Law1949The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of חוק לימוד חובה, תש״ט–1949, זכות לימוד חינם.
This section is in פרק שלישי: לימוד חינם
6. זכות לימוד חינם
תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ו, תשל״ח, תשל״ח־3, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ח־2, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשס״ז־2, תשע״ו
(א)אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:
(1)מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י״ב;
(2)מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י״א.
(א1)(בוטל).
(ב)השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.
פורסם צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל״ח–1978.
(ד)מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים; אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
פורסמו תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים), תשי״א–1950.
(ד1) (1)מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף.
(2)במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה,
”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981,
ו”דמי עמילות“ – כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.
(ה)הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
(ו)למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.
The text on this page is adapted from the entry חוק לימוד חובה, תש״ט–1949 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.