Skip to main content

Law2007

Section 1 of חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007, הגדרות.

1. הגדרות

תיקון: תשע״ז

בחוק זה –

”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”הפסקה בעבודה“ – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה;

”מאבטח“ – מי שמבצע תפקידי שמירה או אבטחה, למעט שוטר, סוהר או חייל;

”מושב לעבודה“ – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;

”מזמין שירות“, ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;

”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות סימן ד׳ בפרק ד׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, חלות לגביו;

”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring