Law1965The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 115 of חוק הירושה, תשכ״ה–1965, דירת המגורים.
This section is in פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו / סימן ד׳: חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון
115. דירת המגורים
תיקון: תשל״ו־2
(א)דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן־זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם – על־ידי בית המשפט.
(ב)בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:
(1)שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;
(2)שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי־השירות, אם ישנם.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.
(ד)דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן־זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.
The text on this page is adapted from the entry חוק הירושה, תשכ״ה–1965 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.