע עשרה;

(11)מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בתוספת הארבע עשרה לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין –

(א)קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;

(ב)תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;

(2)הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:

(א)אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה – תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;

(ב)תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;

(ג)אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.

(ג)השר רשאי לקבוע בתקנות –

(1)הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות סימן זה וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;

(2)דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);

(3)תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).

(ד)מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי סימן זה.

(א)מבקש היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה בקשה להיתר הפעלה; המפקח הארצי על התעבורה יורה בדבר אופן הגשתה של בקשה להיתר הפעלה, ובכלל זה הגשה באמצעים דיגיטליים.

(ב)בהחלטה על מתן היתר הפעלה לפי סימן זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את אלה:

(1)בטיחות עוברי דרך במהלך הפעלת הרכב העצמאי, ובכלל זה בטיחות הנוסעים בו;

(2)ההשפעה הצפויה על זרימת התנועה בדרכים ועל אפשרות הפעולה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודה זו, כתוצאה מההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי, והשפעות אחרות שעשויות להיות להפעלה על התנועה ועל עוברי דרך.

(ג)הגישה הוועדה המייעצת לשר דוח לפי הוראות סעיף 16כא(ג)(7), יביא המפקח הארצי על התעבורה את האמור בו בחשבון, בבואו לתת החלטה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לדרוש ממבקש היתר הפעלה כל מידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר הפעלה, והמבקש ימסור לו כל מידע שנדרש ממנו כאמור.

(ה)נתן המפקח הארצי על התעבורה היתר הפעלה לפי הוראות סעיף זה, יידע ללא דיחוי את ראש אגף התנועה במשטרת ישראל על מתן ההיתר ועל פרטיו.

(א)בהיתר הפעלה יקבע המפקח הארצי על התעבורה את אלה:

(1)תנאים לביצוע ההפעלה הניסיונית, ובכלל זה –

(א)הוראות לעניין הסעת נוסעים ברכב עצמאי שנעשה בו שימוש במסגרת ההפעלה הניסיונית, בשכר או שלא בשכר;

(ב)לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל – אזור, אחד או יותר, שבו תבוצע ההפעלה הניסיונית; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי פסקת משנה זו;

(ג)אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר יכולה לפעול רק אם מוגדר בה מרחב הפעלה ובהתאם לאותו מרחב – מרחב ההפעלה כאמור;

(ד)הוראות לעניין הגנת סייבר;

(2)מספר כלי הרכב העצמאיים כאמור שבעל ההיתר רשאי להפעיל במסגרת ההפעלה הניסיונית, וכן פרטים לעניין כלי הרכב האמורים שקבע השר, אם קבע.

(ב)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לקבוע בהיתר הפעלה חובות שיחולו על בעל ההיתר נוסף על החובות לפי סעיף 16יב, והוראות לעניין ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, שיחולו נוסף על ההוראות שקבע השר לפי סעיף 16ו(ב)(1).

(ג)המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בכל עת בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לשנות, ובכלל זה להוסיף או לגרוע, תנאים שקבע בהיתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שנתן קודם לכן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; שינוי תנאים כאמור יכול שיהיה, בין השאר, בהתאם לתחקיר אירוע כאמור בסעיף 16טו(ד); שונו תנאים כאמור, יודיע על כך המפקח הארצי על התעבורה, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.

(ד)בעת קביעת תנאים וחובות ושינויים בהם לפי סעיף זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 16ז(ב).

(א)תוקפו של היתר הפעלה יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מבקש ההיתר ביקש כי היתר ההפעלה יינתן לו לתקופה קצרה יותר או אם המפקח הארצי על התעבורה החליט לתיתו לתקופה קצרה יותר, מנימוקים שיפרט בהחלטתו.

(ב)בכפוף להוראות סעיף 16יא, המפקח הארצי על התעבורה, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה לתקופות נוספות לפי בקשת בעל ההיתר, ובלבד שסך תקופות תוקפו של ההיתר לא יעלה על תשע שנים; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 14 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.

(ג)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר נדרש לשם השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור בסעיף 16ו והתנאים בהיתר כאמור בסעיף 16ח, ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה; החלטה של המפקח הארצי על התעבורה בדבר חידוש ההיתר תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הגשת הבקשה לחידוש תוקפו של ההיתר.

(א)היתר הפעלה שניתן לפי סימן זה אינו ניתן להעברה אלא באישור המפקח הארצי על התעבורה ובהתאם לתנאיו.

(ב)העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש.

(ג)אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה.

(א)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2)חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר;

(3)בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(4)בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו;

(5)רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור;

(6)תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

(ב)המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(ג)המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.

(א)בעל ההיתר הפעלה ימלא אחר החובות המוטלות עליו כמפורט בתוספת הארבע עשרה.

(ב) (1)נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר הפעלה ישמור את המידע שנאסף כאמור בתוספת הארבע עשרה ומידע נוסף שהשר רשאי לקבוע (בסעיף קטן זה – מידע), וימסור אותו למפקח הארצי על התעבורה וכן לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו; לעניין החובה למסור מידע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו, בעל היתר הפעלה ימסור מידע גם בזמן אמת, אם הדבר נדרש למשטרת ישראל בדחיפות בשל אירוע הקשור להפעלת רכב עצמאי.

(2)המפקח הארצי על התעבורה ימסור את המידע שקיבל לפי פסקה (1) למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן לגורם אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשם מילוי תפקידיהם לפי דין.

(3)בעל היתר הפעלה לא ימסור מידע המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ולא הסכים למסירת מידע כאמור.

(ג)איסוף ושמירה של מידע לפי סעיף זה יתבצעו באופן הממזער ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב העצמאי ושל עוברי דרך אחרים.

(ד)אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע העברת מידע ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למערך הסייבר הלאומי לשם מילוי תפקידיו.

(ה)השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין פעילותו לפי היתר ההפעלה, בעניינים אלה:

(1)אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

(2)הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה;

(3)אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה ובתוספת הארבע עשרה ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר.

(ו)בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי.

(ז)בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו.

(א) (1)השר רשאי לקבוע בתקנות –

(א)כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שיקבע;

(ב)כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע;

(ג)כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע.

(2)השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.

(ב)המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים בסעיף 16ז(ב), ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה שלשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהיה פטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט בחלקים א׳, ב׳ ו־ג׳ לתוספת השלוש עשרה, כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו עליו בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו על בעל ההיתר במקום ההוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.

(ג)לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות בחלק א׳ לתוספת השלוש עשרה אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות בחלק ג׳ לתוספת האמורה – לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.

(ד)פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שיסכימו עליה.

(ה)על אף האמור בסעיף זה, לעניין הפעלת רכב עצמאי כמונית, לא יקבע השר או המפקח הארצי על התעבורה תקנות או הוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, בדבר פטור, התאמות או שינויים מהוראות לפי פקודה זו הנוגעות להפעלת מונית, ובכלל זה בדבר רישיון להפעלת מונית ואגרות לפי סימן ג׳ לפרק השני, אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור בלא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות לפי סימן זה.

בלי לגרוע מהוראות לפי פקודה זו לעניין מתן רישיון רכב, רשות הרישוי תיתן רישיון רכב לרכב עצמאי בהתאם להוראות ולתנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה, ובין השאר –

(1)תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאית;

(2)תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן:

(א)יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר;

(ב)התאמת המערכת לרכב העצמאי;

(3)דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), ובכלל זה –

(א)התנאים המנויים בפסקה (1), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצהרה מטעם יצרן הרכב או המערכות;

(ב)התנאים המנויים בפסקה (2), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה.

(א)אירע אירוע בטיחותי, ידווח על כך בעל היתר הפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע, בכתב, למפקח הארצי על התעבורה ולראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בתוך 24 שעות מקרות האירוע, ולעניין אירוע כאמור שהוא אירוע בטיחותי חמור – ללא דיחוי; הדיווח יימסר באמצעות בעל תפקיד האחראי לעניין אצל בעל היתר ההפעלה, כפי שהמפקח הארצי על התעבורה יקבע בהיתר ההפעלה.

(ב)דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול בין השאר את תיאור האירוע הבטיחותי, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, מידע ממצלמות וחיישנים ברכב העצמאי, פרטיו של רכב אחר שהיה מעורב באירוע, אם ישנו, וכל פרט אחר שעשוי לתרום להבנת נסיבות האירוע וגורמיו, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.

(ג)השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך הדיווח, הפרטים שייכללו בו וחובת דיווח על מידע נוסף הקשור לאירוע שברשותו של בעל ההיתר.

(ד) (1)בסעיף קטן זה, ”תחקיר אירוע“ – דוח הכולל תחקור של אירוע בטיחותי והלקחים שהופקו בעקבותיו.

(2)אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה.

(3)אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע תחקיר אירוע למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שייקבע בהיתר ההפעלה.

(4)המפקח הארצי על התעבורה יעביר בהקדם האפשרי תחקיר אירוע שהוגש לפי פסקאות (2) ו־(3) לראש אגף תנועה במשטרת ישראל; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר המפקח הארצי על התעבורה את תחקיר האירוע גם לראש מערך הסייבר הלאומי.

(5)המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין.

(ה)אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור בסעיף 16ח(ג), לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור.

(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיף 16יא, אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.

(ז)בוצעה תקיפת סייבר נגד מערכות רכב עצמאי שעלולה להביא לאירוע בטיחותי, או שיש חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.

(א)המפקח הארצי על התעבורה יפרסם לציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע כמפורט להלן, ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים על הפעלה של רכב עצמאי שהוא סבור כי יש להביאם לידיעת הציבור, או לפרסמם, כולם או חלקם, בדרכים נוספות:

(1)מידע על היתרי הפעלה תקפים, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזורים שבהם ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר והתנאים המהותיים שנקבעו בו;

(2)הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 16יא ו־16טו(ו).

(ב)התרחש אירוע בטיחותי חמור, יפרסם המפקח הארצי על התעבורה, בהקדם האפשרי לאחר קרות האירוע, מידע על האירוע שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור.

(ג)המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(א)על אף האמור בכל דין, בעל היתר הפעלה אינו רשאי לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים.

(ג)שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית.

(ד)בסעיף זה –

”מבטח“ ו”הפול“ – כהגדרתם בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ״ז–1997;

”המועד הקובע“ – המועד שבו הוגשה לראשונה בקשה כלשהי להיתר הפעלה על ידי מי ממבקשי ההיתר לפי הוראות סעיף 16ז; השר יפרסם ברשומות הודעה על המועד האמור;

”עלות הסיכון הטהור“ – כהגדרתה בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח.

(א)השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 16יט, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי סימן זה.

(ב)לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;

(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;

(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג)הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.